ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אמונה בתורה
בתורה אנו מוצאים כמה פעמים את הביטוי אמונה. נתייחס לשנים מהם בכדי לרדת לשורש הסוגיא בעז"ה. כאשר משה רבינו עליו השלום מגיע אל בני ישראל כתוב (שמות ד, ל-לא):
וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
לאחר קריעת ים סוף, הניסים הגדולים ומותם של המצרים הרודפים אחר בני ישראל אומרת התורה (שמות יד, ל-לא):
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
4 - לאן שבים ולמה מתוודים?
5 - מה זה בכלל אמונה?
6 - רמב"ם וכוזרי
טען עוד
ולכאורה, אם כבר האמינו במצרים, מה התחדש על הים? אלא נראה שהדבר מבטא מדרגות אמונה שונות, זו למעלה מזו. אם כך הם פני הדברים, צריך לבאר כיצד בידיעות, או ברגשות יתכנו רמות שונות משמעותיות כל כך עד כדי שהתורה תציין זאת. לשם כך נצטרך להגדיר מה כלול במושג 'אמונה'?
אמונה היא ידיעה
יש גישות המסבירות את האמונה כידיעה וודאית. אם אמונה היא ידיעה מה יש לדעת עוד? לשיטה זו, תמיד יתכנו בירורים שכליים משכנעים יותר, ומאמתים יותר את אמונתנו. כמו כן, בדברי הרמב"ם רואים שעיקר העמל המחשבתי ברמה גבוהה היא יכולת ההפשטה. ככל שאנו מפשיטים יותר את תפיסתנו, ומבינים שהבורא יתברך הוא גבוה מעל גבוה ואין לנו יכולת תפיסה בו, כך אמונתנו זכה ומחזקה יותר.
אמונה כחיים
גישה שניה מבארת שעל אף שנכון הדבר שצריך להגיע לבירורים בהירים, אין זה עיקרה של האמונה. הדגש מופנה להבנת עניינה של האמונה שהיא עצם החיים. הרצי"ה (שיחות הרצי"ה בראשית, עמוד 20) היה מביא שני פסוקים המבטאים את היחס בין ידיעות לחיים. ביחס לחכמה נאמר "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב) ואילו ביחס לאמונה נאמר "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד). החכמה נותנת חיים אך היא עצמה אינה החיים. אך האמונה היא החיים בעצמם. ואמירה זו מצריכה בירור נוסף והוא עצם היחס שלנו אל האלוקות.
עצם והתגלות
כל דבר במציאות ניכר מצד עצם מציאותו ומצד ההתגלות שלו אלינו. לדוגמא – מעשה של אדם אחד הוא עובדה קיימת, אך המשמעות שלו לסובביו משתנה בין המקבלים, לאחד הוא חיובי ולשני הוא אסון. כמו כן, בחפצים, עצם המציאות של הדבר הוא דבר המורגש ומובן אך כל יחסנו אליו הוא מצד מה שאנו מסוגלים להכיל בתוכנו.
מאחורי כל הגילויים השונים עומדת נקודת הקיום העצמית של הדבר, שאנו מודעים אליה אך לא מסוגלים להתרכז בה בפני עצמה, היא נעלמת מאיתנו בלתי נתפשת בעין ואף במחשבה קשה להקיפה. נקודת הקיום הבלתי נתפשת היא החיות האלוקית שיש בכל הבריאה.
ישנם דוגמאות לזה בעולם החול. המדע גילה שבעצם החומר שאנו רואים בעין אינו דומה כלל למה שהוא באמת, הקשה אינו קשה כי אם מלא ריק ואלקטרונים הסובבים במהירות. אין אדם שיכול לחיות בתודעה שהוא כלום והוא מתהלך על כלום ובעצם הכל בלתי קיים..
דהיינו, ה' ברא את עולמו באופן שנפנה אליו דרך הגילויים, דרך הבריאה ועם זאת לזכור שהוא בעצמו רם על כל רמים ומעל לכל תפיסה, לפני העולם ואחריו.
האמונה כקשר עם הבורא
כלומר, בכל יצור בבריאה יש נקודת חיות הנקראת אמונה, אמנם, אצל רשעים את אותו קשר של חיות אלוקית מנצלים לרעה ועל כך יענשו, ואילו הצדיקים חיים את הקשר והדבקות האלוקית בכל רגע וכפי מעלם זה.
רעיון זה הסביר הרב זצ"ל בשיעור על הכוזרי (מאמרי ראיה עמ' 487):
נקודת האמונה היא יחס האדם להאין סוף ברוך הוא, וכל העולמים מתרכזים בנקודה אין סופית זו.
כלומר, מהות האמונה היא הקשר הנפשי-טבעי-נשמתי של הנברא אל בוראו. והמציאות כולה היא התגלות וביטוי של שייכות עמוקה זו. ומכאן נחזור לפסוקים המובאים בתחילה. הפסוקים מדברים על שני תהליכי הפנמת אמונה, הם מבטאים רמות שונות של אמונה היינו עומק הבנה ותפיסה והשפעה על החיים כולם. זוהי מצוות האמונה – לדעת את ה', לחיות זאת בכמה שיותר רבדי חיים. וכך ממשיך הרב זצ"ל:
ועל כן כח האמונה הצפון בעולם הוא יסוד קיומו של עולם, וכל התורות והלמודים באים רק להרחיב את האמונה במחשבה ובמעשה "אמונה זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע". מהות הידיעה הוא להכיר את האוצר הצפון בים האמונה.
וכך חשבתי לבאר שה'ב' של באמונתו היא ה'בתוך' – באמונה עצמה חיים, בתוך האמונה, בתוך הקשר עם ה', שם נמצא מרחב החיים שלנו. נראה לי שהנביא מדבר דווקא על 'צדיק' משום שלא כל אחד חי בתודעת קשר אל ה' כל ימיו, לעומת הצדיק הרואה את כל חייו כדבוקים בה', ולכן בתוך הקשר הכללי הזה של הבריאה אל מקורה – שם הוא חי.
מעלתו של עם ישראל
ואמנם, כשם שקיימות מדרגות שונות בתוך עם ישראל, כך הן קיימות בין האומות. אצל האומות אין זכירה לאומית חיה של הבורא ומעורבותו בחיי החברה. ואילו יחודו של עם ישראל ביכולת הרוחנית הגבוהה שלו לחיות באטמוספרה שזוכרת את ה' כל הזמן וזה מתבטא אפילו ברמות לאומיות. וכדברי הרב צבי יהודה זצ"ל (לנתיבות ישראל, מאמר 'התרבות הישראלית'):
ועל אחת כמה וכמה בישראל שהרי בזה הוא עיקר מהותה המיוחדת ומובדלת של תרבות ישראל עם תורת האחדות שלה בזכירת תמיד של התכן הפנימי האחד הכללי האלהי אשר להויה כולה הממלא וכולל את כולה עם כל פרטי החילוקים והמעקשים החליפות והתמורות שבה שכולם מובלעים בכלליותו ומגלים את עומק רוממותו ובשימת דרכי החיים כולם וארחותיהם על פיהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
