ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. חזרת השכינה יוצרת תהליכים
כפי שביארנו בתחילת המאמר, ההבדל העיקרי בין שתי הגישות הוא ביחס לשאלה, האם אנו בשלב התחלתי שבו האדם הוא המניע לגאולה (ודאי שגם זאת ע"י סיעתא דשמיא), ואז ההופעה תלויה במדרגת הדור, או שמא הגאולה הינה ודאית, הוה אומר - נפלה "החלטה אלקית" לגאול את ישראל. ומכאן אנו באים לנקודה עקרונית בהבנת הגאולה.
ההשקפה המאמינה בודאות הגאולה יודעת שלא מעשי אדם הנגלים, הם המולידים ומכוונים את תהליך הגאולה, אלא רצון ה' הנסתר מעינינו, הוא הדוחף את כל התהליך לפנים. הגאולה משמעותה - הקב"ה מתקרב אל עם ישראל, בניו, ומשרה עוד ועוד שכינתו ביניהם. בזמן גלות, אין השכינה שורה בארץ ישראל, שכינתא בגלותא. הגאולה מתחֶלת מכך, ששכינה עוזבת את הגלות ומתגלית בארץ ישראל. מדרגת השראת השכינה בגלות, שונה מהותית מהשראת השכינה בזמן גאולה. בגלות אין קיום לאומה, לַכלל. יש רק השגחה לפרט כפי מעשיו. האומה מושגחת באופן פלאי רק לענין זה, שעם ישראל יוכל להתקיים בגלות, ולא יכלה על ידי שבעים זאבים הרוצים לטרוף כבשה אחת.
"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים לכלותם ולא געלתים לכלותם להפר בריתי איתם, כי אני ה' אלהיהם" 1 .
ב. לכל מקום שהשכינה הולכת, אנו בעקבותיה
ניקח לדוגמא את השאלה הפשוטה: מדוע השתהה עם ישראל אלפיים שנה (!) בגלות, ורק בעת הזאת התחיל חוזר לציון? ההסתכלות האנושית סִפקה הסבָּרות שונות, הקשורות בתהליכים כלליים שעברו על העולם מאז המהפכה הצרפתית, או לחילופין ניתוח האנטישמיות החדשה וכדומה. אולם העין האמונית יודעת לומר, כי המניע האמיתי לתזוזת עם ישראל אל ארצו, הוא זה: עם ישראל יכול לחיות רק במקום, בו נמצאת השכינה! כל עוד היתה השכינה בגלות, היתה יכולת קיום לעם ישראל בתנאי גלותו. אולם מעת ש"עלתה" שכינה לארץ ישראל, עם ישראל מאבד את יכולת הישרדותו בין הגוים. הוא יודע וחש בתחושה פנימית, כי כל קיומו כעם, תלוי מעתה בשיבתו לארץ ישראל. ודאי שגם ההשגחה הפרטית מסבבת אין ספור דברים נוספים בעולם, כגון תנועות שחרור לאומיות, או לחילופין שנאת הגוים אותנו, הדוחפים אותנו מצידם אל מחוץ לגבולם; אולם הכח הפנימי המניע אותנו כולנו בהמונינו אל הארץ דוקא, הוא אותו חוש פנימי אינסטינקטיבי, הנשמע לאיתות הקוראו לעזוב את הגלות במהרה, יען כי מרגע זה הפכה הגלות לעם ישראל לבית קברות, ורק בארץ ישראל עתידים להימָצא לנו חיים.
ואמנם כך היה סדר הגאולה, שארץ ישראל החלה להוציא פירות בעין יפה, עוד בטרם מתקבץ אליה עם ישראל ברבבותיו. זאת, משום שלפני עלותו של עם ישראל לארץ ישראל, כביכול - השכינה עולה לארץ ישראל! וברגע שהשכינה מצויה בארץ, ממילא מתחילה הברכה להיגלות בארץ ישראל, שעוד בטרם היא "ארץ ישראל" - היא ארץ ה'. וכן אנו מוצאים בנבואת הגאולה ביחזקאל, פל"ו, שגאולת הארץ היא קודמת לגאולת העם.
ג. נשמות גדולות
כמו שלגבי החזרה לארץ ישראל, השכינה, הנסתרת מעיני אדם, היא המניעה את התהליכים, כן הוא לגבי דברים רבים הקשורים לתהליכי הגאולה. עיקרה של הגאולה היא המדרגה הרוחנית שעם ישראל עתיד להשיג בעת הגאולה. לב האבן מדורות רבים ייהפך ללב בשר. גם דבר זה לא נעשה על ידי מאמץ אנושי בלבד. ההחלטה האלוקית מולידה נשמות גדולות, שהן המכשירות את עם ישראל לקראת הגאולה. חזרת השכינה היא הגורמת לגלגלי הגאולה להתחיל לנסר בעולם. היא המולידה נשמות כלליות וגדולות. כגון זה, החל להתנוצץ אור הגאולה בנשמת האר"י הקדוש, שעל ידי גילוי סודות התורה קֵרב גילוי השכינה בעולם. לאחר מכן החל אור הגאולה להתנוצץ בדמותו המופלאה של הגאון מוילנא, והוא ייסד את תורת הגאולה בדרך הטבע 2 .
הגאולה מחייבת שינוי פנימי לא בקרב גדולי האומה בלבד, אלא בלבב כל מקהלות עמך בית ישראל. באמת, הכיצד מוציאים את הגלות מן היהודים? כיצד משנים את דפוסי החשיבה שנשתרשו בגלות? גם כאן יהיו שיטענו, כי השינויים בתוך עם ישראל מושפעים ונגזרים בעיקר מהתרבות המערבית. אולם אנו חולקים עליהם בכל פה, באמרנו כי "לא כאלה חלק יעקב", ובאמת, מציאות השכינה - היא לבדה, משפיעה על עם ישראל את הרצון לחירות, תוך התנערות מכל תחושת שעבוד. והכוחות הגדולים הנולדים בעם בשעה הרת עולם זו, הם הם אלו הגורמים את התופעות של חוצפה, המתרבה בימות המשיח.
ובאשר אנו מגדירים את הגאולה בתור גאולה בדרך הטבע, מטבע הדברים, הרבה תהליכים העוברים על האומה אינם מובנים לנו. אלא בהתחשב שגאולתנו גאולה אלקית היא, יש להתבונן ברוח זו על התופעות הנובעות מכך, שהקב"ה מסבב תהליכים רוחניים כדי להביא מהפך רוחני בתוך עם ישראל.
ד. הופעת מושג הכלל בעם בארץ ובתורה
דרך "סיכוי לגאולה" תולה את הגאולה במעשי בני אדם. עדיין לא השתנתה כל האומה, ולכן יש סכנה לנפילת כל המהלך. אולם דרך "ודאות הגאולה" מגדירה שהגאולה אינה מתחילה מפרט פלוני או אלמוני. הקב"ה מחזיר שכינתו לכלל ישראל. בגלות לא היתה מציאות של כלל, ואילו עתה נולדה מציאות חדשה, מציאות של כלל ישראל. גם הבנה זו מקנה התיחסות שונה לדברים רבים המתרחשים בדורנו.
למשל, מה היחס לאנשים שפרקו עול מצוות? במשך כל דורות הגלות, היתה שייכותו של יהודי לאומה באה לידי ביטוי בקיום מצוות פרטיות או אי קיומן. לעומת זאת בדור הגאולה - מלמדנו הרב קוק 3 - שייכותו של יהודי לעם ישראל, יכולה לבוא על ידי שייכותו לצד הסגולי הכללי שיש בנשמת ישראל המתגלה, ולא רק דרך הצדדים המצוותיים הפרטיים. עצם שייכותו לאומה, נכונתו להיקרא יהודי, וקשירת גורלו בגורל האומה, היא היא ביטוי שייכותו לקב"ה. בגלות, בה אין מציאות כללית לאומה אי אפשר להיות קשור לקב"ה דרך הנשמה הכללית, ואילו בזמן הגאולה, כשיש מציאות של אומה, גם דרך השייכות לכלל, נחשב יהודי כקרוב לקב"ה. בגלות, יהודי שהיה פורק מעליו עול מצוות, היה נחשב כיהודי מומר, כלומר כאדם שעזב את עם ישראל ולכן נתרחק מעל הקב"ה. עתה, אפשר שהוא מוגדר "רשע" (גם אם נתעלם מסוגיית "תינוק שנשבה"), אולם הוא יהודי לכל דבר, ועל כן הוא קרוב לקב"ה.
כך גם ביחסנו לישיבתנו בארץ. התישבותנו בארץ אינה בשביל לקיים את המצווה הפרטית, שלדעת הרמב"ן אנו מצווים עליה גם בזמן גלות; עתה, בזמן הגאולה, הישיבה בארץ ישראל היא קיום המצוה הציבורית הכללית שמשמעותה החזרת שכינה לציון. ככל שאנו נאחזים יותר בארץ ישראל, אנו מגלים יותר את הנשמה הכללית של האומה.
הרב קוק בספריו מבאר, שהוא הדין ביחס לתורה. יש הבדל בין התורה שנלמדה, כשעם ישראל היה בגלות, לבין התורה שצריכה להילמד עתה, בזמן הגאולה. עתה אין לימוד התורה יכול להצטמצם רק בעיסוק בפרטי תורה. לימוד התורה בזמן הגאולה, הוא לימוד כזה, המאיר את התורה באור כללי.
ה. הלל פרטי והלל כללי
לסיכום ניתן לומר, שהלל הנאמר על "סיכוי לגאולה", הוא הלל הנאמר כהודאה על הצלה פרטית שזכינו לה בביאתנו לארץ מתוך ציפיה שלעתיד ההצלה הפרטית תהפך לדבר גדול ועצום, אולם עדיין לא זכינו לעיקר משמעות הגאולה.
ואילו הלל על "ודאות הגאולה" הינו הלל על התקיימות חזון הנביאים בימינו, הודאה על הופעת השכינה בדורנו, על כן הינה כל כולה הודאה על הצלה כללית. ודאי שהופעת שכינה זו, שהחלה להיגלות עם הופעת הקץ המגולה, צריכה להמשיך ולהיגלות עד לשלמות הופעת שכינה בהר הקודש בירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
