ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כך כותב המדרש על פרשת השבוע שלנו, שחל בה חנוכה.
ואם כי מובנים דברי המדרש שכינוסם וקיבוצם של בני יעקב אליו גרמו להצלה, אולם לכאורה אין זה מובן מה היא כוונת המדרש באומרו: "כינוסו", וכיצד גרם הדבר להצלתו של יעקב אבינו מיד עשו?
אלא הסבר הדבר הוא, שעל מנת שיוכל האדם להצליח, יש צורך בכינוסם של כל כוחותיו אליו.
כפי שבאומה קיימת מציאות של קיבוץ גלויות, כך גם באדם הפרטי יש צורך שיכנס האדם את כוחותיו אליו, ולא יהיה בפיזור נפש. אדם יכול להישאר במקומו, ולהיות בגלות אצל עצמו, וזה הוא פיזור הנפש. פיזור הנפש זו היא גלות האדם אצל עצמו. וזה היה התנאי להצלחתו של יעקב אבינו במאבקו בעשו, כינוס כל כוחות הנפש אליו.
וכנגד זה פעלו היוונים. היוונים לא הגלו את עם ישראל מארצו, אלא שאפו שתהיה גלות בארץ עצמה. היוונים ביקשו לנתק את עם ישראל מן התורה: "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך", ועל ידי כך לגרום לגלות. שכחת התורה גורמת לפיזור נפש גדול, ולחילוקי נפש גדולים - למחלוקות, וזו היא הגלות שרצו היוונים להשיג.
מלחמתם של היוונים הייתה "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך", והגזרה התחילה בחכמה יוונית, ובתרגום התורה ליוונית.
ה"תוספות רי"ד" (במהדורה קמא למגילה ג ע"א, ד"ה תרגום) מחדש, שהפגם בתרגום התורה ליוונית היה בזה שהתרגום גורם לשכחת התורה: "דכיון דכתב תרגומא דקראי, לא מסרי נפשייהו למילפינהו כדמעיקרא". התרגום גורם להפחתת העיסוק בתורה ולהשכחתה, ולכך נתכוונו היוונים בגזרתם. היה זה חלק ממגמת היוונים "להשכיחם תורתיך".
ואכן אנו מוצאים, שבתקופה זו הייתה ירידה בשלמותה של תורה, על ידי היווצרותן של המחלוקות.
הגמרא בתמורה (בדף טו ע"ב) אומרת ש"כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי, מכאן ואילך היה בהן שום דופי", ומבארת (בדף טז ע"א) שהדופי שעליו מדובר הוא "דופי של סמיכה". והיא שואלת על כך: "והא יוסף בן יועזר גופיה (=עצמו) מיפליג פליג (=נחלק) בסמיכה", ומתרצת: "כי איפליג בה בסוף שניה, דבצר ליבא". היא מתרצת, שרבי יוסף בן יועזר נחלק בעניין הסמיכה רק בסוף ימיו, כאשר כבר התקטן הלב.
אם כן, רואים אנו, שבתקופתו של יוסי בן יועזר התקטן הלב, ונוצרו המחלוקות. עד לתקופה זו לא היו מחלוקות, ומכאן ואילך נוצרו מחלוקות.
והגר"א שם (בס"ק א) מוסיף: "והא דקאמרינן לעיל 'אם רבו מטמאין' כו', היו מסכימים לדברי המרובין". הגר"א מקשה: כיצד ניתן לומר שעד תקופתו של יוסי בן יועזר לא היו מחלוקות? הרי הגמרא (בדף טו ע"ב) אומרת בפירוש, ש"משמת משה, אם רבו מטמאין טמאו, אם רבו טהורין טיהרו". ומתרץ: "היו מסכימים לדברי המרובין".
אמנם היה רוב ומיעוט, אולם לאחר שעמדו למניין, ראה גם המיעוט שהרוב צודק, והסכים לדבריו. לא ייתכן לומר, שלא הייתה מחלוקת, אבל שׂכל התורה היה כל כך בהיר, עד שלאחר שעמדו למניין, ראה גם המיעוט שהרוב צודק, וזו היא האמת, ולכן שוב לא הייתה מחלוקת.
רק בתקופתו של יוסי בן יועזר, כשהתחילו גזרות היוונים, התחילה התורה להתמעט. גזרות היוונים גרמו לשכחת התורה; הם גרמו לפיזור הנפש. הלב נהיה קטן יותר, והאנשים נהיו קטנים יותר, ומתוך כך נהייתה התורה קטנה יותר. לכן התחילו המחלוקות. זו היתה התחלת הגלות.
ואת התיקון לכך למדים אנו מפרשת השבוע שלנו, במעשיו של יעקב אבינו: "כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו". הפתח לישועה הוא כינוס כל הכוחות כולם.
------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











