ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
שבע תשובות לשבע טענות :
תשובה לטענה הראשונה: הכל צפוי והרשות נתונה
תשובה לטענה השניה: שלוחי דרחמנא
תשובה לטענה השלישית: בין תיפח רוחם של מחשבי קיצין לקץ המגולה
תשובה לטענה הרביעית: גאולה אלוקית לעומת גאולה אנושית - הנפקא מינא
תשובה לטענה החמישית: הגדיל ה' לעשות עם אלה ... הגדיל ה' לעשות עימנו
תשובה לטענה השישית: שיבת ציון השלישית
תשובה לטענה השביעית: "אין לך קץ מגולה מזה"
בתפילה לשלום המדינה אנו מגדירים את שיבת עם ישראל לארצו והקמת שלטון יהודי בה כ"ראשית צמיחת גאולתנו". יהודים טובים רבים המאמינים בתורה, יראי ה', אינם מתפללים תפילה זו, באי הסכמתם עם הגדרה זו. לדידם, המצב עתה הוא עדיין המשך למצב הגלות. הגאולה, מבחינתם, פירושה חזרת עם ישראל לעבודת ה', כששיאה הוא בבנין בית המקדש. וכיון שבפועל אין הם רואים שינוי במידת השראת השכינה והנסים הגלויים הנעשים בתוך עם ישראל, וגם מבחינה רוחנית, עיניהם רואות שעם ישראל בימינו מרוחק מאי פעם מאמונתו בה' - הכיצד ניתן לכנות מצב זה "גאולה", שבה נאמר "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"? טענתם היא שלא די בעובדה שעם ישראל יושב בארץ ישראל. עצם ישיבתנו כאן עדיין אינה מגדירה את תקופה זו כתקופה ייחודית. ארץ ישראל בלא תורת ישראל, אין בה כל מעלה. הלא כל עיקר מעלת ישיבת ארץ ישראל היא בכך, שאנו קרובים יותר אל הקב"ה. על כן, כל זמן שמבחינה רוחנית אין שינוי ומהפך רוחני בתוך העם, אין ישיבת ארץ ישראל שונה מישיבתנו בחוץ לארץ. אנו ממשיכים את מציאות הגלות אל תוך ארץ ישראל.
לעומתם, רבים הם שכן אומרים את התפילה לשלום המדינה, אלא שגם ביניהם חלוקות הדעות בדבר משמעות המושג "מדינת ישראל", האם באמת ניתן לראות בה את "התקיימות חזון הנביאים", אם לאו? הויכוח הפנימי שבין מצדדי-המדינה, הוא סביב היחס למדינה. האם חזרתנו לארץ היא רק סיכוי לגאולה, או שאנו נמצאים בודאות בתהליך גאולה, שאין נסיגה ממנו. הדעה הראשונה סוברת, ששיבת עם ישראל לארצו, יש בה סיכוי, שתיהפך לחלק מגאולת עם ישראל, אולם דבר זה מותנה בהתנהגותנו הלאומית והאישית. אם לא נדע לנצל את מתנת הקב"ה לנו, אנו עלולים להרוס ולקלקל את מהלך הגאולה. כראָיה לשיטה זאת הם מביאים את רבי עקיבא, שאף הוא אמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח, ובכל זאת, לאחר פרק זמן נכשל המרד, והגלות שבאה בעקבותיו היתה קשה ממצבנו טרם המרד. הרמב"ם בהלכות מלכים אומר שאין להסיק מכאן שרבי עקיבא טעה בדבריו. הוא הגדיר את המצב כסיכוי לגאולה, אולם בעוונות בר כוכבא ובני דורו, נכשל המרד. כך - לסברת הדעה הראשונה - יתכן מצב הדברים בתקופתנו.
אולם יש בתוכנו הסוברים אחרת - שיבת עם ישראל לארצו בפעם הזאת תהיה סופית ומוחלטת. אין עוד חזרה לגלות! כיצד בדיוק יהיו הדברים, זאת אין אנו יודעים; אולם אין ספק כי בשיבה זו מתקיימות רבות מנבואות הנחמה המופיעות בדברי הנביאים. המהלך העכשוי, בו מוביל הקב"ה את עם ישראל, הוא חד כיווני - לכיוון הגאולה. אין פירוש הדברים שלא יהיו קשיים ועיכובים, עליות ומורדות, אולם הכיוון הכללי הוא של התקדמות. יתרחשו מאורעות שיסבו לעם ישראל נפילות קטנות, מורליות, למשל - הנסיגה מחבל ימית (חלקו הוא, לפי רוב הדעות, בגבולות ההבטחה). הופעת הגאולה היא גם קמעה קמעה, כדברי הירושלמי 1 , שמשולה הגאולה לאילת השחר, וגם פעמים היא נכסית ופעמים היא נגלית, כדברי המדרש 2 , וגם בזמן שהיא נכסית, בכל אופן היא הולכת וקריבה אלינו, אלא שקשה הדבר מאד להבחין בכך.
בהמשך דברינו, נכנה את הגישה הראשונה "סיכוי לגאולה", ואת הגישה השניה נכנה: "ודאות הגאולה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












