ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בשביעי של פסח, בזמן התפילה, ראה רבי פנחס שנגזר על הבעש"ט שיסתלק בזמן הקרוב, והתחיל להשתדל מאד בתפילה, אך ללא הועיל. הצטער מאד רבי פנחס שלא הלך אתמול למקווה, כי אלו ראה זאת כבר במקווה, היה מועיל בעניין.
אחרי התפילה, שאל אותו הבעש"ט הקדוש, אם הלך אתמול למקווה. וכשהשיב שלא הלך, אמר לו הבעש"ט – 'כבר נעשה מעשה, ואין אחר מעשה כלום'... (שבחי הבעש"ט את רטז').
סיפור עמוק זה רומז על נקודה מיוחדת שיש בשביעי של פסח, נקודה העומדת גם ביסוד כל תהליך הגאולה האחרונה, וכידוע שלפי המסורת החב"דית הבעש"ט תיקן לאכול סעודת משיח בשביעי של פסח. (בסעודה זו יש זווית מיוחדת המאחדת כמה זרמים בישראל – הגאון מוילנא היה אוכל סעודה שלישית בחג זה, למרות שבדרך כלל ביום טוב לא חייבים לאכול סעודה שלישית, כדי להיפרד ממצוות אכילת המצה, וכך גם המתנגדים אוכלים זאת מפני חיבוב מצווה. בברסלב וחסידויות נוספות קוראים לסעודה זו – סעודת הבעש"ט, כי אירע לבעש"ט נס גדול ביום זה במהלך ניסיון עלייתו לארץ. וגם לציבור הדתי - לאומי יש קשר ליום זה, מפני הרמז המיוחד של הא"ת ב"ש לפסח, שבו כנגד כל יום מימי הפסח יש חג המתחיל באותו יום בשבוע, ו – ז' של פסח הרי בסימן זה הוא – ז"ע, ובאותו יום בשבוע יצא לעולם יום העצמאות המתחיל ב- ע'. וכידוע, אחרי כל המחלוקות, כולנו נתאחד בגאולה השלימה, ימי המשיח).
בסיפור זה, בשביעי של פסח מונח הגרעין של חג השבועות, אך גרעין זה צריך שמירה וטהרה מיוחדת. רק אם הולכים למקווה, הרי אפשר לפעול בחג זה שבשבועות ימשיך אורו של הבעש"ט.
וכך כל שנה בשביעי של פסח. יש המבארים שלחג השבועות אנו מטפסים במשך מט' יום של ספירת העומר, המחולקים לשבעה שבועות, שהם שבע יחידות של שבעה ימים. שביעי של פסח, שהוא סיום של השבוע שמתחיל בחג הפסח, משלים מבחינה מסוימת יחידה ראשונה.
לכן, ביום זה כבר זכינו להתגלות השכינה הגדולה של נס קריעת ים סוף, שבו "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". בשונה מיציאת מצריים עצמה בה הכל היה במתנה מה', כי עוד היינו שקועים ב – מט' שערי טומאה, כאן כבר נטהרנו מעט, ונטלנו חלק מסויים בנס – "דבר אל בני ישראל, ויסעו!". קפצנו לים, ורק אז הוא נבקע.
אך זה עדיין תחילת הדרך. עדיין נדרשנו להשלים מהלך של עלייה בת מט' יום עד להתגלות השלימה של חג השבועות ומעמד הר סיני. ובשביעי של פסח, מהלך העלייה מצוי עדיין בחיתוליו. כידוע, תינוק קטן הוא רגיש יותר, ולכן זקוק לשמירה מעולה. וכך גם מבחינה רוחנית, כשעניין מצוי בתחילת הדרך, עליו להישמר טוב יותר.
כך שביעי של פסח, הוא יום חשוב שבו האור הגדול של שבועות ושל הגאולה השלימה מתחיל לזרוח, אך כיוון שהוא בתחילת הדרך עלינו לשמור עליו טוב. ובאופן דומה, בקשר לתהליך שיבת ציון של דורנו אותו אנו מציינים ביום העצמאות, המקביל לשביעי של פסח, האריכו גדולי ישראל לבאר שהתהליך מצוי בחיתוליו ולכן הוא זקוק לשמירה מיוחדת. ומטעם זה, כך הסבירו, הגאולה החלה גם על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כדי שכביכול כוחות הקדושה יעברו דרכם בצורה סמויה, ולא יופרעו בידי המקטרגים. וכך ביאר, למשל, בעל 'אם הבנים שמחה', שזה הכוונה בדברי חז"ל על כך שבשורת הגאולה תבוא על ידי עופות טמאים, כי כך הבשורה נשמרת ללא קטרוג.
ומיום זה עלינו ללמוד, שכשעניין רגיש מצוי בתחילת דרכו, עדיף לשמור עליו בסוד, ולא לגלות לכל אחד, כי בתחילה 'אין הברכה שרוייה אלא בדבר הסמוי מן העין'. ובאמת, כל אדם שבקיא קצת בעשייה מורכבת ורגישה (למשל, בפוליטיקה...) יודע שעניינים רבים חשוב לשמור עליהם בסוד עד לרגע המתאים, ואם יגלו אותם טרם זמנם, הם עלולים חלילה להתבטל. רק בהמשך, כשהעניין כבר חזק ומבורר יותר, טוב להפיץ ולשתף יותר ויותר אנשים.
ויהי רצון שנזכה לקבל את האורות הגדולים של שביעי של פסח וחג השבועות בשלימות, בטהרה ובקדושה. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
