ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
והנה, שוד ושבר, על שני כפות המאזניים בבית דין של מעלה, מונחים היו המצוות והעבירות. כף העבירות שקעה למטה מפני כובד העבירות שעשו ישראל באותה שנה, ואילו כף המצוות התרוממה בקלילות למעלה, מפני שמצוותיהם של ישראל באותה שנה מועטות היו.
לפתע, הבחין השטן ביהודי העובר עבירה חמורה בעיצומו של היום הקדוש, ואץ רץ להביאה ולהניחה כקישוט שחור משחור בראש ערימת קטרוגיו.
ניצל רבי לוי יצחק את שעת הכושר, ומיד ניגש לכף העבירות. נטל את העבירה הראשונה, ומיד סנגר בליבו – הלא עובר העבירה היה שרוי באותה שעה במצוקה קשה, סבבוהו צרות קשות ורעות, וכיצד אפשר לדונו כך לכף חובה. והנה, הפלא ופלא, העבירה נמסה בידיו של הצדיק, כגוש קרח בתנור, ומיד נעלמה כלא הייתה.
כך נטל רבי לוי יצחק, עבירה אחרי עבירה, עד שכל העבירות נעלמו כלא היו, וכף המצוות שקעה עד הארץ, בעוד כף העבירות עולה כנוצה אל על.
עזב רבי לוי יצחק את המאזניים, והנה השטן שב למקומו ועבירתו בידו, אך מה רבה הייתה פליאתו בראותו שכל שללו השנתי, עליו עמל כה רבות, נעלם כאבק פורח.
תמה השטן: וכי יש גנבים בשמיים? ומיד הלך לחפשם. בתוך רגע, הוא תפס את הנב הצפוי, רבי לוי יצחק. גררו השטן לבית דין של מעלה, שידונו את הגנב לפי ההלכה.
ישבו בית הדין, ופסקו – הלא נאמר במפורש בתורה, שהגנב צריך לשלם כפל, יתכבד רבי לוי יצחק וישיב את העבירות בכפל כפליים. ענה הצדיק ואמר – 'העבירות נעלמו, ואין לי לשלם'.
מיד פסקו בית הדין, כמפורש בתורה, "ואם אין לו – ונמכר בגניבתו". יצאה בת קול והכריזה – 'מי רוצה לקנות לעבד את רבי לוי יצחק'?
ולא נמצא קונה, עד שאמר הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו: 'אני קונה את רבי לוי יצחק לעבד עולם'. (אמר ר' שלמה קרליבך:) וזה מה שאנו אומרים בתפילה: "לרחם עמו ביום דין", (מדוע?) מפני ש"לקונה עבדיו בדין".
יש כאן יסוד חשוב מאד בעבודת התפילה והשיבה בתשובה בכלל, ועבודת הימים הנוראים בפרט.
הקללות האחרונות בפרשת כי תבוא הם "והשיבך מצריים באוניות, בדרך אשר אמרתי לא תשוב לראותה.. עד עולם", "והתמכרתם שם לעבדים... ואין קונה". במבט ראשון יש כאן שתי קללות נוראות עד מאד.
עם ישראל יצא ממצריים מבית עבדים, צעד דרך ארוכה, והנה כאן הוא חוזר לנקודת ההתחלה – למצריים. כביכול, כל המסע הארוך לא היה שווה ולא הועיל כלל. ואכן, בחורבן בית ראשון, לאחר הריגת גדליה בן אחיקם, לוקחים שרי החיילים את שארית הפליטה, ונמלטים עימה למצריים. כך מסתיים החורבן הראשון בתחושה הנוראית, שכביכול חזרנו לנקודת ההתחלה.
יתר על כן – יציאתנו ממצריים בישרה את היציאה מעבדות לחירות, והנה יש כאן קללה יותר נוראה, הגולים רוצים להיות עבדים, ואפילו את זה לא רוצים לתת להם. כביכול, חוזרים אפילו לנקודה גרועה יותר מנקודת ההתחלה.
אלא שכאן גם גנוזה הנחמה, אף אחד בעולם הזה לא רוצה לקנות לעבד, אבל יש אחד שרוצה לקנותנו לעבדים – הקב"ה בכבודו ובעצמו. אמנם, מבחינה חיצונית, חזרנו לגלות קשה ונוראה, אבל לא חזרנו לנקודת ההתחלה, ביציאתנו ממצריים הקב"ה קנה אותנו לעבדים. וזה העניין בפסוק שחותם את הקללות – "אלה דברי הברית". יש לנו ברית נצח עם ה'.
וזה עומק עבודת ה' בכלל, ובימים הנוראים בפרט, שגם את התרחקנו ועברנו עבירות, הרי בעומק אנו בניו ועבדיו של ה', וכשאנו מבטלים עצמנו אליו, הוא קונה אותנו, ודן אותנו לטובה, ומתכפרים כל עוונותינו.
שנזכה 'לקונה עבדיו בדין', ומתוך כך 'לרחם עמו ביום דין'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
