נשא שבועות התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש במדבר
נשא

קטגוריה משנית

225

11 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

השראת שכינה על-ידי המשכן – גם כשהוא מפורק
סוד המשכן – המשך מעמד הר סיני בנסתר
עם ישראל בהר סיני היה במעלה מאוד גדולה. הוא היה באחדות גדולה – "כאיש אחד בלב אחד". תפקיד המשכן והמקדש הוא להמשיך אלינו לחיי היום-יום את מה שהיה במעמד הר סיני. להמשיך את השראת השכינה.
בתוך המשכן היו מונחים לוחות הברית שניתנו במתן תורה. כך היינו מחוברים דרכו למעמד הגדול הזה ולתורה שניתנה דרכו. לנבואה ולברכה. כך כותב הרמב"ן על התורה: "וסוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני, שוכן עליו בנסתר" (רמב"ן שמות כה א).
בית-המקדש – המשך למשכן
המשכן נבנה על-ידי כל עם ישראל. גם בית-המקדש נבנה והוחזק על-ידי כלל עם ישראל. לכל אחד מעם ישראל היה בו חלק. כולם נתנו למענו כל שנה מחצית השקל, או יותר. וכך, כשנתחברו כל החלקים, גם בני ישראל התאחדו ביניהם ונעשו אחד ממש.
על כן נאמר על ירושלים "עיר שחוברה לה יחדיו – שעושה כל ישראל חברים". עיר שלא נתחלקה לשבטים. כולם התלכדו סביב המקדש, לכיוון המקדש היו כל תפילותיהם של ישראל "תל שכל פיות פונים אליו". גם בית-הדין שישב ליד בית-המקדש חיבר את כל עם ישראל להיות אחד. "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם". מבית-הדין הזה קיבלו כל ישראל את הוראותיהם והיו נוהגים כולם בדרך אחת. על יד בית-המקדש הופך כל עם ישראל להיות "יחידה אחת".
איך ממשיכים את הקדושה בזמן המסע?
עד שעם ישראל יגיע לבית-המקדש, יעברו למעלה מ-480 שנה, ומה הם יעשו בדרך? האם יהיו מפורדים או מאוחדים? לכן נבנה המשכן בהיותם במדבר, הוא יישאר עמם גם אחר כך, כשיחנו בשילה, בגבעת יערים, עד שהם יגיעו לבית-המקדש.
אבל אחרי הכול מה יהיה בזמן שבני ישראל היו בנסיעה ממקום למקום? הרי בשעה זו המשכן מפורק ונמצא ארוז על העגלות ועל המשאות. מה יקרה בשעות הללו – האם הם יהיו באחדות או חלילה בפירוד?
לצורך זה באה התרומה המיוחדת של הנשיאים – עגלות לנשיאת המשכן בדרכים. בזמן שבו המשכן היה מפורק וארוז על העגלות, עם ישראל היה זקוק לברכה מיוחדת, כדי שתשרה עליהם הברכה גם במצבם זה.
כך, פרשתנו מספרת לנו באריכות מיוחדת על אותה ברכה, היא תרומת הנשיאים. תרומה שניתנה לצורך העברת המשכן בדרך. תרומה שחייבת להינתן דווקא על-ידי הנשיאים, שכן מי כמו הנשיאים, מנהיגי העם, שיודעים את הקשיים של דרך ארוכה שתכליתה להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. שכן גם כשאדם שהולך בדרך, אפילו יודע שהולך הוא לביתו, אין הוא בשלווה כמו בביתו, ועל כן הוא עלול לרדת ממדרגתו
תרומת הנשיאים – ביטוי מיוחד של אחדות
הנשיאים תורמים את התרומה של הדרך, והם עושים זאת באופן מיוחד. הם מצליחים לתרום תרומה אחידה בדקדוק רב. כך רש"י כותב על תרומת הלוויים (במדבר ז פה): "למדך שהיו כלי המקדש מכוונים במשקלן, שוקלן אחד אחד ושוקלן כולן כאחד לא ריבה ולא מיעט". הרי זה פלא גדול! כל הכלים נעשו על-ידי אומנים בעבודת יד – אם כן כיצד זה אפשר לדקדק שיהיו כולם שוקלים בדיוק אותו דבר? במיוחד אם זוכרים שהנשיאים התנדבו מעצמם ולא על-פי ציווי, וכל אחד תורם סכום אחר. ובכלל, בנוהג שבעולם, כשקבוצת מנהיגים מתנדבים מעצמם, יש ביניהם תחרות, כל אחד רוצה להראות עצמו יותר מחברו. אך כאן היו הנשיאים באחדות.
הספורנו מעמיק עוד בעניין ואומר, שזאת הייתה הסיבה שהנשיאים תרמו "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים". כל שני נשיאים תרמו עגלה אחת בלבד. זה לא נעשה מחסרון כסף, שכן כל אחד מהם תרם "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטרֶֹת". אלא שהם תרמו באופן הזה, כדי שתהיה האחדות גם בדרך, וכלשון הספורנו: "לאות אחוה ביניהם, אשר בה יהיו ראויים שתשרה שכינה ביניהם". הם עשו כן כדי שגם בדרך יהיו עם ישראל "אחד". שגם כשהמשכן מפורק ואין בריח תיכון שמחבר בין עצי השיטין, יהיו העגלות שיחברו את הלבבות. שכן כשיש אחדות – שורה ביניהם שכינה. כאמרו "ויהי בישורון מלך" מתי? "בהתאסף ראשי עם – יחד".
הקדמה לבית-המקדש
הערך של הפרשה הזאת הוא כל כך גדול, שאנו קוראים אותה גם בפרשת "נשא", גם בחנוכה וגם בחודש ניסן. שכן הפרשה הזאת היא הקדמה לבית-המקדש שיחבר את כל בני-האדם לעובדו שכם אחד בלב שלם.

והגבלת את העם סביב – באור פניך
שבת אחרת בא חכם יעקב ששון ע"ה לבית החולים "משגב לדך" למול תאומים שנולדו לשופט. חכם יעקב הקדים לבוא לפני האורחים, ועד שיבואו הלך לבקר את הרב, שגר אז בשכונת הקטמונים. הרב ליווה אותו לברית ושאל אותו האם התאומים נולדו בשבת שעברה בלידה רגילה או שמא בניתוח קיסרי, שאז המילה לא דוחה שבת. אמר חכם יעקב: איני יודע. כבואם לבית החולים נתברר להם שנולדו התאומים בניתוח, ומה יעשו שכבר הגיעו הקרואים, ביניהם שופטים, ואיך יתמודד חכם יעקב עם אי הנעימות וחוסר ההבנה כשידחה את הברית? יעץ לו הרב, שיאמר לנאספים שהברית צריכה להיות ב"סטרילי", ורק האחיות יעמדו לידו בשעת המילה! וימתיק עמם סוד שהוא רק יצבוט את הילד ויבכה הילד, ויחשבו כולם כאילו מל, ותיכף ייקחו האחיות את הילדים לטיפול בתינוקייה, ויבוא המוהל למחרת לבית החולים וימול את התאומים כהלכה. וכך עשה, ונכנס ויצא בשלום...
סיפר הרב מילתא דבדיחותא בשם רבי יעקב ששון המוהל ע"ה, על הנאמר במסכת מגילה ט"ז, "וששון – זו מילה". ופירש רש"י, שגזר המן לבטל את המילה. היה אומר: ששון זו מילה, המן גזר עלי, יעקב ששון המוהל, רצה לבטל אותי.

אל תשכן באהלך עולה
סיפר הרב, שפעם התארח בשכונת קווינס באמריקה ושאל את הרב המקומי, הרב מנשה צדקה שיחיה, נכדו של חכם צדקה הזקן, על מה לדבר ולחזק, ואמר לרב שידבר על בישולי עכו"ם. החל הרב לדבר בנושא, וכידוע אמר תמיד הרב, מקום שנשמרו ממאכלי עכו"ם ניצלו מהתבוללות! במהלך הדרשה, לאחר שהרב סיפר את הסיפור הנזכר על כוסות התה שנשברו, קם אחד מהשומעים, יצא החוצה ולאחר זמן חזר לשיעור. שאל אותו הרב מה זה, יצאת וחזרת? אמר לרב, ששמע מהרב על איסור בישולי עכו"ם, ויש לו מסעדה בשותפות עם פועלים גויים ונמצא שמכשיל יהודים בבישולי עכו"ם, לכן הלך תיכף ומייד ומכר את חלקו במסעדה לגוי וחזר לשיעור. אשריהם ישראל.

וינצרכם כמו בבת
סיפר הרב יוסי שיחיה, בנו של הרב, שפעם התארח עם הרב בחוץ לארץ, ובשבת קודש הסבו לסעודת שבת אצל הרב של אותו מקום. המארחים שידעו את חומרותיו של הרב הכינו עבורו סיר עם ביצים, תפוחי-אדמה ומים בלבד, והגישו לרב לאכול. הרב לא נגע באוכל. תמהו ובאו ואמרו לרב: למה הרב לא אוכל? זה רק תפוחי-אדמה, ביצים ומים, והרבנית בעצמה הכינה. קראו לה ואמרה בפשטות: בעיניים שלי ראיתי איך המשרתת הכניסה לסיר רק מים, תפוחי-אדמה וביצים. מייד הבינו כולם שמדובר בבישולי עכו"ם. הרב בצדקותו, כדי להציל את כולם מהמבוכה, החל לשיר "דרור יקרא".

עוד סיפר, שהתארח אז עם הרב במלון, ויהודי אחד בא ואמר שהכין לרב פול עם לימון בסיר מיוחד, והכול מאה אחוז כשר, והביא זאת לחדרו של הרב. רבי יוסי ראה שעברה שעה ארוכה והרב לא נוגע באוכל. שאל את הרב למה אינו אוכל, לקח הרב מזלג ופינה בפול אילך ואילך ואמר לו: הנה, תראה, תולעת.

סיפר הרב, שפעם השתתף בחתונה וישב עמו הרב בן-ציון אבא שאול ע"ה. הגישו לפניהם דגים מיוחדים שהוכנו במיוחד בשבילם, והרב כדרכו בקודש נמנע מלאכול. אמר חכם בן-ציון לרב: מדוע אינך אוכל? הכינו לנו אוכל במיוחד, ובעל הבית ייפגע אם לא נאכל. הרב קרא לבעל האולם ושאלו למקורם של הדגים, וענה לו שהם מהודרים בכשרות מהודרת. שאל הרב: ומי הכניס את הדגים לתוך התנור? הפועל הרוסי, ענה בעל האולם... רבי בן-ציון הזדעזע והוכיח קשות את בעל האולם, איך מתהדר הוא בכשרות מהודרת ומכשיל את הציבור באיסור בישולי עכו"ם.

יום שישי אחד, והרב יושב בחדרו הקדוש. הביאה לו הרבנית צלחת אטריות לאכול, הקול נשמע שהרב לא רוצה לאכול והרבנית רוצה שיאכל. אמר לה הרב: יש בזה חרק! והרבנית משיבה: איפה? זה טרי, הכנתי והוצאתי מהסיר לצלחת. הרב בשלו והרבנית בשלה. אז לקח הרב את המזלג, ערבב והפך בצלחת אילך ואילך, והראה לרבנית את החרק.

סיפר הרב יהודה מוצפי זצל שלפני שנים הייתה שמחה בביתו של אחד מגדולי הרבנים בירושלים. הרב הוזמן לשמחה, ואותו רב גדול החליט שהפעם הרב אליהו יאכל אצלו. יגע וטרח להכין סלט ואורז לכבוד הרב בשבע בדיקות ודקדוקים. כשהרב הגיע לשמחה, הפציר בו בעל השמחה בחזקת היד, שהפעם יסב הרב ויאכל עמם, כי הכול מאה אחוז מהודר לכבודו. לבסוף הסכים הרב שיביאו את האוכל. הגישו לרב את הצלחת, ומייד הצביע הרב על יצור קטן שהתהלך בצלחת. אמר אותו רב גדול לרב: אלמלא חכם מרדכי אתה, הייתי אומר שהבאת את היצור הזה אתך בכיס ושמת בצלחת, אבל מה אעשה שמהשמים דואגים ומסכימים לך.

שבועות שחל ביום ראשון
לב. יש להכין בערב שבת שני זוגות פמוטים. אחת לערב שבת, ואחת לליל יום טוב. את נרות השבת ידליקו בערב שבת כרגיל. ואת נרות יום טוב צריכה האשה להדליק אחרי "צאת הכוכבים" ואחרי שאמרה בתפילת ערבית "ותודיענו" או שאמרה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
לג. את נרות אלו יש להדליק לפני הקידוש. מי שנוהגת לברך "שהחיינו" על הנרות בכל יום טוב תברך גם ביום זה. אם הדליקה נרות אחרי הקידוש אינה יכולה לברך "שהחיינו". \עיין באורך בהלכות הדלקת נרות בערב יום טוב\.
לד. בתפילת ערבית אומרים "ותודיענו" והוא במקום "אתה חוננתנו". אם שכח לאומרו במקומו ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים" אפילו לפני "ברוך אתה", יאמר "ותודיענו" ואחר כך יאמר "והשיאנו". ואם הזכיר שם ה', אינו חוזר. \עיין שו"ע תקצט. כה"ח שם ס"ק ב\
לה. אין לעשות שום מלאכה האסורה בשבת גם אם היא מותרת ביום טוב, עד שיאמר "ותודיענו" בתפילה, או אחר התפילה יאמר "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
לו. אם חל שבועות ביום ראשון מברכים בקידוש שעושים במוצאי שבת חמש ברכות וסימנם יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: א\ יין - בורא פרי הגפן. ב\ קידוש - אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל והזמנים. ג\ נר - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש. \ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה\. ד\ הבדלה - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המבדיל וכו' ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש. ה\ זמן - שהחיינו. \עיין שו"ע
לז. אם שכח וקידש קידוש רגיל ללא הבדלה - יעשה הבדלה בשעה שנזכר. וכיצד יעשה הבדלה זו? אם נזכר בתוך הסעודה ורגיל לשתות יין בסעודתו, יקח כוס בידו ויברך "מאורי האש" ו"המבדיל". ואם אינו רגיל או שנזכר אחרי האוכל - יקח כוס יין בידו ויברך ג' ברכות "הגפן" "מאורי האש" ו"המבדיל
לח. אסור לומר בשבת: "אני הולך לישון כדי שיהיה לי כוח להשאר ער בליל שבועות". אבל מותר לחשוב כך. \מ"ב רצ ס"ק ד\.
לט. אסור להוציא אוכל קפוא מהמקפיא ביום שבת בכדי שיופשר לסעודת יום טוב.
מ. ביום שבת ישתדל להתפלל מנחה מוקדם ולאכול סעודה שלישית בשעה מוקדמת לפני זמן מנחה קטנה. \שעתיים וחצי לפני השקיעה\. וכל זה בכדי שיאכל את סעודת ליל החג בתיאבון. \שו"ע תרלט סע' ג\. אם עבר הזמן הזה ולא הספיק לאכול, יאכל סעודה שלישית אך לא יאכל בה יותר מ"כביצה" לחם. \54 גרם - כשתי פרוסות - רמ"א תקכט סע' א. מ"ב רצא ס"ק יז\.
מא. אין שום היתר לערוך את השולחן ביום שבת לצורך החג, וכן אין לחתוך סלט או להכין שאר מאכלים משבת לצורך החג. \עיין כה"ח תמד
מב. במוצאי יום טוב יעשו הבדלה ובה מברכים שתי ברכות: "הגפן" ו"המבדיל". \שו"ע תצא סע' א\.
מג. הפוסקים כמשנה ברורה מברכים "ברכת הלבנה" אחרי שלשה ימים מהמולד. \משנ"ב תכו ס"ק ג' לדעת רוב האחרונים\. הספרדים והאשכנזים הפוסקים כדעת הרש"ש לא מברכים "ברכת הלבנה" אם לא עברו שבעה ימים מעת לעת מזמן המולד. \שו"ע תכו סע' ד כה"ח ס"ק סא. בא"ח ויקרא כג.\. על כן יברכו הם ברכת הלבנה במוצאי שבועות שבו אנשים שמחים ולבושים בבגדי יו"ט והוא זמן ראוי ל"ברכת לבנה".

תפילת ליל שבועות
א. מאחרין להתפלל ערבית של ליל שבועות בכדי שיהיו ימי הספירה "תמימות", ומי שאינו יכול לאחר את התפילה - יתפלל מוקדם אבל לא יקדש עד שיהיה לילה ודאי. \כה"ח תצד ס"ק א. משנ"ב ס"ק א'\.
ב. אומרים בחג השבועות "זמן מתן תורתנו", \שו"ע תצד סע' א\. אף על פי שבתורה הוזכר בו רק ענין ה"מנחה החדשה", כיוון שכך זימן הקב"ה שבו ביום קיבלנו את התורה. \מהראנ"ח פ' אמור קכז. שו"ת הריב"ש סי' צו. מחזיק ברכה תצד. מג"א שם. פר"ח שם ס"ק א\.
ג. מי שלא אמר "יעלה ויבא", ואמר "ותתן לנו", או אמר "יעלה ויבא" ולא אמר "ותתן לנו" אם סיים תפילתו - אינו צריך לחזור. ואם לא אמר גם שניהם - חוזר. \עיין כה"ח תפז ס"ק כו, כז. משנ"ב ס"ק יא יב\.
ד. אם מסופק אם אמר "יעלה ויבא" ביום טוב ויודע בברור שהתפלל כסדר התפילה של יום טוב, דהיינו שאמר: "אתה בחרתנו מכל העמים" יש להניח שהמשיך על הסדר ואינו חוזר. \עיין כה"ח תפז ס"ק ל\.
קידוש של שבועות
ה. צריך לברך על חג השבועות ברכת "שהחיינו", ומברכים אותה בקידוש הלילה, ונשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות אינן יכולות לברך "שהחיינו" אם מקדשות לעצמן. אמנם אם שומעות קידוש ממישהו אחר יכולות לענות אמן על ברכתו. \בא"ח במדבר א\.
ו. אין לאכול ולקדש עד צאת הכוכבים ממש, משום דכתיב: "תמימת" – שלמות. \כה"ח תצד ס"ק א. משנ"ב ס"ק ס"ק א\.
ז. יזהר שלא ימלא את כריסו בליל שבועות, כי המאכל גורם לשינה, ו"צדיק אכל לשבע נפשו".
תיקון ליל שבועות
י. טעם הלימוד - מספר טעמים נאמרו ללימוד בליל שבועות: ע"פ הפשט לימוד הלילה הוא כיוון שישראל שבאותו הדור ישנו בלילה שקודם מתן תורה והיה צריך משה להעירם ולזרזם לקראת מתן תורה כדכתיב "ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה". \שמות יט יז\, ולתקן מה שפגמו אנו נעורים כל ליל שבועות. \מג"א תצד\.
יא. ע"פ הדרש \מדרש תנחומא נח סי' ג\ אמרו ישראל "נעשה ונשמע" על תורה שבכתב, והוכרחו לקבל תורה שבעל־פה על ידי כפית הר כגיגית. ועיקר זמן לימוד תורה שבעל־פה הוא בלילה שהרי בכל לילות החול אין לומדים תורה שבכתב כלל. ומכיון שאנו רוצים לקבל ביתר תוקף את התורה שבעל־פה ביום מתן תורה, אנו לומדים בעיקר בלילה שהוא זמן לימוד תורה שבעל־פה.
יב. ע"פ הרמז יש שלוש רגלים בשנה כנגד ג' האבות. פסח כנגד אברהם שארח את שלושת המלאכים בחג הפסח. שבועות כנגד יצחק שנעקד על גבי המזבח ואיל הוקרב תמורתו, ובשבועות חג מתן תורה שמענו קול שופר אילו של יצחק. סוכות כנגד יעקב שכתוב בו "ולמקנהו עשה סכת". ומידתו של יצחק היא מידת הגבורה לכן בשבועות לומדים בלילה למתק את הגבורות של יצחק.
יג. ע"פ הסוד טעם הלימוד מובא בזוהר הקדוש שהוא כדי לעטר את השכינה ה"כלה" בלימוד התורה, בכ"ד קישוטין לקראת יום המחרת יום מתן תורה. \עיין לכל הנ"ל כה"ח ס"ק ו. משנ"ב ס"ק א\.
יד. מנין - ישתדלו ללמוד בלילה זה במניין, כיוון ש"כל בי עשרה שכינתא שריא". \השל"ה הקדוש מסכת שבועות\.
טו. לימוד נשים - נשים אינן חייבות בתיקון ליל שבועות, ואם הן באות ולומדות תנ"ך וכד' תבוא עליהן ברכה. \שו"ת רב פעלים א
טז. סדר הלימוד - טוב ללמוד סדר התיקון בלילה זה, ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כי הוא נתקן על דרך האמת. והוא מתוקן ומקובל מפי המהרח"ו הקדוש ז"ל מספר "עץ חיים" שע"פ האר"י ז"ל וסודו רם ונשא מאוד. \כה"ח שם\.
יז. סדר הלימוד בלילה זה: תחילה תנ"ך ואחר כך תרי"ג מצוות ואחר כך מדרש ואחר כך האידרא רבא וקטעים מהזוהר הקדוש, כי כן מפורש בזוהר הקדוש "למלעי באוריתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דחכמתא", וקוראים קטעים מכל פרשה תחילה וסוף כמסודר בספרי התיקון. \עיין בא"ח במדבר ד\.
יח. כבר נודע מנהגו של רבינו החיד"א ז"ל ללמוד בלילה זו שתי האידרות מעומד גם בעת זיקנתו, אשריו ואשרי חלקו. \בא"ח שם\.
יט. אין ללמוד משניות בלילה זו. ומי שיש לו מנהג קבוע ללמוד י"ח פרקי משנה בכל יום, מותר ללמוד הי"ח פרקי משנה ביום דוקא ולא בלילה, ואין מניעה ללמוד המשנה אלא בליל שבועות בלבד. אבל בשאר לילות של שבתות וימים טובים אין מניעה כלל, ויכול ללמוד משניות כאשר ירצה. \
כ. בחורי ישיבה שרוצים ללמוד גמרא או מי שאינו יכול להיות ער כל הלילה, לפחות ילמדו את התנ"ך המסודר בספרי התיקון, וכן קטע מהמדרש וקטע מהזוהר. מעט מתרי"ג מצות.
כא. מי שהקדים ובא לבית הכנסת ועדיין לא נתקבצו לשם בני החבורה, יתחיל ללמוד את מנין המצוות לרמב"ם או את האדרא זוטא או תהילים וכאשר יבואו בני החבורה, יתחיל בסדר הלימוד בלא הפסק. \כף אחת כב ב\.
כב. מעלת הלימוד - יזהרו ללמוד כל סדר הלימוד של הלילה הזה בחשק גדול ובשמחה פנימית רבה ובהתלהבות הלב. כי הלימוד המתוקן ללילה הזה עושה פרי למעלה וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. ואיתא בזוהר הקדוש בפרשת אמור וז"ל: חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא ואמרי ניתי לאחסנא ירותא קדישא לן ולבנן בתרין עלמין".

נשא

איזורים נוספים:

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא נשא

1.
פרשת נשא – נזר על ראשו
הרב יצחק חי זאגא | ח' סיון תשפ"ה
2.
קדושת המחנה במסעות בני ישראל במדבר
הרב עידו יעקובי
3.
חיבור לתורה בקדושה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' סיון תשפד
4.
הקשר בין 'האיש הישראלי' לאנשי הקודש
הרב אברהם טייץ | סיון תשע"ז
5.
וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל
הרב שמואל אליהו | א' סיון תשע"ט

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

תרומה
פרשת תרומה מדברי הרב אליהו זצוק"ל
אדא א תשע"ו
עקב
עקב התשע"ו מדברי הרב אליהו זצוק"ל
אב תשע"ו
58 דק'
הקרקע והפירות
הלוואה ופרוזבול בשילהי שביעית
1:05
הלכות שבועות
הלכות חג השבועות

נשא

39 דק'
נשא
פרשת נשא – נזר על ראשו
הרב יצחק חי זאגא | ח' סיון תשפ"ה
36 דק'
נשא
קדושת המחנה במסעות בני ישראל במדבר
שיחת מוצ"ש נשא תשפ"ה
הרב עידו יעקובי
42 דק'
נשא
חיבור לתורה בקדושה
שיחת מוצ"ש פרשת נשא תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' סיון תשפד
נשא
הקשר בין 'האיש הישראלי' לאנשי הקודש
גליון 282
הרב אברהם טייץ | סיון תשע"ז

נשא

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג יעקב אריאל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב משה ברלינר
הרב יהודה מלמד

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז