ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
השבת. לט' מלאכות המשכן הן למעשה אלו המגדירות את מסגרת ה'לא תעשה'.
אך מה הטעם והמשמעות לפרטי המסגרת הזו?
ניתן לראות בכל האיסורים 'גדר בטחון' בפני טרדות העולם. ימי השבוע
עוסקים בעבודת ההכנה לשבת שהיא כעין המשכן – מקום לגילוי הקדש ולעבודת ה'. הסבר זה
אמנם נאה אך מעורר קושי מסוים, מדוע מלאכות מסוימות, קלות ככל שיהיו, הן 'טורדות'
יותר מאשר מלאכות אחרות שאינן טורדות? וכי הוצאה מרשות לרשות האסורה בשבת, נאמר
הוצאה ממחטה בכיס מהבית לחצר, טורדת ומפריעה את הדעת יותר מפיקוח על השדה שמותר
בשבת? ומדוע במקום שיש מחיצות – אין הפרעה תודעתית ולעומת זאת במקום שאין מחיצות
אין מנוחת הדעת?
אדרבא, מדברי הרמב"ם נראה שהתורה לא חשה לטרדה כלל.
בפתיחת ההלכות שנוגעות באיסורים מדברי קבלה וחכמים מבאר הרמב"ם: "יש דברים שהן אסורין בשבת, אף על פי שאינן דומין למלאכה, ואינם
מביאין לידי מלאכה. משום שנאמר 'אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי', ונאמר
'וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר'.
לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת, ואפילו לדבר בהן" וכו' (שבת
כד.א).
כלומר, התורה לא אסרה בשבת לעסוק בחפצו החולי של אדם. אדרבא יש הבדל
גדול בין מלאכה לבין איסורים אלו. מכאן שמלאכה דאורייתא, אין כוונה לפנות את האדם
מבלבולי היום היום ולכונן מרחב קדוש ונקי מכל רעש מיותר. חכמים השלימו כוונה זו באיסורים
שאינם מלאכות כלל: "נאמר בתורה 'תשבות' אפילו מדברים שאינן
מלאכה, חייב לשבות מהן. ודברים הרבה הן, שאסרו
חכמים...". ועוד יותר כתב רבינו על טעמו של איסור מוקצה
שאדם יכול לשמור על כל המלאכות ובכל זאת לא לשבות כלל! (שם כד. יב).
דברי חכמים נוגעים לתודעת השבת, לחוויה ולאווירה האנושית הראויה לשבת,
אבל מלאכות התורה נוגעות בעניין אחר לגמרי. תפיסתה של השבת כיום מנוחה, מחסיר ממנה
דווקא את מהותה העיקרית. המנוחה נוגעת לחלקים הפשוטים יותר בנפש האדם. דווקא
המלאכות נוגעות בחלק האלהי של השבת. חלק זה שמופיע בספר בראשית כהפסקת פעלת הבריאה
מצד ה', חוזר ומופיע באופן ממשי בספר שמות במשכן. המשכן הוא הנוכחות האלהית שמעבר
לבריאה, מעבר לרצון ההטבה שיש בבריאה. דווקא נוכחות זו, שמופיעה בספר שמות כהשראת
השכינה במשכן, שאינה מופרעת כתוצאה מאי מנוחת האדם, היא לב ליבה של השבת. איסורי
השבת רק מדגישים שבניגוד למלאכת בניית המשכן אותה יוצר האדם בבחירתו לקיים מצות
ה', בעצם הנוכחות אין לנו חלק.
כל שנותר לנו הוא לא להפריע אותה. לא לרוקן את הזמן מהקדושה האלהית
שיכולה להופיע בו – או בקיצור, לשבות זה חשוב, אבל העיקר הוא לא לחלל את השבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
