ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בכל דרכיך דעהו
שלמה המלך אמר במשלי (ג, ו): 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך'. הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ה) מביא פסוק זה בשביל לתמצת את כל נושא הפרק והוא: 'בשימוש בכוחות הנפש לתכלית אחת'. רעיון זה מובע גם בדברי חז"ל באבות (ב, טו): וכל מעשיך יהיו לשם שמים.
עקרון זה של דבקות בה' בכל העיתים ובכל המצבים היא מהותה של עבודת ה' שלנו, ובעצם היא הכשרון היחודי של עם ישראל 1 . הדרכה זו נאמרה לכלל הציבור, וכמובן שמאת בני תורה מתבקשת עוד יותר ההשתדלות לדבוק בה' בכל הזמנים. כיון שכך, לפני היציאה לבין הזמנים יש לתת את הדעת על עניינו ולחשוב מראש מה רוצים להשיג בו 2 .
ננסה להתבונן על בין הזמנים מכמה כיוונים:
1. 'להתבונן בין פרשה לפרשה'.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
21 - למה תמיד יש מחלוקת?
22 - עבודת ה' לחופש
23 - איך מתכוננים לקבלת התורה?
טען עוד
3. העצמת החשק ללימוד.
'להתבונן בין פרשה לפרשה'
'להתבונן בין פרשה לפרשה'
רש"י בתחילת ספר ויקרא (א, א) אומר:
ויקרא אל משה - הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט:
בכל תחום לימודי יש צורך בזמן 'לעכל' את הנושא הנלמד. בעלי החסידות דורשים שיש צורך בהפסקה לראות עד כמה הפנמתי את הלימוד, עד כמה אני חי את הדבקות הנתבעת ממני בעבודת ה'.
נעיין בדברי הרב זצ"ל בעניין המנוחה הנפשית והתקבלות הנלמד בנפש (אורות הקודש א', נט):
"לפעמים ע"י שטף המדע מרגישים ליאות, הבאה מצד שאין מניחים ריוח של התבוננות בין כל גילוי רוחני, לעכל יפה את ההופעה, בתבונה שכלית מנתחת, ובהתקבלות רצונית, מדותית, ומטשטשים בזה את גבולי האורים. כי הפסקות נתנו גם בתורה, לתן ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה, וקו"ח להדיוט הלמד מן ההדיוט. והוא הדין לכל לימוד תבוני, הבא מהתגלות הנשמה בהופעותיה. ההפסקה מכשירה את החיים, את המזג, המידות, החפץ והיחש הסביבתי, להסתגל לאותו הטוב ולאותו הטוב ולאותה האמת הרוממה שבהופעה העליונה."
בלימוד בישיבה אנו זקוקים מדי פעם להפסקה בכדי לתת לנפש לעכל את העובר עלינו. אנו נפגשים עם תכנים רוחניים עמוקים שדורשים מאמץ והתמסרות נפשיים שאם נדרשים אליהם ברצינות אינם פחותים מהמאמצים של חייל (ללא זלזול חלילה במצוות הצבא וכמובן יש צדדים שונים בכל מאמץ).
התביעה המתמדת לשכלול המידות, זיכוך המחשבות, טיהור הדיבור, דקדוק המעשים, התגברות על מניעות חומריים ורוחניים, עמידה מול לחצי משפחה או סביבה (אצל חלק מהלומדים) היא תביעה גדולה שאנו שמחים לעשותה מתוך הבנה שזו חובתנו וזכותנו להיות שותפים בהעמקת דעת ה' בעולם ע"י שקיעה בלימוד התורה הקדושה. ועל אף ההכרה בזכות הגדולה, לעיתים הנפש דורשת שינוי על מנת לאפשר לכל התכנים הגדולים להיספג היטב בלומד 3 .
נתינת מקום לתחביבים וכישורים
נתינת מקום לתחביבים וכישורים
בישיבה אנו משתדלים להתמסר כמה שאפשר לעבודת ה' ולימוד תורה. התמסרות זו באה על חשבון כוחות חיים אחרים שיש לנו ואנו עושים זאת בשמחה מתוך הבנה שיש לנו תפקיד חשוב כעת בבניין רוח האומה. אמנם בזמן הפוגה אנו יכולים לאפשר לעצמנו קצת יותר הוצאה לפועל של כוחות חיים שבנו כדי שלא לחנוק לחלוטין את כוחות החיים האלו החשובים שבבא העת אנו נוציא אותם ביתר שאת ועז מתוך מבט של תורה.
העצמת החשק ללימוד
העצמת החשק ללימוד
לפעמים בסוף הזמן יש תחושה של עומס או מחנק. תחושה זו קיימת בכל מסגרת שהיא לקראת סיומה ואף בלימוד תורה. אמנם, ממצוות לימוד תורה אין חופש כידוע.
אפשר להתבונן במהלך בין הזמנים בחשיבות הלימוד, בזכות שיש לנו להיות שותפים בבניין הרוחני של העולם 'אל תקרי בנייך אלא בונייך' (ברכות סד, א). ההפוגה של בין הזמנים מחדשת את הכוחות ומאפשרת לנו לחוש מחדש כמיהה ללימוד.
לעיתים שינוי מאפשר מבט חדש, היציאה מהסדר פותחת כיווני מחשבות חדשים. לכן אפשר בבין הזמנים שקצת רחוקים מהישיבה ומהחברים לחשוב, איך אוכל להתקדם יותר בעבודת ה'? האם יש לי כוחות שאוכל לפתח בישיבה ואני חונק שלא בצדק? האם החברותות טובות לי? במה אני יכול להיות קשור יותר לישיבה, רמי"ם? האם ישנם גורמים המפריעים לי באיזה אופן שהוא?
התבוננות כזו יכולה להביא לסידור פנימי בנפש והתחדשות בכל עבודת ה'.
עצות למעשה
עצות למעשה
1. בשם ראש הישיבה – לא לפחד מבין הזמנים, שהוא יפחד ממך. לא להיות שרוי בדאגה כיצד אצא לרחוב, איך לא אתבטל וכדומה. תהיה עסוק בחיוב וממילא מבין הזמנים תצא עם רווחים.
2. אל תעמיס על עצמך לימודים שבוודאות לא תגיע אליהם. תנוח. מי שמתכנן בבין הזמנים ללמוד רק שני סדרים וחצי, ספק אם ילמד בסוף יותר משעה. קבע זמן ללימוד ועליו אל תוותר. יש עדיפות לקביעות בבוקר מיד לאחר התפילה, אחרת יש חשש שכיון דאידחי – אידחי.
3. טייל, תקרא, פגוש חברים וכל זה מתוך שמירה על הגובה הרוחני עליו עמלת כל השנה.
?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
