ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
פתיחה
מרן הרב כתב במקומות רבים אודות החיוב של לימוד 'חכמת ישראל' (ראה לדוגמא מאמרי הראי"ה, עמוד 64) או בלשונו של הרב צבי יהודה 'לימוד אמונה'. ויש לברר מדוע ראה זאת הרב כדבר כל כך יסודי בסדרי הישיבה? מהי הסיבה שהביאה את הרב להוסיף בסדרי הלימוד בשונה מהישיבות שהיו עד זמנו?
תורה שלימה
דוד המלך ע"ה כתב בתהילים (יט, ח): " תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי".
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
17 - מסירות או התמסרות?
18 - החשיבות של לימוד אמונה
19 - איך ללמוד אמונה?
טען עוד
תורת ה' תמימה, רבי ירמיה ורבנן, חד מנהון אמר למה היא תמימה שהיא משיבת נפש. וחרינא (אחר) אמר למה היא משיבת נפש שהיא תמימה.
נראה לומר שאין בדברים אלו מחלוקת אלא השלמה. כאשר התורה היא תמימה היינו שלימה הרי היא משיבת נפש, מרוממת, מייצבת, משמחת. ומאידך כאשר התורה נתפסת אצל לומדיה כמשיבת נפש, כמשמחת הרי ממילא הלומד חפץ להכיר את כולה ולכן היא תִלמֵד בתמימותה-שלמותה.
כפי שלמדנו 1 מהותה של תורה היא עצם הדיבור האלוקי אל עם ישראל. וככל דיבור יש בו פנים רבות ומכאן מקצועות השונים שבתורה, כדברי חז"ל (בראשית רבה לך לך, מ):
מהם בעלי מקרא מהם בעלי משנה מהם בעלי תלמוד מהם בעלי אגדה.
ואכן מצוות תלמוד תורה למעשה כוללת את התורה כולה: תנ"ך, מדרשים, תלמודים, אגדות ופנימיות. וכך פסק בשולחן ערוך הרב (הלכות תלמוד תורה א, ד):
ואפילו אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמד שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה. דהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים...וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות...ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות.
החיוב ללימוד אמונה הוא בראשיתו מעצם היותו חלק מהתורה ולא לחינם רבינא ורב אשי צרפו דברי אגדה רבים בתוך הש"ס. אחד מחשובי המפרשים, המהרש"א, כתב שני סוגי ביאורים על הש"ס: חידושי הלכות וחידושי אגדות. בדפוסים שני החלקים לא נדפסו ברצף לפי סדר הדף, אלא כנפרדים זה מזה, תחילה כל ההלכות שבדף, ולאחר מכן כל האגדות. בהקדמה לביאורו כותב דברים נפלאים:
ובאמת הנני רואה עתה מחכמי התלמוד שעשו חבור אחד מהלכות ואגדות כי תורה אחת היא לנו בפירושה של התורה תורת משה וכמה וכמה דרכי מוסר וחכמה והוראות ע"פ תורת משה אשר יוצאים לנו מתוך דבריהם מאגדות וע"כ תהיתי על הראשונות שחלקתי חבור הזה לב' חלקים דהיינו חלק אחד מחדושי אגדות שמן הראוי שלא להפרידן אך לחברן אשה אל אחותה אבל לי לא היה אפשר בחזרה לחברו שוב חבור אחד מפני הטורח וע"כ הנני מבקש מאת כל מעיין שישים לבו לזאת גם מהיום שעשיתיו שני חלקים לא יהיה מפריד אותם מלעיין בשניהם כי יראה בהם במקום שזה סותם זה מגלה זה סוגר וזה פותח ויהיו שניהם תמים יחדו.
ועוד, מצאנו ספרים רבים שהרחיבו, העמיקו ופיתחו רעיונות בנושאי אמונה ודעות ולא רק בהלכות. באופן פשוט כל גדול מישראל שכתב ספר בעניינים אלו כוונתו הייתה שילמדו בהם ולא החשיב זאת ביטול תורה חלילה. כדוגמא נביא את דברי הרמב"ם בפירושו למשנה ברכות (פרק ט, אות ז):
...ואין מקום זה מתאים לדבר בו על הענין הזה (שכר ועונש), אלא שדרכי תמיד בכל מקום שיש איזה רמז בעניני אמונה אבאר משהו, כי חשוב אצלי להסביר יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד.
קיום מצוות שבלב
בנוסף לשלמות לימוד תורה, ישנם מצוות נוספות שתלויות בהעמקה בענייני אמונה. מצוות אהבת ה' ויראתו, מצוות יחוד ה', ובכלל כל המצוות הנוגעות ללב, לא יקוימו באופן הראוי ללא לימוד והתבוננות מחשבתית עמוקה.
בדברים הנוגעים למעשה, ניתן לשאול רב פוסק כיצד יש לקיים את המצווה או להמנע מאיסור, אך כאשר הדבר נוגע להבנת הלב, לתודעה האישית של כל אחד ואחד – לא ניתן להסתפק בהכוונה 'תחשוב ותרגיש כך'. ודאי שיש מקום לכוון, להדריך ולהסביר ענייני אמונה, אך בכדי שהדבר יחקק בליבו של האדם הוא צריך לעבור תהליך עיבוד עצמי-פנימי. ללא לימוד האמונה לא ניתן יהיה לקיים את המצוות כראוי. וכבר לימדונו חז"ל שדבקות בה' תלויה בלימוד אגדה וכך אמרו (ספרי דברים עקב, מט):
דורשי הגדות אומרים רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו.
עולם אחדותי
צד נוסף של לימוד אמונה הוא ההתרגלות להביט פנימה אל תוככי המציאות, להבין את הרעיונות הגנוזים במצוות, ולדעת מה השורש של התופעות אותן אנו פוגשים ומה המשמעות שלהן בעולם בכלל ואף משמעותן ביחס לכל יחיד.
המשנה במסכת אבות אומרת "בעשרה מאמרות נברא העולם" (ה ,א). המהר"ל מבאר 2 (נתיב התורה, א) שהמספר עשר מבטא מהות שהיא יחידה אחדותית בעלת ריבוי פרטים. עד המספר עשר יש הרבה יחידים, העשר שונה מהותית מקודמיו, הוא מציאות אחרת, חדשה. יש הבדל בין הרבה פרטים שהתאגדו יחד לבין אחד שהתפרט. השורש של המאוגדים שונה והקשר שבין פרטיו הוא מקרי. לעומתו, שורש המתפרט הוא אחד, והיחס בין פרטיו הוא עצמי ונצחי.
מסביר המהר"ל שחז"ל מלמדים אותנו במשנה שעולם בנוי באופן של 'עשר'. כל גילוייו מסתעפים ויונקים משורש אחד, וממילא אף משפיעים אחד על השני. לכן הצדיקים ששומרים על התורה, שהיא ה'מסדרת' את העולם, היינו נותנת לכל כח ותופעה את מקומו וערכו הנכון, מקיימים את העולם, כיון שהם עוסקים ופועלים בשורש העולם הוא התורה, ומחיים את כל הגוונים והתפרטויות השונות. לעומתם, הרשעים שמנותקים משורש הבריאה, מהתורה, הרי הם מאבדים את העולם בכך שמעשיהם מנתקים את העולם משורשו.
כיון שה' ברא את העולם באופן אחדותי, ממילא טמונה בכל אדם שהוא נטייה לאחדות אך משתנה ברמות והופעות שונות בין אנשים. תכונה אנושית-רוחנית זו באה לידי ביטוי ברצון להינשא, באהבת המוזיקה והציור ובכלל ברצון ובצורך בסביבה אנושית. בשל כך, אחד העונשים הקשים שמוטלים על פושעים בחברה הוא הבידוד, והוא אכן יכול לגרום לאנשים לאבד את שפיותם.
תורה אחדותית
'אסתכל באורייתא וברא עלמא' (זוהר תרומה). כמו העולם כך גם שורשו, התורה, אחדותית וביסודה מונחת מגמה אחת והיא גילוי כבוד ה' בעולם. בפועל רצון ה' מופיע באופן הבהיר ביותר על ידי לימוד וקיום פרטי ודקדוקי המצוות, ובאופנים נסתרים יותר דרך הבריאה ומהלכי ההיסתוריה.
במצב מתוקן, אכן כל חלקי התורה היו מקושרים אף במוחש ובלימוד הלכות היו מרגישים חיוניות כבלימוד האגדה, כדברי חז"ל (פסיקתא זוטרתא שיר השירים פרק ב):
אמר ר' יצחק בראשונה היו מבקשים לשמוע דברי משנה ודברי תלמוד, ועכשיו הם מבקשים לשמוע דברי מקרא ודברי אגדה. אמר ר' לוי כשהיתה הפרוטה מצויה היו מבקשים לשמוע משנה ותלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שהם חולים מן השעבוד הם מבקשים לשמוע דברי אגדות וניחומין.
המשמעות היא שבכל לימוד הייתה שייכות לגודל של התורה, לנשגבות של התורה, לנצחיות של התורה. לימוד התורה היה באופן שלם ומאוחד ורומם כל כך עד שלא היה צורך בהתמקדות מיוחדת יתירה בצדדים הרוחניים. אך גרם החטא והתורה נפרדה בגלוי, נוצר צורך לרומם את הנפש והמבט באופן מיוחד על ידי לימוד הצדדים הרוחניים של התורה, הצדדים העוסקים במשמעות והתכנים ולא רק בגבולות המעשיים וטעמיהם.
מבט על התקופה
זוית אחרת אך חשובה לא פחות ביחס לצורך של לימוד האמונה היא הבנת התקופה בה אנו חיים. הרב זצ"ל הרבה לעסוק בדבר התחייה הרוחנית מלבד הבנייה החומרית של האומה. בזמן הגאולה, כאשר ישראל חוזרים אל מקומם הטבעי, מתעוררים כל כוחות החיים מחדש והם צריכים להתחיות מנשמת התורה. הרי מדע, כלכלה, רפואה, צבא, תרבות, חברה מתוקנת, יעילות ציבורית, התיישבות הינם עניינים הדורשים שכלול ופיתוח וטיפול מתמיד. הטיפול השוטף בהם העוסק בסדרי עדיפויות, חלוקת תקציבים, הקצאת משאבים ועוד גורמים נוספים, בנוי כולו על תפיסות ערכיות והשקפת עולם.
עיסוק תמידי בכל הרוחב של הצרכים הגשמיים מחויב להיות מודרך על פי אורה של תורה.
בכדי שנוכל לחיות חיים ארציים-לאומיים בדבקות שלימה, יש צורך לדלות מהעושר הרוחני הגדול של מקצועות האמונה. לימוד האמונה מקנה ראיה רחבה ומקיפה שמאפשרת מבט ערכי נכון ויציב על מכלול הכוחות.
מהותה של האמונה
במקום אחר ביארנו את עניינה של האמונה, ונביא את תמצית דברים על יסוד דברי מרן הרב זצ"ל (מאמרי ראיה עמ' 487):
נקודת האמונה היא יחס האדם להאין סוף ברוך הוא, וכל העולמים מתרכזים בנקודה אין סופית זו.
כלומר, אמונה משמעותה הקשר עם ה'. לכל נברא בעולם יש שייכות אל הקב"ה, ואותה השייכות היא מקור החיות של הנברא.
לימוד אמונה
לימוד אמונה עניינו העמקה באותה שייכות אל המקור האלוקי, בירור והפנמת דעת אלוקים טהורה בקרבנו. נושאי האמונה השונים מפתחים את קשר החיים מצדדיו השונים, מעצימים ומעמיקים אותו. לימוד הצדדים הפנימיים של התורה מרומם אל האידאלים הגבוהים, השאיפות הגדולות של האומה. מגמת עבודת ה' היא שאת "וידעת היום" נעמיק ונביא ל"והשבות על לבבך", לא רק ידיעות חיצוניות לנפש אלא הזדהות נפשית מלאה עם רצון ה' שבתורה ומצוות. ולכן, היכולת להתפלל כראוי על עם ישראל, האפשרות של שמחה בתורה ומצוותיה, המוכנות להתמסר אל התורה וערכיה בכל מצב, תלויים בפיתוח והעמקה של הצדדים הרוחניים.
ממילא ברור החיוב של לימוד אמונה, לימוד שבכוחו להביא לשתים שהן אחד: הכרה והזדהות. הכרת ה', דעה אותו, כעניין מצד עצמו, ובמקביל הזדהות נפשית, ההולכת וגוברת תמידית, עם הלימוד ועבודת ה'. הן שתיים, כיון שלא תמיד יש השלכה ישירה של הדעת אל הלב, ולכן יש להשקיע בהכרה מצד עצמה ובמעשים והזדהות מצד עצמם. אך הן אחת, כיון שבאמת אין מושג או תכלית של דעה עצמית ללא השבה אל הלב והליכה בדרכיו. " דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ – וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה" (דברי הימים א כח, ט).
וכך חתם הרמב"ם את ספרו הגדול (מורה נבוכים ג, נד):
א"כ הכוונה אשר זכרה בזה הפסוק, הוא באורו, ששלמות האדם אשר בו יתהלל באמת, הוא להגיע אל השגת השם כפי היכולת, ולדעת השגחתו בברואיו בהמציאו אותם והנהיגו אותם, איך היא, וללכת אחרי ההשגה ההיא בדרכים שיתכוין בהם תמיד לעשות חסד ומשפט וצדקה, להדמות בפעולות השם.
נסיים בדברי ראש הישיבה שליט"א שמגדיר את לימוד האמונה כמגלה את הנטייה הפנימית שלנו לדבקות בה'. לימוד אמונה אינו גורם לי להאמין, אלא מגלה לי כיצד האמונה מופיעה דרכי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
