ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שבע תשובות לשבע טענות :
תשובה לטענה הראשונה: הכל צפוי והרשות נתונה
תשובה לטענה השניה: שלוחי דרחמנא
תשובה לטענה השלישית: בין תיפח רוחם של מחשבי קיצין לקץ המגולה
תשובה לטענה הרביעית: גאולה אלוקית לעומת גאולה אנושית - הנפקא מינא
תשובה לטענה החמישית: הגדיל ה' לעשות עם אלה ... הגדיל ה' לעשות עימנו
תשובה לטענה השישית: שיבת ציון השלישית
תשובה לטענה השביעית: "אין לך קץ מגולה מזה"
בתפילה לשלום המדינה אנו מגדירים את שיבת עם ישראל לארצו והקמת שלטון יהודי בה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". יהודים טובים רבים המאמינים בתורה, יראי ה', אינם מתפללים תפילה זו, באי הסכמתם עם הגדרה זו. לדידם, המצב עתה הוא עדיין המשך למצב הגלות. הגאולה, מבחינתם, פירושה חזרת עם ישראל לעבודת ה', כששיאה הוא בבנין בית המקדש. וכיון שבפועל אין הם רואים שינוי במידת השראת השכינה והנסים הגלויים הנעשים בתוך עם ישראל, וגם מבחינה רוחנית, עיניהם רואות שעם ישראל בימינו מרוחק מאי פעם מאמונתו בה' - הכיצד ניתן לכנות מצב זה "גאולה", שבה נאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"? טענתם היא שלא די בעובדה שעם ישראל יושב בארץ ישראל. עצם ישיבתנו כאן עדיין אינה מגדירה את תקופה זו כתקופה ייחודית. ארץ ישראל בלא תורת ישראל, אין בה כל מעלה. הלא כל עיקר מעלת ישיבת ארץ ישראל היא בכך, שאנו קרובים יותר אל הקב"ה. על כן, כל זמן שמבחינה רוחנית אין שינוי ומהפך רוחני בתוך העם, אין ישיבת ארץ ישראל שונה מישיבתנו בחוץ לארץ. אנו ממשיכים את מציאות הגלות אל תוך ארץ ישראל.
לעומתם, רבים הם שכן אומרים את התפילה לשלום המדינה, אלא שגם ביניהם חלוקות הדעות בדבר משמעות המושג "מדינת ישראל", האם באמת ניתן לראות בה את "התקיימות חזון הנביאים", אם לאו? הויכוח הפנימי שבין מצדדי-המדינה, הוא סביב היחס למדינה. האם חזרתנו לארץ היא רק סיכוי לגאולה, או שאנו נמצאים בודאות בתהליך גאולה, שאין נסיגה ממנו. הדעה הראשונה סוברת, ששיבת עם ישראל לארצו, יש בה סיכוי, שתיהפך לחלק מגאולת עם ישראל, אולם דבר זה מותנה בהתנהגותנו הלאומית והאישית. אם לא נדע לנצל את מתנת הקב"ה לנו, אנו עלולים להרוס ולקלקל את מהלך הגאולה. כראָיה לשיטה זאת הם מביאים את רבי עקיבא, שאף הוא אמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח, ובכל זאת, לאחר פרק זמן נכשל המרד, והגלות שבאה בעקבותיו היתה קשה ממצבנו טרם המרד. הרמב"ם בהלכות מלכים אומר שאין להסיק מכאן שרבי עקיבא טעה בדבריו. הוא הגדיר את המצב כסיכוי לגאולה, אולם בעוונות בר כוכבא ובני דורו, נכשל המרד. כך - לסברת הדעה הראשונה - יתכן מצב הדברים בתקופתנו.
אולם יש בתוכנו הסוברים אחרת - שיבת עם ישראל לארצו בפעם הזאת תהיה סופית ומוחלטת. אין עוד חזרה לגלות! כיצד בדיוק יהיו הדברים, זאת אין אנו יודעים; אולם אין ספק כי בשיבה זו מתקיימות רבות מנבואות הנחמה המופיעות בדברי הנביאים. המהלך העכשוי, בו מוביל הקב"ה את עם ישראל, הוא חד כיווני - לכיוון הגאולה. אין פירוש הדברים שלא יהיו קשיים ועיכובים, עליות ומורדות, אולם הכיוון הכללי הוא של התקדמות. יתרחשו מאורעות שיסבו לעם ישראל נפילות קטנות, מורליות, למשל - הנסיגה מחבל ימית (חלקו הוא, לפי רוב הדעות, בגבולות ההבטחה). הופעת הגאולה היא גם קמעה קמעה, כדברי הירושלמי 1 , שמשולה הגאולה לאילת השחר, וגם פעמים היא נכסית ופעמים היא נגלית, כדברי המדרש 2 , וגם בזמן שהיא נכסית, בכל אופן היא הולכת וקריבה אלינו, אלא שקשה הדבר מאד להבחין בכך.
בהמשך דברינו, נכנה את הגישה הראשונה "סיכוי לגאולה", ואת הגישה השניה נכנה: "ודאות הגאולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
