ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- גירושין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
אכן שמעתי מהדיין החדש שלנו הרב משה חביב שבאחרונה הבעיה צומצמה. יש מחלקה מיוחדת המטפלת בעגונות מסורבות גט והיא הצליחה למצוא פתרונות לרוב הבעיות ורק כמה מקרים מעטים עדיין לא מצאו להם פתרונות. א"כ נעסוק ביסודות הסוגיא של כפיה בגט של גט מעושה.
המשנה בגיטין פח: אומרת גט מעושה בישראל כשר הרמב"ם מביא הלכה זו בהל' גרושין פ"ב הל' כ' כופין לתת גט עד שיאמר רוצה אני. והרמב"ם מסביר אף על פי שאמר רוצה אני בכפיה, כיון שבעומק ליבו רוצה לקיים התורה הוא באמת רוצה, ע"ש בדבריו. מקור הרמב"ם במשנה בערכין דף כ"א חייבי ערכין וכו' חייבי עולות ושלמים ממשכנים אותם אע"פ שאין מתכפר לו עד שיתרצה שנאמר לרצונו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני.
וצריך להבין מדוע הרמב"ם היה צריך את הטעם שאין זה אנוס אע"פ שכפו אותו כיון שרוצה לעשות את רצון חכמים הרי הרמב"ם פסק ע"פ הגמ' בב"ב מ"ח מי שאנסוהו עד שמכר ולקח דמי מקח אפילו תלוהו עד שמכר ממכרו ממכר. והרמב"ם לא הצריך שיאמר רוצה אני והגמ' משוה שם מכירה לגט והתוס' מסביר שכפיה בגט זה כמו כפיה במכירה כיון שמחויב לתת גט לגרש וכאשר מגרש נפטר מחיובו זה כמו מכר. הרשב"ם מסביר באופן אחר. מאחר שהאשה שונאת אותו ובלאו הכי לא תעמוד אצלו לא מפסיד כלום ולכן זה כמו תלוהו וזבין.
א"כ למה נזקק הרמב"ם לטעם הזה. בנתיבות סי' ר"ה סע"ק א אומר גט שונה ממכירה צריך שירצה בלבו לתת את הגט. מקורו של הרמב"ם שצריך את הרצון בתחילת הל' גרושין שם כתב עשרה דברים הן עיקר הגרושין ואלו הם שלא יתן אלא ברצונו ומנין...שאלו מן התורה שנאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגו'. מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו. ואם נתגרשה שלא ברצונו אינה מגורשת. לפי זה יש נ"מ לדינא מומר שאינו רוצה לעשות רצון חכמים. א"א לכפותו לתת גט. וכך אומר מוהרי"ט צהלון (מובא באו"ש גרושין פ"ב הל' כ') מוחלף כלומר מומר שעבר בשאט נפש על כל ומכעיס את בוראו בעבירות חמורות הרי הוא אונס גמור כמי שנאנס לתת מתנה שגם אחרי שהוכה וגירש כדין נפשו לא ינוח ויקצוף על המביאים אותו לעשות דבר כזה.
והמוהרי"ק בתשו' ס"ג אומר שלטעמו של הרמב"ם א"א לכפות מומר שהרי אינו רוצה לקיים דברי חכמים ואומר אולי בכה"ג סבר רבינו משה דאפקעינהו רבנן לקידושין מינה על ידי גט שנותן המומר בכפיה דמשום עיגונא חשו רבנן טובא.
והגה"מ גרושין פ"ב הל' כ' כתב ואותם משומדים...מותר להכריחם ע"י גויים עד שיאמר רוצה אני. וגם החת"ס אה"ע ח"א קל"א כתב גם מומר יש לתלות שמתרצה בלבו לגרש דישראל שחטא ישראל הוא.
נמצא שלש שיטות בדין מומר למוהרי"ט צהלון אין אפשרות לכפות מומר לתת גט בע"כ זה לא גט. לאידך גיסא להגה"מ זה גט וגם לדעת החת"ס ולדעת המוהרי"ק אולי להרמב"ם הוי גט מדין אפקעינהו.
צ"ע בלשונו של המוהרי"ק שהקשה לדעת הרמב"ם שאומר שצריך להיות רצון איך כופין מומר. משמע שהקושיא היא לדעת הרמב"ם בלבד כלומר, אפשר להבין שיש דעות אחרות שסוברות שאפשר לכפות גט כי לא צריך ממש רצון ודי שיאמר רוצה אני. ואז אנו אומרים דברים שבלב אינם דברים ומתחשבים רק במה שאומר בפה. ואולי זו דעתו של הגה"מ.
כלומר, להרמב"ם צריך שירצה לגרש כדי שהגרושין יחולו כמו שהרמב"ם לומד מלשון הכתוב והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר. ולא די בהסכמה פסיבית, צריך רצון לגרש. אך אפשר שהראשונים כמו הגה"מ ואולי ממשמעות לשון מהרי"ק שיש מקום להבנה אחרת שאין צורך ברצון חיובי להוציא אותה אלא די בהסכמה כמו שמסכים כאשר כופין אותו למכור שאין לו רצון חיובי להפטר מהחפץ ולתת אותו לאחר אלא מסכים בגלל הכפיה. וכן הדבר בגט די בהסכמה פסיבית. וא"כ לדעתם גם מומר אפשר לכפות לתת גט. אך בתליוהו ויהיב אין אפילו הסכמה פסיבית כי הרי הוא מפסיד ובע"כ אומר רוצה אני ואין לאמירתו משמעות. ועוד שונה כפיה בגט מתליוהו ויהיב, כי האשה אינה שלו שהוא מפסיד אותה ועל אחת כמה כאשר הם פרודים והיא לא רוצה אותו הקשר ביניהם הוא איסורי ולא קשר של בעלים עליה.
בזה"ז שאין דיינים סמוכין ב"ד כופה מדין שליחותיהו כדברי הגמ' בגיטין פח: הרמב"ן ביבמות מו: ד"ה "שמע מינה" מסתפק אם שליחותיהו מועיל מהתורה או רק מדרבנן. ואם מדרבנן איך כופין לתת גט שתיהיה מגורשת מהתורה. אומר הרמב"ן גט זה מדין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש דאפקעינהו רבנן לקדושין מינה.
אמרי בינה דיינים סי' ב' ד"ה "וזה זמן" מקשה על הרמב"ן למה הרמב"ן צריך לבוא מדין כל דמקדש. הרי מצוה לשמוע לדברי חכמים גם בזה"ז א"כ כיון שיש מצוה הרי כשכופין נותן ברצון וזה מהתורה והוא מתרץ אכן בדברים שאמרו חכמים שכופין לגרש אכן גם בזה"ז הגט מהתורה אבל בדברים שתקנו חכמים שאחר הגמ' שכופין בזה אינו מתרצה ולכן צריך את אפקעינהו. הסברא לא מובנת לי גם הראשונים הרמב"ן והריטב"א שכתב כהרמב"ן מדין אפקעינהו לא חלקו בין כפיה לכפיה.
עד כאן עסקנו בכח הכפיה בגט ואולם חכמים הגבילו את כח הכפיה רק למקרים חריגים שא"א לאשה לחיות עם בעלה כגון שנולד לו ריח הפה, או ריח החוטם, או בורסקי וכדומה או מוכה שחין. שו"ע אה"ע קנ"ד סע' א'. את אלו כופין אפי' בשוטים. ובסע' כ"א שם י"א שכל מי שלא נאמר בו בתלמוד בפירוש כופין להוציא אלא יוציא בלבד, אין כופין בשוטין אלא אומרים לו חכמים חייבוך להוציא ואם לא תוציא יקראוך עבריין. והרמ"א אומר כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים שלא יהיה גט מעושה. ומ"מ יכולים לגזור על כל ישראל שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עמו וכו' ע"ש אלו הרחקות דר"ת.
הרב שלמה דייכובסקי כותב בספרו עמוד קנ"ג שדברי ר"ת שימשו בסיס לחוק בתי הדין הרבניים המאפשר להטיל סנקציות עקיפות על סרבני גט, חסימת חשבון בנק, שלילת רישיון נהיגה, איסור עיסוק במשרה טעונה רישוי כגון רואה חשבון רופא עו"ד.
אך במקרים רבים כל הסנקציות אינם מועילות. ולכפות גט במקום שחכמים לא קבעו שאפשר לכפות א"א שהרי גט מעושה פסול. ויש רבנים שהעלו הצעה לעשות הסכם ממון בין בני הזוג לפני הנישואין שבו יהיה כתוב מי שיסרב לגרושין יהיה חייב לשלם לצד השני סכום כסף בכל חודש וזה יכריח אותו לתת גט אך הבעיה שיש בזה משום כפיה אע"פ שתחילתה בהסכמה.
הרמ"א בשו"ע אבה"ע קל"ד סע' ה' הביא את ב"י והמוהרי"ק אם קבל קבל עליו קנסות אם לא יגרש לא מקרי אונס מאחר שתלה גיטו בדבר אחר ויכול ליתן הקנסות ולא לגרש. ויש מחמירין בכה"ג תשובה הרשב"א וטוב לחוש לכתחילה ע"ש. כלומר לדעת הרשב"א אי אפשר לעשות תנאים כאלה.
בספרו לב שומע להרב דייכובסקי עמ' מ' מביא את דברי תורת גיטין שמציע דרך להתחייבות שאינה נחשבת כפיה: "אמנם אם התחייב עצמו בקנס כשלא יגרש לזמן קבוע, ונתחרט ולא רצה לגרש עד שעבר הזמן, ממילא כשעבר הזמן נתחייב בקנס אפילו אם יגרשנה שוב, דהא חיוב הקנס חל תיכף כשהגיע הזמן ולא גירש. וא"כ הבי"ד יכול לתובעו כדין בקנס, והוו ככופין אותו לשלם חובו. וכשמגרש להפטר מחובו, לא הוי גט מעושה". ועוד דרך ע"ש אך דרך זו אינה יעילה.
הרב זולטי הציע דרך שלישית והרב דייכובסקי הציע הצעה משופרת: "אני מתחייב בזה בפניכם עדים, לתת לאשתי בכל חודש – החל מיום נישואינו – סך 2000 דולר (או 1500 יורו) לתוספת מזונות, בין אם אני חייב במזונותיה על פי דין ובין אם איני חייב...גם אם לא תתבע את החוב במשך תקופה קצרה או ארוכה, לא תחשב הימנעותה מתביעה כויתור או מחילה, וזכותה לגבות את הסכום הנ"ל, בהתאם לאמור בשטר זה..אני מתחייב בזה לשלם לה סכום זה כל עוד היא נשואה לי כדת משה וישראל...את ההתחייבות הזאת ניתן לגבות ממני ומכל רכוש שיש לי ושיהיה לי, אך ורק לפי החלטת בית דין רבני מוסמך..וזאת, באם נפרד זו מזה לתקופה העולה על 6 חודשים, ובית הדין יחליט שאין מקום לשלום בית בינינו. בית הדין יהיה רשאי לפי שיקול דעתו הבלעדי להפחית את החיוב או לבטלו כולו או מקצתו. כמו כן יהיה רשאי בית הדין לגבות את הסכום המצטבר של החיוב הנ"ל מיום נישואינו עד יום גירושינו, לפי שיקול דעתו הבלעדי, בלי קשר לגירושין".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










