ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. אגרות הראי"ה תקמא' - אסור לנו להפריד ולפרר, אסור לנו לומר: "זהו שלנו ואנו דואגים עליו, וזהו לא שלנו".. כשאנו מתרוממים אל התוכן היסודי כולל הכל, אין אנו רשאים להבדיל בו בין טובים לרעים, ועל דעת המקום ועל דעת הקהל הננו מוכרחים להתפלל עם העברינים ג"כ, ותקות לבבנו צריכה להיות מקפת את הכל, את הכלל כולו, ובכל ערכיו. "להתפלל עם העברינים" אני אומר, אך לא להתחשב עם דעותיהם העבריניות, לא להזמינם במחיצותינו בתור פועלים ומנהיגים, אבל להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו, במובן היותר רחב..
ג. שמות ל' – כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו לד'.. מחצית השקל.. ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל.. כלי יקר - בזמן שהם נספרים אחד לאחד יש לחוש שהמספר יגרום שכל אחד לבדו בפני עצמו יעלה זכרונו למעלה ויתבקר פנקסו בכל זכות וחובה שיש לו, ושמא לא יכריעו זכויותיו על חובותיו, ובסיבה זו יזכירו לו עוון העגל שכבר נמחל, כי לא נמחל כי אם אל רבים ולא ליחידים, והמספר גורם שכל יחיד נזכר לעצמו..
ד. דרשות הר"ן דרוש א' -והנה הודיעתנו התורה שמאלו הנבראים החסרים אשר הם בתכלית החיסרון כל אחד מצד עצמו, בהאספם יחד, יתחדשו מהם מורכבים רבים בעלי המעלה רבי השלמות.. ועל זה הצד אשר אימתה לנו ההויה הטבעית, הוא מה שהפליגו לנו רבותינו ז"ל בשבחו ומוראו של צבור, עד שאמרו (סוטה מ.) לעולם תהא אימת צבור עליך.. שאף על פי שכל אחד מצד עצמו אינו ראוי לזה, מצד הצטרפו לזולתו יקנה הכלל שבח ומעלה יותר ממה שראוי מצד פרטיו.. וזהו הענין הנרמז בחלבנה הנכנסת בסמני הקטורת, כי עם היות ריח החלבנה מצד עצמה בלתי נאותה, אפשר שיהיה לה כח לעורר ולהוציא איכויות הסמים האחרים ולעורר בשמיותם. וכן על צד המשל, אם ימצאו בכלל אחד, פרטים בעלי חיסרון מאשר יכביד עליהם הכח המעורר לנקמה בלתי משוערת, בהמצאם בתוך הכלל, יעוררו כוחותיהם למה שראוי בפעל הזה ומה שצותה בו התורה, כי הם ישערו פעלם כפי המכוון התוריי..
ה. סוטה מ. -ומאי עינוותנותיה דרבי אבהו. דאמרה לה דביתהו דאמוריה דרבי אבהו לדביתיה דרבי אבהו, הא דידן לא צריך ליה לדידך והאי דגחין וזקיף עליה, יקרא בעלמא הוא דעביד ליה. אזלא דביתהו ואמרה ליה לרבי אבהו, אמר לה ומאי נפקא ליך מינה, מיני ומניה יתקלס עילאה.
ו. מגיד מישרים פרשת בהר - חלבנה לכתר דכמא דבני נשא ערקין מלארחא בחלבנה הכי נמי לא יכלין לאדבקא בכתר עליון. סידור הרש"ש – וחלבנה.. להעלות מלכות מכל נוגה.. חל"ב ענינו מיתוק.. בכורות ו: - דם נעכר ונעשה חלב.
ז. שמות לב' - ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים.. כי זה משה האיש.. לא ידענו מה היה לו.. ויקח מידם.. ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל.. ויעמד משה.. ויאמר מי לד' אלי.. זוהר הקדמה א: - ר' אלעזר פתח (ישעיה מ') שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, שאו מרום עיניכם לאן אתר, לאתר דכל עיינין תליאן ליה, ומאן איהו פתח עינים, ותמן תנדעון דהאי סתים עתיקא דקיימא לשאלה, ברא אלה, ומאן איהו, מ"י, ההוא דאקרי מקצה השמים לעילא, דכלא קיימא ברשותיה, ועל דקיימא לשאלה ואיהו בארח סתים ולא אתגליא אקרי מ"י..
ח. פרדס רימונים חלב – התחלת כל הדברים דומים לחלב.. ובכח תולדות הגבורה יתהפך הלבן.. ליין אדום.. והנה בפסוק רוחצות בחלב פי' הרשב"י ע"ה שהוא השפע מכ"ע ע"י החכמה אל הבינה ושם בבינה.. נעשה חלב וינקא לבנין..
ט. של"ה תצוה תורה אור טז' -ובחיר עבודת הכהונה הקטורת, 'מר דרור' 'מרדכי' ו'חלבנה' בגימטריא 'המן' נתבטל בו. שם לא' - ונחזור לענין המן סוד נחש סמ'.. ומובן ענין כל המועדים בטלים ופורים לא בטלי.. רצה לומר.. יום כפורים שהוא הכנעת סמ' ופורים הכנעת המן, שהכל הוא סוד הסרת זוהמת הנחש לא שייך ביטול, אדרבה יתרבה ויוסיף הסרת זוהמת הנחש.. וכשם שסמ' מלאך רע עונה אמן ונכנס בזה בקדושה, כן 'המן' 'חלבנה' בסוד הקטורת, ומבני בניו של המן למדו תורה ברבים (גיטין נז:). ומרדכי הוא הקטורת.. עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
י. בראשית מט' - לא יסור שבט מיהודה.. אסרי לגפן עירה עירו ולשרקה בני אתנו.. חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב. רמב"ן – אמרו.. אדמימות.. והנראה.. שהוא כחול העינים מן היין.. רד"ק – אסרי. המלך המשיח יחבר.. מלכות יהודה ואפרים כאחד.. שבת לא: - בלשון יוני קורין לאחת הן. תהלים פט' – עולם חסד יבנה.. כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי. קובץ ה' רפד' - התורה מכניסה טבע אלוקי בכל המחשבות כולן, והיא פועלת על כל הסכום הרוחני שבעולם כמסו בחלב. וסוף שיוחזר הכל לאורה, כמו שבתחילה היה הכל כלול בה. אור עולם באוצר חיים. איוב י' - הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני. ב"ר יד' - לקערה שהיא מלאה חלב עד שלא נתן מסו בתוכו החלב רופף, משנתן לתוכה מסו הרי החלב קפוי ועומד.. אסתר י' – וישם המלך אחשורוש מס על הארץ ואיי הים. ראש מילין חי"ת – הזי"ן של החיל ההורס ולעומתו הזי"ן של מחנה הבונה.. מתאחדים יחדיו בהתנגשותם.. והרעיון העליון מחבר את הזיינים יחד..
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
