ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בירור סוגיא זו של מהות של תורה הינו חשוב ביותר כיון שהוא הקובע לנו את היחס הבסיסי הנכון אל התורה. חז"ל החמירו מאד ביחס הראוי אל דברי תורה. בצד החיובי מצאנו שכבוד תורה גדול מלימוד תורה. ואלו הם דברי הגמרא (מגילה ג, ב):
כבוד תורה קאמרת, כבוד תורה דיחיד - חמור, תלמוד תורה דיחיד - קל.
דהיינו שצורת ההתייחסות אל התורה קודמת וחשובה יותר מאשר עצם לימודה. שהרי היחס הוא השורש והלימוד הוא ההתפרטות.
היחס אל כל דבר הוא הקובע את חשיבותו, והפיכת סדרי ערכים גרמה לחורבן כדברי חז"ל שלא חרבה ירושלים אלא על שהשוו קטן לגדול (שבת קיט, ב).
כיון שאנו עוסקים בלימוד תורה הדברים עמוקים מאד ואנו צריכים לנסות להגדיר לעצמנו כפי השגתנו.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
2 - מי אתה עם ישראל?
3 - תורה מן השמים
4 - לאן שבים ולמה מתוודים?
טען עוד
מהי מהותה של התורה?
התפיסה הפשטנית ביחס אל התורה היא דעת האומרים שהתורה מסתכמת בכך שהיא הדרכות מעשיות לחיים טובים. הם אינם רואים במצוות או בסיפורי התורה תוכן עמוק יותר מאשר נראה בקריאה פשוטה. ובאמת, המהר"ל (תפארת ישראל יג) מביא את דברי הזוהר הקדוש שמגנה את האומרים שהתורה היא רק מצוות או סיפורים.
אם ננסה ללכת בעקבות דעה זו נתקל בכמה מקורות בחז"ל אשר משוללים הבנה (בר"ר צה,ג) 1 :
וכתיב באברהם (בראשית כו) וישמור משמרתי, ומהיכן למד אברהם את התורה, רבן שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה, ומנין שכן הוא שנאמר (תהלים טז) אף לילות יסרוני וגו', רבי לוי אמר מעצמו למד תורה, שנאמר (משלי יד) מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב, ר' יונתן שר הבירה אמר אפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע, שנאמר (בראשית כו) עקב אשר שמע אברהם וגו'.
מהו קיום התורה של אברהם אבינו? הרי לא שייך לומר שסיפר ביציאת מצרים או בניסי חנוכה! ובדומה לזה כתוב בזוהר הקדוש על יעקב אבינו שהניח תפילין, ומה היה כתוב בתפילין שלו? זכר ליציאת מצרים?!
התורה – גילוי רצון ה'
ובכן, נראה לומר שמהות התורה, עצמיותה, נשמתה הוא היותה רצון ה'. רבש"ע לית מחשבה תפיסא ביה כלל, אנו את העצמות האלוקית לא תופשים, ועל כן עשה עמנו חסד, בכדי לברוא עולמו ולתת לנו מטובו הגדול ואפשר לנו לדבוק בו, נתן לנו אחיזה בו ע"י התורה.
וכך כותב הרמח"ל בספר דרך ה' (ח"ד,פ"ב):
כלל ההשפעות הנשפעות ממנו ית' לצורך בריותיו יש השפעה אחת עליונה מכל ההשפעות, שענינה הוא היותר יקר ומעולה שבכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא תכלית מה שאפשר שימצא בנמצאות מעין המציאות האמיתי שלו ית', ויקר ומעלה מעין אמתת מעלתו ית', והוא הוא מה שמחלק האדון ית"ש מכבודו ויקרו אל ברואיו. ואמנם קשר הבורא ית' את השפעתו זאת בענין נברא ממנו ית' לתכלית זה, והוא התורה.
כלומר התורה היא הקשר החזק ביותר בין הבריאה לבין הקב"ה, בחיזוק קשר זה העולם דבק במקורו וממילא מתעלה ומִתַּקֵן.
לאחר שלמדנו את דברי הרמח"ל נוכל אולי להבין את דברי הגמרא הדורשת (פסחים סח, ב):
אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי!
אם מקודם למדנו שהתורה היא הקשר החזק ביותר לבורא עולם, כאן חז"ל מחדדים את ההבנה ואנו למדים שהקשר הזה, היינו התורה, הינה התנאי לקיום העולם! התורה איננה רק סוג של 'תוספת' או 'מתנה' אלא הכרח. בלעדי הקשר אל התורה העולם לא מתקיים.
היסוד שהתורה היא מקור החיות של העולם כתוב בפסוק (משלי ג, יח):
עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
וכך מבאר המהר"ל (הקדמה ל'דרך חיים' על פרקי אבות) את הביטוי 'עץ חיים':
ונקראת עץ חיים שמורה על נצחית התורה מצד עצמה, ולא שתאמר כי התורה ח"ו לזמן ויש לתורה הפסק מצד התורה עצמה, ולפיכך נקראת התורה עץ חיים שהדבר שנקרא חיים אין לו הפסק, כמו מעיין מים חיים שהוא מקור שאין לו הפסק, לא כמו האדם שנקרא אדם חי שלשון אדם חי ר"ל אדם שיש לו חיות וכדכתיב ויהי האדם לנפש חיה, אם כן האדם מקבל החיות ואפשר שיסולק החיות שקבל, אבל עץ החיים שהעץ הוא החיים עצמו אין לו הפסק. ולכך נקרא השם יתברך אלהים חיים שהוא החיים הנצחיים עצמו, ובמקום שנאמר חי ה' כאלו כתיב חיים שכך מורה הפת"ח. ובאדם שייך לומר חי פרעה בציר"י כמו שאר סמיכות מפני שאין החיות עצמו רק מקבל החיות ואפשר שיסולק. ובאלו שתי מלות שנקראת התורה עץ חיים רמז לך כי אין לתורה בטול הן מצד אחרים הן מצד עצמה של תורה. גם התורה היא עץ חיים שהיא נותנת החיים למי שאוחז בה דהיינו לומדיה, כמו שאמר (משלי ג') עץ חיים הוא למחזיקים בה. ונקראת עץ כי על ידי התורה יש לאדם דביקות ונטיעה בו יתברך, כי נטיעת התורה יוצא מן הש"י ולפיכך היא עץ חיים למחזיקים בה, וזה שדרשו עץ חיים זו התורה.
משל להזרמה רוחנית
אם נתבונן בחשמל נוכל אולי לקבל דוגמא כלשהי, לסבר את האוזן, על הזרמה רוחנית. ישנם הרבה מאד כלים שפועלים מכח החשמל על אף שאיננו רואים אותו. כל מהותם של המנורה או התנור היא הוצאה לפועל מסוימת של החשמל הזורם בהם. ניתוק קל מהזרם החשמלי משאיר את המכשירים ככלי דומם שאין בו כלום.
כך התורה היא מעין 'החשמל' של העולם. כל עוד אנו דבקים בלימוד התורה אנו נותנים כח לבריאה כולה להמשיך ולהתקיים ולהתקדם אל מטרתה.
'והערב נא'
מדי בוקר אנו מברכים 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', מדוע יש דגש על 'תורתו'? הרי אפשר היה לומר כמו בסוף אותה הברכה 'נותן התורה'!
מסביר הרב (עולת ראיה א, סא):
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו, זאת התורה שהיא שלו, שהיא הארתו האלהית מאור החיים של חפצו הגבוה מכל היקום כולו: "תורתו", "אנא נפשי כתבית יהבית", חמדה גנוזה שמשתעשע בה, החכמה האלהית העצמית, המזהרת את אור כל היש, המאירה באורה העליון על ההויה מראש ועד סוף, אשר רק לאל בורא כל היא גלויה, ומשם מופעת תורה שלמה זו: תורתו.
התורה היא החכמה האלוקית העצמית, בתורה שנתן ה' הוא כביכול כתב את עצמותו. כך דרשו חז"ל שהמילה הראשונה של עשרת הדברות - אנכ"י היא נוטריקון לאנא נפשי כתבית יהבית (אני עצמי כתבתי נתתי).
על כך אנו מודים ומשבחים את ה', שעל אף שהתורה היא 'תורתו' עליונה ונשגבה מאד, הוא נתן אותה לנו. בכך מבאר הרב מדוע אנו מבקשים 'והערב נא'. ערבות היא עניין של התאמה, וכפי שראינו שבאופן פשוט אין שייכות בין תורת ה' העליונה לבין בני אדם, ועל כן אנו מבקשים שיעזור לנו ה' ויתאים ביננו, יקשר ביננו קרוצי חומר לתורה האלוקית.
לימוד התורה – דבקות בה'
כעת, שהבנו שהתורה היא בעצם רצונו של בורא עולם, צריך להסביר מה אם כן עניינם של המצוות והסיפורים הגשמיים?
ההסבר הוא שכל המצוות והסיפורים שבה הם גילוי רצונו. הדינים וההלכות שבתורה הם הצורה בנו אנו צריכים להתנהל בעולם, והסיפורים וההדרכות של התורה הם הרצונות, מחשבות ורגשות שאמורים למלא אותנו. כשאנו עוסקים בדברי התורה בחוקים או בסיפורים שבה אנו בעצם אוחזים את הקב"ה.
וכך דברי בעל התניא (פרק ד', עיי"ש בהרחבה):
ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים, הרי זה כמחבק את המלך דרך משל, שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים, מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו, גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו, כמו שכתוב: "וימינו תחבקני", שהיא התורה שנתנה מימין, שהיא בחינת חסד ומים.
בַמֶה אלוקיותה של התורה?
לסיום נותר ללבן עוד התבוננות אחת. אם אנו, בני אנוש, מסוגלים להבין את התורה, ויותר מכך, אנו מצווים ללמדה, במה אלוקיותה של התורה? הרי בשר ודם יכול להבינה ולפרשה?!
התשובה נמצאת ביסוד שאומר רבי יהודה הלוי אודות שורש האמונה שהוא שורש המרי (כוזרי מאמר א, עז-עט). התורה מגיעה מלמעלה למטה, מהקב"ה אלינו ולא ממנו אל הקב"ה.
הרי כל חכמה היא אלוקית בעצם 2 , אך ההבדל התהומי בין התורה לשאר החכמות היא שחכמה אנושית יכולה להיות ע"י התבוננות בבריאה אך את רצון ה' אי אפשר להשיג אלא ע"י גילויו אלינו. כל נסיון של בשר ודם למצוא מעצמו את הדרך לאותו קשר מופלא עם רבש"ע, לאותו שורש ממנו העולם יונק את חיותו נידון לכשלון. רק על ידי התורה האלוקית שניתנה לנו אנו יכולים לדבוק בה'.
המהר"ל (נתיב התורה פרק א) מגדיר את התורה כ'סדר העולם' וכוונתו היא שהתורה הנקודה הפנימית שנותנת את הערך הנכון לכל דבר בבריאה. אלוקיותה של התורה היא גם ביכולת שלנו לדעת על פי לימוד התורה מה המקום שיש לכל תופעה ועניין בעולם, ואלמלי התורה אין לשום אדם איזה שהוא מדד אמיתי נצחי למדידת ערכים והנהגות.
נקודה מעשית לעבודת ה'
נסיים בדברי מרן הרב זצ"ל (אגרת שא):
...וכל העצלות והרפיון אינו בא כ"א מחוסר אמנה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצות, העבודה, וזכיכות המדות, אשר עבור זה האיר ד' את עינינו בדברי קדושי עליון בעלי קבלת האמת, אשר הרחיבו המשכיות להודיע את גודל יקרת העבודה ואיך מעלים על ידה את כללות ההויה וכל פרטיה.
כאשר נפנים את ההבנה שאנו עוסקים ממש ברצון ה', בדבר החשוב ביותר עלי אדמות, ממילא נקבל כוחות ושמחה בלימוד התורה ונעשה ככל שביכולתנו להופיע את דברהּ ואורהּ בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
