ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כך כותב המדרש על פרשת השבוע שלנו, שחל בה חנוכה.
ואם כי מובנים דברי המדרש שכינוסם וקיבוצם של בני יעקב אליו גרמו להצלה, אולם לכאורה אין זה מובן מה היא כוונת המדרש באומרו: "כינוסו", וכיצד גרם הדבר להצלתו של יעקב אבינו מיד עשו?
אלא הסבר הדבר הוא, שעל מנת שיוכל האדם להצליח, יש צורך בכינוסם של כל כוחותיו אליו.
כפי שבאומה קיימת מציאות של קיבוץ גלויות, כך גם באדם הפרטי יש צורך שיכנס האדם את כוחותיו אליו, ולא יהיה בפיזור נפש. אדם יכול להישאר במקומו, ולהיות בגלות אצל עצמו, וזה הוא פיזור הנפש. פיזור הנפש זו היא גלות האדם אצל עצמו. וזה היה התנאי להצלחתו של יעקב אבינו במאבקו בעשו, כינוס כל כוחות הנפש אליו.
וכנגד זה פעלו היוונים. היוונים לא הגלו את עם ישראל מארצו, אלא שאפו שתהיה גלות בארץ עצמה. היוונים ביקשו לנתק את עם ישראל מן התורה: "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך", ועל ידי כך לגרום לגלות. שכחת התורה גורמת לפיזור נפש גדול, ולחילוקי נפש גדולים - למחלוקות, וזו היא הגלות שרצו היוונים להשיג.
מלחמתם של היוונים הייתה "להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצוניך", והגזרה התחילה בחכמה יוונית, ובתרגום התורה ליוונית.
ה"תוספות רי"ד" (במהדורה קמא למגילה ג ע"א, ד"ה תרגום) מחדש, שהפגם בתרגום התורה ליוונית היה בזה שהתרגום גורם לשכחת התורה: "דכיון דכתב תרגומא דקראי, לא מסרי נפשייהו למילפינהו כדמעיקרא". התרגום גורם להפחתת העיסוק בתורה ולהשכחתה, ולכך נתכוונו היוונים בגזרתם. היה זה חלק ממגמת היוונים "להשכיחם תורתיך".
ואכן אנו מוצאים, שבתקופה זו הייתה ירידה בשלמותה של תורה, על ידי היווצרותן של המחלוקות.
הגמרא בתמורה (בדף טו ע"ב) אומרת ש"כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי, מכאן ואילך היה בהן שום דופי", ומבארת (בדף טז ע"א) שהדופי שעליו מדובר הוא "דופי של סמיכה". והיא שואלת על כך: "והא יוסף בן יועזר גופיה (=עצמו) מיפליג פליג (=נחלק) בסמיכה", ומתרצת: "כי איפליג בה בסוף שניה, דבצר ליבא". היא מתרצת, שרבי יוסף בן יועזר נחלק בעניין הסמיכה רק בסוף ימיו, כאשר כבר התקטן הלב.
אם כן, רואים אנו, שבתקופתו של יוסי בן יועזר התקטן הלב, ונוצרו המחלוקות. עד לתקופה זו לא היו מחלוקות, ומכאן ואילך נוצרו מחלוקות.
והגר"א שם (בס"ק א) מוסיף: "והא דקאמרינן לעיל 'אם רבו מטמאין' כו', היו מסכימים לדברי המרובין". הגר"א מקשה: כיצד ניתן לומר שעד תקופתו של יוסי בן יועזר לא היו מחלוקות? הרי הגמרא (בדף טו ע"ב) אומרת בפירוש, ש"משמת משה, אם רבו מטמאין טמאו, אם רבו טהורין טיהרו". ומתרץ: "היו מסכימים לדברי המרובין".
אמנם היה רוב ומיעוט, אולם לאחר שעמדו למניין, ראה גם המיעוט שהרוב צודק, והסכים לדבריו. לא ייתכן לומר, שלא הייתה מחלוקת, אבל שׂכל התורה היה כל כך בהיר, עד שלאחר שעמדו למניין, ראה גם המיעוט שהרוב צודק, וזו היא האמת, ולכן שוב לא הייתה מחלוקת.
רק בתקופתו של יוסי בן יועזר, כשהתחילו גזרות היוונים, התחילה התורה להתמעט. גזרות היוונים גרמו לשכחת התורה; הם גרמו לפיזור הנפש. הלב נהיה קטן יותר, והאנשים נהיו קטנים יותר, ומתוך כך נהייתה התורה קטנה יותר. לכן התחילו המחלוקות. זו היתה התחלת הגלות.
ואת התיקון לכך למדים אנו מפרשת השבוע שלנו, במעשיו של יעקב אבינו: "כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו". הפתח לישועה הוא כינוס כל הכוחות כולם.
------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת כתובות וקידושין", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
