ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
מילי דאבות
הגמרא בבא קמא (ל, א) אומרת:
אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין; רבא אמר: מילי דאבות; ואמרי לה: מילי דברכות.
האם הדעות השונות המובאות כאן חלוקות או שמא יש רק שינוי דגשים?
המהר"ל (חידושי אגדות) מבאר שיש כאן שלושה תחומים שונים בהן החסידות היא רצויה: א. היחס בין האדם לקונו; ב. היחס בין האדם לחברו; ג. והיחס בין האדם לעצמו. השלימות הנדרשת מן האדם היא ביחס לכל אחת משלושת אלו. וממילא אין כאן מחלוקת אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
12 - למה לשמור על הקדושה?
13 - עבודה שאין לה סוף
14 - עבודת ה' ליום העצמאות
טען עוד
צד נוסף ביחס לחשיבות המידות רואים בדברי הרמב"ם (הקדמה לשמונה פרקים) שאומר שהמידות הינן המדרגות לנבואה והחסידות היא מדריגה האחרונה לפני רוח הקודש. ומכאן החשיבות הגדולה של תיקון וזיכוך המידות.
מוסר כללי
על פניו, כל ההסברים שהובאו הם למי שרוצה להקרא חסיד, אך מה המקום של תיקון המידות אצל אנשים רגילים?
הרמב"ם (הקדמה לפירוש המשנה) מסביר את מיקומה של מסכת אבות בכך שהיא המיישרת את הדיינים. וחשיבות תיקון המידות אצל הדיינים הוא קריטי שכן הם משפיעים על אנשים ולא כסתם בני אדם שקלקול אצלם לא בהכרח מזיק לאחרים. אך במידה מסוימת כל אחד הוא דיין, מכריע הכרעות שנוגעות לו ולאחרים ובמידות לא מתוקנות יכול לגרום לקלקולים. יוצא מכך, שמסכת אבות או בעצם הדרישה לתיקון הדעות והמידות אינה מידת חסידות בלבד אלא דבר הנתבע מכל אדם. ואם נאמר כן, יש לשאול מהי הייחודיות של תיקון המידות בהדרכתה של תורה על פני תיקון מידות אחר? יש בימינו שיטות רבות ושונות לתיקון המידות האם יש להם ערך כשל תורה?
מוסר של תורה
כותב הרב באורות (עמ' קלו):
המוסר איננו מתרכז רק במעשים טובים של המובן החברתי בלבד. המוסר הוא ראשית הכל תכונה פנימית עדינה שוכנת בנשמה לבקש את הטוב, את הטוב מוחלט, להיות בעצמו טוב, להיות דבק אל הטוב.
המובן של מוסר בתרבות הכללית היום הוא בעיקר מוסר תועלתי, אני לא מזיק לך ואתה לא מזיק לי, או להיפך על הצד החיובי. הרב מסביר שמוסר הוא עניין עמוק הרבה יותר. המוסר עליו אנו מדברים, תיקון המידות אליו אנו שואפים הוא גילוי מהותנו הפנימית, ללא שום קשר עם אחרים, כפי שהזכרנו שזוהי שלמות האדם ביחס לעצמו. יש מוסר כליות שהוא טוב ונכון ואסור לשׁחוק או להקטין אותו, אך התורה מרוממת את מידות האדם לדרגה בה כל ישותו שואפת וכוספת אל הטוב המוחלט בכמות ובאיכות. השער אל התורה הוא תיקון המידות.
חז"ל אומרים לנו הדרכה מאד חשובה (יומא עב, ב):
אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם מיתה.
התורה היא דבר ה' שמופיע אצלנו בחיים. הדרך שלנו לחשוף את הטוב האלוקי בעולם היא באמצעות הלימוד והתבוננות בהדרכה של תורה על המציאות. אך דבר ה' שמופיע עלינו נח על גבי המצע שאנו מכינים לו. אם מצע הגידול הוא נקי, כלי הקיבול ראוי, אזי מה שהתורה מצמיחה הוא אדם טוב, ירא שמים, פעיל, מועיל לסביבתו, מקדש את המציאות. אך אם חלילה ההיפך, והאדם לא זיכך את עצמו, לא זכה, ממילא הגידולים יהיו פרא. כל העוצמה של תורה יכולה להפוך לו לרועץ.
אחד התנאים היסודיים לקבלת התורה היא המוכנות הנפשית לקבל שינוי. להיות מוכן לתקן את עצמי. ולכן, המוסר אותו דורשת התורה, הוא כזה שהאדם משנה את נפשו עמוק בפנים ולא בהכרח תיקון של התנהגות משתלמת.
וכך כותב רבי חיים ויטאל (שערי קדושה, ח"א, ש"ב):
אין המידות מכלל תרי"ג מצוות, כי הן הכנות העיקריות אל תרי"ג המצוות בקיומם או בביטולם... ולפיכך ענין המידות הרעות קשים מן העבירות עצמם מאד מאד...ולהיותם עיקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות ונמצא כי יותר צריך להזהר ממדות רעות יותר מן קיום המצוות עשה ולא תעשה. כי בהיותו בעל מידות טובות יקיים בנקל כל המצוות.
תפארת לו מן האדם
ראש הישיבה מדגיש הרבה את ההכרח לבני תורה להיות שלמים בכל ובמיוחד בענייני המידות. על אף שעיקרו של האדם הוא הצדדים הפנימיים שלו, פעמים רבות כלי הביטוי של האמונה והדבקות בה' הם במעשים חיצוניים. אם כן, מי שאין התאמה בין החוץ לפנים שלו, רצונותיו טובים אך מעשיו מגונים, לא רק שמצד האמת אינו שלם, הוא אף מחלל שם שמים. ועל זה אמרו חז"ל (יומא פו, א):
ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.
לימוד תורה, התגדלות ביראת שמים, התקדשות והזדככות צריכות להיות מטרה מצד עצמן ולא כדי שיראו ויגידו. אך מאידך, מעלות אלו צריכות להיות במעלה כל כך גבוהה עד שזה יקרין כלפי חוץ ויקדש שם שמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
