ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
לדבר זה יש השלכות על תחומים רבים, כמו למשל בניתוח צילומי רנטגן וכדומה. רופא מתחיל יכול לנתח פחות טוב מאשר רופא ותיק שראה כבר מקרים רבים מאוד, ויכול לזהות ולאבחן בצורה מדויקת יותר. הבינה המלאכותית ראתה אלפי מקרים, מקרים שבן אנוש לא יכול להגיע אל כולם. על פי הניתוח של העבר, תוכל הבינה המלאכותית לתת אבחנה מדויקת יותר, ואף תוכל להתפתח וללמוד דברים חדשים כתוצאה מסנכרון של מקרים שונים וממציאת המכנה המשותף שאולי לעיתים נסתר מהעין האנושית. הבינה המלאכותית יכולה לזהות דברים רבים נוספים, להכין תרופה מדויקת ועוד דברים רבים. לאחרונה בוצע ניתוח גב באופן מוצלח ביותר על ידי בינה מלאכותית.
הבינה המלאכותית תהיה משמעותית בעתיד בכל בית, וכבר היום היא נמצאת בצורה פשוטה יותר בבתים רבים. גם היום יש לא מעט בתים חכמים, אולם הבית החכם כיום איננו חכם כל כך. בית חכם מאפשר לשלוט על כל הבית דרך המחשב או דרך אפליקציה או באמצעי אחר. ניתן ללחוץ על כפתור אחד ביציאה מן הבית, ובכך לכבות את כל המיזוג בבית, התאורה וכל דבר אחר. דברים אלו אינם יוצרים בעיה הלכתית. הם כמו שעון שבת מתוחכם, ודבר זה מותר לשימוש בשבת (בעבר היו שאלות ביחס למראית עין בשעוני שבת, אולם כיום כולם מודעים לכך ששעון שבת מפעיל דברים אלו, ואין בכך חשש של מראית עין).
דברים אלו אף מסייעים בעד השבת. למשל, ניתן ליצור מערכת שבכניסת השבת תנטרל את החשמל מכל המתגים בבית, כך שגם אם אדם יישען על המתג בשבת, האור לא יכבה או לא יידלק. כבר היום ישנו מקרר עם מצב שבת מיוחד, המתוכנת ל-40 השנים הקרובות, כך שהוא מכבה את האור לפני כניסת השבת ודואג לבטל את פעולת הטרמוסטט ודברים נוספים (ומחזיר אותם במוצאי השבת).
אולם בבינה המלאכותית יש דברים רבים מיוחדים שמאתגרים הרבה יותר. כבר היום מצויה בבתים רבים ה"אלקסה". האלקסה פועלת בעקבות דיבור שלנו. אם נאמר לה להדליק את האור או את המיזוג, היא תפעל בהתאם. אם נשאל אותה מהו מזג האוויר במקום מסוים בעולם, היא תאמר לנו. אם נבקש ממנה לספר בדיחה, היא תספר. מהו הדין של מלאכה בשבת באמצעות דיבור?
יש מקום להאריך בנקודה זו, אולם מסתבר לומר, שאם הדרך הרגילה להפעיל מכשירים היא על ידי דיבור, הרי שהדיבור ייחשב כמעשה של האדם (מעין דברי הגמרא בב"ק ס. ביחס לזורה, ובעקבות דברי הרא"ש שם, ואכמ"ל).
אולם ישנם דברים שפועלים ללא דיבור. למשל חיישנים שנמצאים בבית ומזהים כל תנועה של האדם. כאשר מדובר על חיישנים שגורמים לפעולה מיידית, כמו פתיחת דלת חשמלית, נראה ברור שיש לאסור (וזו הדעה המקובלת בפוסקים. אומנם, עיין תחומין ל"ו, במאמרו של הרב רבינוביץ', ובאמונת עתיך 104, במאמרם של הרב אלי רייף והרב דרור פיקסלר), שהרי האדם הולך למטרה זו, ומתכוון להפעילם באופן זה, ומסתבר שגם ההליכה תיחשב כמעשה בידיים (עיין במאמרו של הרב איתם הנקין הי"ד, אמונת עתיך 105).
יום שביתה
ישנם דברים מורכבים יותר. ישנה בינה מלאכותית שמזהה את ההרגלים שלנו. אם למשל בטמפרטורה מסוימת אנחנו רגילים לפתוח את התריס, תזהה הבינה המלאכותית את נוכחותנו ותפתח את התריס בהתאם להרגלים שלנו. אם אנחנו רגילים בזמן מסוים לשתות כוס קפה, הבינה המלאכותית תכין לנו כוס קפה בהתאם להרגל שלנו. במקרה זה, קלטה הבינה המלאכותית את העובדה שאנחנו באזור אך לא פעלה מיד. היא תפעל כביכול מעצמה בעוד כמה דקות.
ומה דינם של דברים שפועלים ממש מעצמם? למשל, הבינה המלאכותית מזהה שבמקרר נגמרו הביצים והחלב, והיא תזמין מעצמה מצרכים אלו. גם בצד השני, בחנות, תהיה בינה מלאכותית שתקלוט את הבקשה, ותדאג להעביר ביצים וחלב באמצעות רחפן או מכונית אוטונומית. במקרה זה, לא הייתה פעולה אנושית כלל ועיקר.
ישנם דברים שמסתבר להתירם. למשל, מזגן אינוורטר עובד בצורה מיוחדת. מזגן רגיל כבה ונדלק לסירוגין בהתאם לטמפרטורה בחדר. מזגן אינוורטר מתאים את עצמו בצורה הדרגתית לטמפרטורה בחדר. באופן זה הוא יעיל יותר וגם חוסך בחשמל. אולם כל פתיחה של דלת עשויה להשפיע עליו. השפעה זו לא תהיה ניכרת, אולם היא בוודאי קיימת. דבר זה מסתבר להתיר, מכיוון שאין הוא נמצא כלל במודעות של האדם (ויש להאריך במקורות בעניין זה ואכמ"ל). כך גם חיישנים שיקלטו את הפעולות של האדם, אולם לא תהיה בהם כל תגובה אלא רק לימוד המציאות.
מאידך, יש דברים אחרים שיש לאוסרם גם אם אין בהם איסור ישיר. חלקם מדרבנן, מדין עובדין דחול או מדין כבוד השבת, וחלקם אולי אף מדאורייתא. הרמב"ן (ויקרא כג, כד) מדבר על שביתת השבת, וכותב שאומנם אם אדם מטלטל מוקצה או קונה דבר כלשהו בחנות בצורה עראית הוא עובר על איסור דרבנן, אבל אם אדם מטלטל כל השבת כלים מפינה לפינה ועוסק במסחר, הרי שהוא עובר על איסור תורה (למרות שמקפיד לא לעבור על איסור תורה ישיר, כמו כתיבה), מכיוון שהשבת אמורה להיות "שבתון" – "יום שביתה ומנוחה – לא יום טורח": "ונראה לי שהמדרש הזה לומר שנצטווינו מן התורה להיות לנו מנוחה בי"ט אפילו מדברים שאינן מלאכה, לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין, ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום... ותהיה החנות פתוחה והחנווני מקיף והשלחנים על שלחנם והזהובים לפניהם, ויהיו הפועלים משכימין למלאכתן ומשכירין עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן, והותרו הימים הטובים האלו ואפילו השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה, לכך אמרה תורה שבתון, שיהיה יום שביתה ומנוחה לא יום טורח. וזהו פירוש טוב ויפה".
אם לא ניתן כללים נכונים לשמירת השבת בעידן המודרני, תיעלם השבת חלילה. צריך לדעת שיש דברים שיש להתיר, אך מאידך דברים רבים יש לאסור, כדי לשמור על השבת. דין זה יהיה כאמור לעיתים מדרבנן ולעיתים מדאורייתא.
במרכז האקדמי לב אנחנו מקימים בימים אלו בית מדרש שיעסוק בטכנולוגיות עתידיות ובממשקים שלהם עם עולם ההלכה (בעקבות כולל אחדות מרדכי לזכרו של ר' מרדכי מירון ז"ל). כאשר נוצרת טכנולוגיה חדשה עשוי העולם ההלכתי להיכנס ללחץ ולחשוש מן ההשלכות. אולם בדרך כלל הטכנולוגיה איננה דבר שסותר הלכה אלא אדרבה, פעמים רבות הטכנולוגיה יכולה לסייע גם לעולם ההלכתי.
מרן הרב קוק לימד אותנו שעולמו של הקב"ה הולך ומשתכלל, לא הולך ומתקלקל. כמובן שטכנולוגיה חדשה דורשת התמודדויות חדשות, הלכתיות ואנושית, אולם בהדרכה נכונה גם דברים אלו יהיו חלק משכלול העולם, כפי שאפשר לראות גם כיום ברפואה ובתחומים נוספים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
