ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
ברכת כהנים בחו"ל מתקיימת רק בימים טובים, ולכן משתדלים מאוד לקבלה.
השליח הופתע לראות שלפני ברכת כהנים אחד המתפללים תמיד יוצא החוצה. הוא סבר שהוא ממהר לביתו והחליט לשכנעו להישאר לברכה. באחד החגים ניגש אליו לפני התפילה והזמינו לסעודת החג, כדי שיישאר עד סוף התפילה ויזכה בברכה.
האיש נעתר, אבל מעט לפני ברכת כהנים קיפל את טליתו ויצא החוצה. השליח חשב שהוא הלך הביתה, אבל בסוף התפילה נדהם לגלות שהאיש ממתין לו בחוץ.
הם צעדו לבית השליח והתיישבו לסעודת החג. כשנפתחו הלבבות עם ה"לחיים" שאל השליח: "למה אתה מקפיד לצאת מבית הכנסת לפני ברכת כהנים?"
האורח החוויר ואמר: "אספר לך משהו שלא סיפרתי מעולם", ומכאן ואילך סיפורו.
בזמן השואה הייתי באושוויץ. חיינו שמונה מאות איש בצריף. כל שמונה ישנו על דרגש עץ משופע. אם אחד התעורר וזז, כולם נפלו. כולנו נדחסנו בצפיפות מחניקה בצריף, בלי שירותים ומקלחות. קצבת האוכל הייתה 300 גרם לחם ליום, ולפעמים גם מרק מקליפות תפוחי אדמה. הנאצים יימח שמם רצו לאבד את צלם האלוקים שלנו.
אחד האסירים היה יהודי מבוגר, שהצליח לגדל זקן ולהסתירו בצעיף. הוא החזיק את כולנו, עודד אותנו לשמור שבת וחגים וחיזק תמיד כל מי שנשבר.
פעם הוא נכנס לצריף ואמר: "בעוד שבועיים פסח. אנחנו חייבים לערוך כאן ליל סדר. כל אחד יחשוב איך אפשר להשיג מצה כשרה".
חקרנו עד שגילינו שלמפקד המחנה יש משרת יהודי שמחזיק את ביתו. ניגשנו לאותו יהודי וביקשנו ממנו שיאפה לנו מצות במטבח של מפקד המחנה. הוא פחד עד מוות, אך לבסוף הסכים ואפה לנו שתי מצות כשרות!
בערב פסח אחרי מסדר הערב התיישבנו כולנו על הרצפה. הזקן אמר את ההגדה בעל פה, ואנחנו אמרנו את הקטעים שזכרנו. הוא חילק לכל אחד חתיכת מצה קטנטנה, כאשר שתי המצות היו אמורות להספיק ל-800 יהודים...
הייתה התעוררות עצומה. מרור היה בשפע... היו ארבע כוסות של דמעות שזלגו בשטף... והנה אנחנו זוכים אפילו לאכול מצה שמורה, כאן באושוויץ!
לפתע נפתחה הדלת. קלגס נאצי עמד בפתח וראה שמונה מאות איש יושבים ביחד על הרצפה...
קפצנו בבהלה לדרגשים. הנאצי שלף אקדח, תפס את היהודי הראשון שנקרה בדרכו, הצמיד אקדח לראשו וצעק: "אם לא תגיד לי מיד מי ארגן את זה, אני הורג אותך!". היהודי סירב להסגיר את הזקן, והנאצי המשיך לאיים: "אהרוג את כולכם, אחד אחד, עד שאדע מי אחראי לזה!"
אז נעמד הזקן, התקרב לנאצי, קרע את חולצתו המפוספסת ואמר: "הנה, זה הלב שלי. אני ארגנתי הכול. אם אתה רוצה להרוג אותי - תהרוג, ובהם אל תיגע".
הנאצי כיוון את אקדחו לליבו של היהודי הזקן, ולפתע נעצר והחל לחייך חיוך שטני.
ידענו כי כשאחד מהם מחייך זה סימן ברור שמשהו אכזרי במיוחד עומד לקרות.
הנאצי אמר: "לא אהרוג אותך סתם. מחר נאסוף את כולכם, נעמיד אותך על בימה גדולה, אספר מה עשית ואז אהרוג אותך".
למחרת אספו את כולם. הרשע סיפר על חטאו של היהודי הזקן, והצמיד את האקדח למצחו. הזקן הרים את ידו וביקש זכות לבקשה אחרונה.
"מה אתה רוצה?" לגלג הנאצי, "לחם? מרק? חתיכת בשר?"
"לא", ענה הזקן, "איני רוצה לא לחם, לא בשר ולא מרק. אני אוהב את אלפי אחיי כאן, ורוצה לתת להם משהו שיעזור להם להמשיך. אין לי כסף, אוכל או בגדים, אבל אני כהן ורוצה לתת להם ברכת כהנים".
הוא נשא את שתי ידיו והחל לברך באיטיות: "יברכך... ה'... וישמרך..."
אלפי יהודים עמדו מורכני ראש, השפילו את עיניהם, וים של דמעות נשפך בלי קול בכי. האדמה הספוגה בדם נספגה בדמעות רותחות.
היהודי הזקן הזה איבד את כל עולמו, כל משפחתו. הנאצים הארורים עשו הכול כדי שהוא יאבד צלם אנוש, שיהפוך לחיית אדם, אבל הוא לא נשבר. הוא ניצח אותם! הוא נשאר יהודי עם צלם אלוקים, והם נותרו חיות פרא.
"אחרי אושוויץ נסעתי לאמריקה", המשיך היהודי את סיפורו, "עזבתי לגמרי את היהדות, רציתי להתחתן עם גויה, לברוח מהכול, אבל המחזה של אותה ברכת כהנים עמד לנגד עיניי, ולכן התחתנתי עם יהודייה ונולדו לנו ילדים. רציתי לשלוח אותם לבית ספר של גויים, אבל דמות הזקן היהודי עמדה לנגד עיניי, ולכן שלחתי אותם לבית ספר יהודי".
"כעת אתה מבין למה אני יוצא החוצה בברכת כהנים?" סיים היהודי, "איני רוצה לאבד לעולם את הזיכרון של אותה ברכת כהנים באושוויץ. איני רוצה להחליפה בשום ברכת כהנים אחרת".
על פי סיפורו של הרב שבתי סלבטיצקי
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
