ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בפרשת האזינו הצטווינו – 'זכור ימות עולם, בינו שנות דור דור, שאל אביך ויגדך, זקניך יאמרו לך''. הפוסקים לא למדו מכאן שיש מצווה מפורשת בתרי"ג מצוות ללמוד היסטוריה, אך בהחלט מצאנו אצל גדולי הדורות התייחסויות רבות לכך שמתוך לימוד ההיסטוריה של עמינו, יכולים אנו ללמוד עניינים חשובים רבים, (למשל רמב"ן דברים לב, מ), ואף היו מגדולי האומה שחיברו ספרים העוסקים בקורות עמינו.
ובנושא זה יש נקודה שחשוב מאד לחדד, יש משמעות גדולה לזהות המקור ההיסטורי לדברים, שהרי מי שכותב את ההיסטוריה גם מדגיש את הנקודות שחשובות לו, ויטמיע בקורא את נקודת המבט הרצויה לו. לכן אמרה התורה - שאל אביך וזקניך, כי חשוב שנתבונן בהיסטוריה מתוך המבט המתאים לנושאי מסורת עם ישראל שבכל הדורות.
עניין זה צף בצורה ייחודית בתקופה זו בשנה, עת עסוקים אנו רבות בזיכרון המאורעות של הדורות האחרונים – ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל, וכן יום העצמאות שאופן ההתייחסות אליו נגזר גם (ולא באופן בלעדי) מנקודת הפרשנות לתהליכים שאירעו לעמינו בדורות האחרונים.
קטונתי מלהקיף כאן נושא זה, ובכל זאת ברצוני להאיר כאן נקודה קטנה בעניין זה. רבים מתעלמים מהעובדה ההיסטורית הפשוטה שגדולי ישראל רבים ומרכזיים נטלו חלק מעשי בפועל ממש בהתנעת המהלך של שיבת ציון בדורנו כולל עיסוק בגאולת אדמות והתיישבות בפועל בארצנו הקדושה, ואף המושבות הראשונות הוקמו בידי יראי ה' וחושבי שמו. המהלך כולו יסודו בהררי קודש ומטרתו גאולת ישראל, ורק בהמשך הצטרפו אנשים עם מטרות נמוכות יותר.
אחד מאותם גדולים, שנטלו חלק בהתנעת המהלך היה רבי מאיר אויערבך בעל שו"ת אמרי בינה, ראב"ד ירושלים, שיום ההילולא שלו חל ב- ה' אייר. רבי מאיר היה מעורר עוד בחוץ לארץ את בני קהילתו על יישוב ארץ ישראל שהיא ראשית הגאולה.
ובסוף, התאווה ועלה לארצנו הקדושה, וכאן בארץ נשא בעול הציבור, והיה מיוזמי הקמת השכונות הראשונות בירושלים, עודד את שיבת היהודים לחקלאות ועבודת האדמה, ואף ניסה ליזום רכישת קרקעות והתיישבות באזור יריחו (הלבנון תרל"ו). הניסיון אמנם הוכשל לבסוף בידי השלטונות, אך מכוחו המשיכו והשתלשלו הניסיונות שהובילו לבסוף להקמת פתח תקווה, וההתיישבות היהודית הנרחבת בארץ.
ומספרים, שבעת שעלה לארץ היה קושי גדול לקהילה היהודית האשכנזית להתבסס בירושלים. סיבות רבות היו לקשיים וביניהם העובדה, שהיה קשה מאד לפתוח איטליז בשחיטה והכשר אשכנזי. כידוע, לאחר השחיטה, חלק מהבהמות מתבררות כטרפות, וכדי לכסות על חלק מההפסד הכספי, מוכרים את הבהמה בזול לגויים.
אולם, ערביי ירושלים, הסכימו לאכול רק בהמה שנשחטה על ידי אדם מזרע אברהם אבינו, למשל יהודים ספרדים, אך העולים מאצות אשכנז לא נתפסו בעיניהם כיהודים מזרע אברהם...
רבי מאיר אויערבך שכנע את החכם באשי לבוא עימו לראשי הקהילה המוסלמית בירושלים ולהעיד בפניהם, שגם האשכנזים יהודים הם...
ובכך סלל את הדרך להתבססות וגידול הקהילה היהודית בירושלים.
זו אנדקוטה קטנה המלמדת על הקשיים והמאמצים הגדולים שעשו גדולי ישראל למען שיבת עם ישראל לארצו, והכל מכוון גם לבניית קומות נוספות של קודש, כפי שהיד רבי מאיר בהקדמה לספרו – "וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי" ...
ויהי רצון, שנלמד ממעשיהם של גדולים אלו, ונמשיך בתנופת עשייתם והתגדלותם לגאולת ציון וירושלים על אדני הקודש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
