ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך א'
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שלמה בן עליזה
חכמת המדיניות שלו התבססה גם על קשרי משפחה עם בתי מלכות אחרים, ולכן, הובאו אל בית המלך נשים נוכריות, כבת פרעה מלך מצרים. הבניה הרחבה של בית המקדש ושל הארץ כולה, היתה אולי למעלה מכוח הסבל של העם מבחינה כלכלית. נדמה היה שאולי לשלמה מותר להרבות סוסים, נשים, כסף וזהב, בניגוד לצו התורה, מפני שהוא איננו אדם רגיל, לא היה עוד אדם כמותו. תקופתו של שלמה היא תקופה יפה מאוד, נהדרת כשלעצמה, אבל בתוכה קיימים כבר זרעי פורענות, ולא לחינם מיד לאחר מותו התפרץ החוצה כל הלחץ, כל אי שביעות הרצון, כל הציפיות שלא נתממשו על ידי שלמה. אולי העם ציפה שהמלך הבא אחריו יממש את הציפיות, והמאמץ הזה יהיה המאמץ האחרון. כפי שהמאמץ המלחמתי בימיו של דוד הסתיים בתקופת שלמה, כך יהיה גם לגבי המאמץ הכלכלי והחברתי האחרון בתקופת מלכותו של שלמה.
אך לא כך היה. בנו של שלמה, רחבעם, לא ניחן בחכמת אביו, אך ניחן בתאוות שלטון. הוא מגיע לאותה נקודה שהיא מעבר ליכולת, והממלכה מתפלגת בגלל דרישתו למיסים. כלומר, זו הטיפה האחרונה של מאמץ העם, ואי שביעות הרצון מגיעה כעת לשיאה. אותה אי שביעות רצון היתה כבושה כנראה עוד קודם לכן. רחבעם אומר זאת בעצמו: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים" 2 , כלומר, רחבעם ידע שבתקופתו של אביו השתמשו בשוטים ולא היה קל כל כך. אכן, ישנם דברים שאפשר להוציא אותם בשוט ובסופו של דבר זה לטובה (כמו שאומרת ההלכה "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"), אך גם לזה יש גבול. אי אפשר לקחת את העיקרון הזה ולמשוך אותו לאורך זמן, ואז כמובן המלקות כבר אינן מועילות וצריך עקרבים "אני איסר אתכם בעקרבים". מלקות גורמות כאב, אך עקרבים זו כבר סכנת מוות. רחבעם עבר את הגבול, ולכן התקוממותו של ירבעם, ואתו סיעה גדולה של אנשי מעלה, מצליחה.
אנו מתבוננים בתקופת מלכותו של שלמה מבחינה היסטורית, ועלינו להפיק ממנה לקחים מסויימים. הלקח הוא, שאמנם המדינה הגיעה לשיאים שלא היו קודם לכן ולאחר מכן (אולי מלבד תקופה קצרה מאוד בתחילת ממלכת חשמונאים), אולם ההישג היה על חשבון כוחו של היחיד, של כל נתין ונתין (היום משתמשים בביטוי 'על חשבון האזרח', אך אז לא היתה עדיין הגדרה משפטית כזו של אזרח). הנתינים נדרשו למקסימום כדי להאדיר את הממלכה. הם נתנו את כוחם וכספם ברצון, או באונס שסופו היה ברצון, אבל ציפיותיהם לא נתממשו. זו סוגיה חשובה מאוד שנכונה לגבי כל התקופות, כל העמים וכל הממלכות, והיא סוגיית יחסי המדינה והאזרח. עד כמה נדרש היחיד לוותר על שלו כדי להאדיר את המדינה? עד כמה הוא מזדהה עם שאיפות המדינה, וכיצד המדינה על ידי גדולתה, מפצה אותו רגשית, ואולי לא רק רגשית, על מאמציו? באיזו נקודה כבר אין יותר פיצוי לפרט, ומה מעבר לכוח ולגבול היכולת של הנתינים?
אין זה פלא שכל הדברים שנדמה היה שכבר נכבשו ואינם, פורצים בכוח אדיר. שלושה דורות חי עם ישראל בממלכה אחת, ונדמה היה שהממלכה מאוחדת, ושהחלוקה השבטית כבר אינה חשובה. והנה במרד המוצלח של ירבעם, לצערנו, כל הדברים הללו פורצים החוצה. ישנו קרע, והשבטים, שבטי ישראל לעומת יהודה ובנימין, מתפלגים. ויותר מזה, הם מערערים על בית המקדש ועל ארון ברית ה', מקימים מרכזים רוחניים אלטרנטיביים בבית אל ובדן, ובונים שם את עגלי הזהב. כלומר עדיין לא נדמו לגמרי קולות העם המרקדים לפני הפסל במדבר. אותן האצבעות שהצביעו "אלה אלוהיך ישראל", עדיין לא השלימו מבחינה נפשית עם כך שהפסל נכתש וניתן במים על ידי משה. הכל פורץ החוצה. אל לו לכל שליט ולכל מלך לסמוך על כך שרגשות מסויימים, בין אם הם שבטיים, אידאיים או דתיים, נעלמו מן השטח, אפילו אם עברו מאות שנים. בקונסטלציה מסויימת, במצב מסויים, הכל יכול להתחדש ולעלות שוב על פני השטח, ויהיו לזה צידוקים ונימוקים שונים. בודאי אמרו העם: 'היו שני אחים מנהיגים, משה ואהרן, משה לא רצה פסל, אך אהרן רצה בו, אז אנחנו עם אהרן, כי מי אמר שדווקא משה הוא הצודק? לכן צריך להקים עגל בבית אל. ודווקא בבית אל, כי בית אל חשובה יותר מירושלים. שם היה יעקב אבינו. ירושלים היא המצאה של דוד ושל שבט יהודה'. הכל יכול להתהפך, אפילו דברים שנראה היה שהם כבר מיושרים ואין שום ערעור עליהם. זהו הלקח מממלכת שלמה הנאדרת, ומהפילוג שנוצר לאחר מותו של האיש המיוחד במינו, שידע בחכמתו לנווט את הממלכה עשרות שנים, וידע לקחת את המקסימום מבלי לעבור את הגבול. אלא שהכל היה שברירי מדי ועמד כל הזמן בין חיים ומוות. הפיצוי של גודל הממלכה וגדולת השליט לא סיפק עוד את העם.
עם התפלגות הממלכה אנו חוזרים לכל אותן בעיות שהיו בימי השופטים: שוב מאבק נורא בעבודה זרה, שוב קיום בריתות כאלה ואחרות עם העמים והממלכות מסביב ופיצול פנימי שהביא למלחמת אחים בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. שוב נסיגה אחורנית מבחינה דתית, רוחנית ולאומית שנמשכת עד לחורבן בית המקדש. השושלות בממלכת ישראל התחלפו כל מספר שנים. לא היתה שושלת אחת. לעומת זאת, ביהודה היתה שושלת אחת, שאמנם נתנה יציבות מסויימת, אך היא היתה עניה יותר, משום שנקרעו ממנה חבלי הארץ העשירים של השומרון, הגליל ועבר הירדן, והממלכה חלשה על שטחים לא כל כך פוריים מבחינה חקלאית. מעמדם של היהודים יורד פלאים. זו הדרדרות שנמשכת והולכת עד לחורבן בית המקדש הראשון.
זוהי תקופה של עליה שמסתיימת במותו של שלמה, ותקופה של ירידה שסיומה בחורבן בית המקדש. בתוך הירידה ישנם גם שיאים רוחניים, אישים גדולים שאין יותר כמותם, אך אפילו הם לא הצליחו למנוע את החורבן. חשוב מאוד להבין דבר זה מבחינה היסטורית. זו תקופה בה פעלו אליהו, ישעיהו, יחזקאל וירמיהו וכל הנביאים שאנו מכירים, ועוד רבים שאין אנו מכירים. זו תקופה נפלאה מבחינת הנבואה, אך לא היה די בכך, כי בני ישראל ככלל לא השלימו עם דברי הנביאים והתנהגו שלא כראוי: לא המלך בארמונו, ולא הכהן בבית המקדש ולא עם הארץ בחיי החולין. רק בעידן הבא - בגלות, נהפך המתח שבין הנבחרים הנפלאים - הנביאים, לבין כלל הציבור, ליסוד שיוצר מציאות שונה. לאחר חורבנה של ממלכת ישראל, חורבן בית המקדש והגליית השבטים לבבל, התוכחה והנחמה שבנבואה משנה את פני העם ומגבשת את תפישתו הרוחנית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
