ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת יקוט ז"ל
מורנו ורבנו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל נולד בליל הסדר בשנת התרנ"א, לאביו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ולאמו הרבנית ריזא רבקה זצ"ל. באותה תקופה שימש הרב קוק זצ"ל כרבה של העיירה זיימל שבליטא.
הרב צבי יהודה נקרא על-שם סבו שמצד אמו, הגאון הרב צבי יהודה רבינוביץ תאומים זצ"ל, שהיה אב בית-דין בעיר ראגולי, ונפטר בגיל צעיר עוד קודם נישואי בתו.
הוא גדל, כמובן, באווירה ספוגת קודש-התורה ויראת שמים טהורה. בהיותו כבן שמונה כתב עליו אביו, מרן הרב קוק זצ"ל, במכתב אל אביו, סבו של הילד:
"גם בני הנעים צבי יהודה שיחיה בא הנה זה כ-ב' שבועות (למקום נופש) אחרי שגמר בחדרו פרק הגוזל עצים. ברוך ה' ראה בזמן הזה סימן יפה במשנתו. יחזקהו השם יתברך לאורך ימים ושנים לתורה ועבודה". (אגרות ראיה, אגרת ז').
[אחר פטירת אחיו התאום של האדר"ת, הגאון הרב צבי יהודה הנזכר לעיל, אימץ האדר"ת את בתו של אחיו לבת לו, ואחר שבתו שלו בת-שבע, שהיתה אשתו הראשונה של הרב קוק נפטרה, השיא האדר"ת לרב קוק את בת אחיו שהיתה כבתו שלו].
כעבור חצי שנה כותב מרן הרב אל הסבא שמצד האמא, הלא הוא הגאון האדר"ת, על-אודות הבן צבי יהודה:
"ברוך ה' על שקידת הבן הנחמד שיחיה, אשר קול רינה של תורה המתמדת בביתי מקולו שיחיה, מרנן לבבי ומשמח נפשי בכל עת ובכל שעה, וזאת נחמתי בעתים אשר בעוה"ר הנני נטרד משעשועי תורת השם יתברך מפני הטרדות או חלישות בעוונותי הרבים, כי תהלה לא-ל יתברך קלא דאורייתא נשמע בבית ברוך ה'. יחזק ה' יתברך כוחו וחילו לאורייתא להוסיף לקח, כי חמודות הוא לי ברוך ה'". (אגרות ראיה, אגרת י').
באגרת הראשונה ציין הרב זצ"ל את ההספק וההבנה שבלימוד של בנו צבי יהודה שיחי': 18 דפים של פרק הגוזל עצים במסכת בבא קמא, ושראה סימן יפה בלימודו, היינו, שהבין היטב את הגמרא. באגרת השנייה מציין הרב את שקידתו של הילד בן השמונה וחצי, שממשיך גם בבית, כנראה בלילה, בקול רינה של תורה. לא לחינם כותב מרן הרב זצ"ל על-אודותיו כבר בגיל זה: "חמודות הוא לי", ביטוי מיוחד שהמלאך משתמש בו ביחס לדניאל להצדיק את התגלותו אליו.
עלייתו לארץ
בכ"ח באייר התרס"ד עלה מרן הרב קוק זצ"ל לארץ-ישראל, על-מנת לשמש כרבה של יפו ושל המושבות החדשות שהיו אז, כגון פתח-תקווה, ראשון-לציון, גדרה ורחובות. כמובן שגם הבן צבי יהודה עלה אז עם הוריו, והוא בן 13 שנים. יום זה, כ"ח באייר, נחקק במשפחה כיום גדול, יום של שמחה ותודה לה'.
לאחר עשר שנים, בשנת התרע"ד, בהיות הרב צבי יהודה בחו"ל, כותב לו אביו (אגרת תרפ"ז):
"ברוך השם עבר עלינו יום אתמול כ"ח אייר, זה היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל ברוך הוא לבוא לארץ חמדתו ולראות בעינינו התחלת צמיחת קרן ישעו לעם קדשו. בטח גם אתה מחמדי נזכרת מזה, הודות לה' על רוב חסדיו...".
לאחר ס"ג שנים, בשנת התשכ"ז, זכה יום כ"ח באייר להיות יום שחרורה של ירושלים ושל הר-הבית מעול זרים. "זה היום הגדול" הכאילו פרטי, זכה להיות היום הגדול הכללי. מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בשיעוריו, היה מחבר את "היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל לבוא לארץ חמדתו", "היום שבו התחיל לזרוח אורו של בעל ספר 'האורות' בארץ ישראל", עם יום כיבוש ירושלים. "נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעזך אל נוה קדשך" (שירת הים, פרשת בשלח).
כשהיה מורנו ורבנו הרב צבי יהודה מדבר בכ"ח באייר, היה מזכיר את העלייה ואומר:
"פלאי פלאים של הנהגה של רבונו של עולם. בכ"ח אייר שנת תסד"ר הופיע האור החדש בציון, אורו הגדול והקדוש של הרב אבא ז"ל בארץ-ישראל, ובאותו יום בשנת התשכ"ז הופיעה חזרת גילוי השכינה של ירושלים, הכותל המערבי וכל מלוא רוחב ארצנו. פלאי פלאים של הנהגה א-לוהית. זה לא עניין משפחתי, פרטי" (מתוך התורה הגואלת ח"א, כ"ח אייר).
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק הרצי"ה קוק - אורות ישראל ותחייתו (1)
הקלטה משיעור של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
