ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אמרה התורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", דרשו חז"ל "תשבו – כעין תדורו". כלומר דירתו של אדם עוברת מהבית הקבוע שלו אל הסוכה. כמו שבכל ימי השנה עיקר דירתו של אדם הוא הבית שלו, אבל במשך שעות היום הוא נמצא במקומות שונים. כך גם בסוכות. דירתו של אדם היא הסוכה. אבל במשך שעות היום הוא עשוי לשהות במקומות נוספים.
פסק השולחן ערוך (סי' תרלט ס"א), כיצד מצות ישיבה בסוכה, אוכל שותה ישן מטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע. כיצד כלים נאים ומצעות נאים, בסוכה. כלי שתייה בסוכה וכו'.
מדבריו למדנו שני דברים. האחד, כל מה שרגיל האדם שיש לו בביתו, צריך שיהיה בסוכה. אם כי ברור הוא שמדובר בדירת עראי. וכמו שכאשר אדם נוסע מביתו הוא לא לוקח איתו את כל הבית, אלא מצויד רק בחלק מהדברים שהוא משתמש בהם, אבל מה שהוא נוטל אלו הדברים הבסיסיים, כך גם בסוכה נמצאים הכלים הבסיסיים שלו, ועם הכלים הללו הוא שוהה בה. מאידך, היות שישיבת הסוכה היא מצוה, צריכים להקפיד שכדי שהמצוות לא תהיינה בזויות עליו, לכן לא מניחים בסוכה דברים שאינם נקיים, והוא שומר על מכובדות דירת העראי הזו.
על כן, כמו שאדם יוצא מביתו בבקר ונוסע בדרכים לצורך עניניו, כך גם את הסוכה – שהיא דירתו השבוע – הוא עוזב לצורך עיסוקים שונים. לכן נפסק להלכה שהולכי דרכים פטורים מן הסוכה בעת הליכתם, ובהגיעם למקום יישוב מחויבים ללון בה.
הוסיף המשנה ברורה (סי' תרמ ס"ק מב) שמסיבה זו מותר אף לכתחילה לצאת לדרכים, אף אם יודע שבשל הנסיעה לא ימצא סוכה לשבת בה.
אבל בשו"ת אגרות משה (הר"מ פיינשטיין, או"ח ח"ג סי' רט) הוכיח, שמכיוון שישנה מצוה לשבת בסוכה, משמע שיש להקפיד על שהות בה יותר משאדם מקפיד על שהות בביתו. ולכן הסביר שהפטור של הולכי הדרכים הוא דווקא אם הם נוסעים לצורך, ואילו הנוסעים לטיול אינם מחויבים לנסוע, ולכן אינם פטורים ממצות הישיבה בסוכה, אלא חייבים לוודא שיש להם מקום אכילה ולינה בסוכה כשרה.
הגרש"ז אויערבך, בדברו על מטיילים, הדגיש שאם ישנה אפשרות לצאת ביום אחר, אסור לצאת לטיול בחג הסוכות ולהיקלע למצב שאין להם סוכה. (מקורו מדברי האור זרוע שכתב שמכיוון שאפשר להקדים או לאחר
אין ספק שישנה חשיבות רבה לטיול בארץ, וחשיבות גדולה היא לטייל עם בני המשפחה. מציאות ימינו מלמדת שבימי חול המועד ישנה אפשרות לטיול, יותר מאשר שאר ימי השנה. וכפי שאדם נוסע מביתו לטיול, כך גם נוסע אדם מסוכתו לטיול. אך מכיוון שבימינו אין זו טירחה רבה להקים סוכה (הלבוש סי' תרמ "שלא הטריחוהו לעשות סוכה"), וסוכות מצויות בדרכים. אין הצדקה שלא לקיים את מצות הסוכה, תוך כדי נסיעה משפחתית שמחה.
מובן מדברים אלו, שאם אדם טס בסוכות לצורך, והלא אין אפשרות להקים סוכה במטוס, והיות ששכיח שגם בשאר ימות השנה אדם יוצא מביתו וטס ואוכל בעת הטיסה, גם בחג הסוכות מותר לו לאכול (ולישון – בטיסות ארוכות) במטוס, כדרכו בכל השנה.
*
מצווה קלה יש לי וסוכה שמה – כך קורא הקדוש ברוך הוא למצות החג.
לכאורה מצווה מאוד קלה, בקיומה אין צורך בשום מאמץ, אדם נכנס בבגדיו, מתיישב וכבר קיים את המצוה בלא שום מעשה ובלא שום מאמץ, אבל לו יכולנו למצות את כל מה שמכילה המצוה, לא היה קץ וגבול לעומק תוכנה, כיצד לחנך את האדם למעשים טובים ולהתנהגות טובה בחיים. סוכות זו אמנם מצווה קלה שהקב"ה מציע להם אבל מפי סבי הגאון רבי יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, רבה של ת"א, למדתי כי מלאה היא תוכן אנושי שיחייב את כולנו לבדוק עצמנו לאורה.
הסוכה היא דירת ארעי , צריך לזכור שכל חיי אדם הינם רק ארעי, לא חשוב איזה חיים יש לו, חיים של רווחה או של עוני, אם חי בארמון או במרתף חשוך. הסוכה קיימת שבעה ימים כסמל לשבע עשרות שנים שאדם בדרך כלל חי, מי ששוכח כלל זה וחושב שדירתו וחייו הם קבע ושום כוח בעולם לא יזיזם ממקומם הטעות שלו היא קשה ואכזבתו מרה.
אין הסוכה נעשית מדבר המקבל טומאה, לא מספיק שהוא לכאורה נקי וטהור אלא צריך לוודא שאין זה דבר המוכן לקבל טומאה, ישנם בני אדם שלא עשו במשך שנים שום חטא, ולמה! מפני שישבו במעצר ומבחינה אובייקטיבית לא יכלו לעשות פשעים, אבל זה לא מטוהר נפשם, אלא מפני שלא יכלו!
אדם חייב לשפר את טבעו כך שגם כאשר יש לו את האמצעים והאפשרויות לעשות רע לא יעשה את זה מתוך הכנה והבנה נפשית שזה רע – אסור לו לאדם להיות כלי המוכן לקבל טומאה.
"המצטער פטור מן הסוכה" מי שלא נעים לו, קר לו, או חם לו, מוטב שישב בבית, אם אדם לא מרגיש את עצמו בנוח ביהדות, מי שמצוות הן עבורו עול ושואף להדמות לכל הגויים ומשתוקק אליהם מפני שהחיים יותר קלים, יותר נוחים, אין אנו אונסים אותו. אנו היינו אנוסים על ידי אחרים אבל אנו לא הכרחנו אף אחד, יש ליהדות סוכה קטנה וקלה אבל לא מכריחים את המצטער מן היהדות לשבת אתנו בסוכה. העם היהודי היה מאז ומעולם עם קטן אבל מלא מסירות נפש והערכה ליהדות. "אינקוויזציה" לא הייתה לנו אלא לאומות העולם.
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמות פסולה, חיים שהם גבוהים מדי פסולים, גבוהים מבחינת רמת החיים או גבוהים מגאווה מופרזת ה' לא אוהב אותם. הוא אוהב לב נשבר ונדכה והוא קרוב לאלה יותר, "כי אני ה' שוכן את דכא ושפל רוח", גם גאווה "במחשבה" פסולה. אפילו אם האדם הגיע לדרגה של ידיעה והבנה עליו לא להתגאות בזה, לא הכל אתה יודע, יש גבול גם למידת השכל והבינה של האדם - כמובן שגם סוכה מאוד נמוכה לא כשרה, טובה הענווה ופסולה הגאווה אבל שמור על צלם האדם ועל צורתו ושמור על שכלך שלא ירד תהומות, ולא תחללו במחשבות פסולות או לא מוסריות.
כשחמתה מרובה מצילתה הסוכה פסולה. צריך לשאוף לשלמות, צריך להתעלות אבל לא להתיימר שהוא יודע את כל סודות הבריאה והרכב היצירה, יגיע האדם לאן שיגיע במחקר ובמדע צריך להיות משוכנע שתמיד הצל יהיה מרובה על הבהירות. תכלית הידיעה – אמר החכם- היא אשר לא נדע! שאדם יגיע להכרה שאינו מגיע לשמי שמים ולא למעמקי תהום. אם חושב שהכל אצלו ברור סימן שחסרה לו תכלית הידיעה.
דבר שנשתנה צורתו פסול לסוכה. חומר המשנה צורתו ומופיע לפנינו בצורה אחרת ובנוסח אחר, חומר ששונה טבעו ומראהו אינו כשר לסוכה – אדם המעמיד פנים אחרות ממה שהוא באמת אין תוכו כברו ואין פנימיותו האמיתית כחיצוניותו, זוהי צביעות, וזה דבר חמור, לא לחינם אמר ינאי המלך לשלומציון אשתו, אל תתייראי מן הפרושים, ולא מן הצדוקים ולא מן הבייתוסים, אלא מן הצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. אפשר לשפר, להרחיב, להעמיק אבל אסור לשנות את היסודות, היסודות הינם וישארו נצחיים. אין יהדות חדשה! כי אז זהו דבר שנשתנה צורתו ופסול לסוכת היהדות!
הסכך צריך להיות לא סמיך מידי כדי שיהיו השמים נראים מתוכו ולא יכסה את מבטו לשמים, לא הדירת ארעי היא העיקר אלא "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". אם אתה שוכח זאת ומכסה את עצמך מלהביט למעלה מ-ד' אמות שלך, אין לך זכות קיום, כי כל רעיון הסוכה הוא שיש מי שסוכך עליו ובידיו היכולת להגן עליך, מי שלא מבין זאת גם אחרי כל המלחמות והאכזבות הרי שלא הסיק מסקנות ולא למד כלום.
אשריכם יליד חוץ לארץ, שבאתם לחסות בצל הסוכה הכשרה בארץ הקודש, שהגשמתם בגופכם את היציאה מדירת קבע נוחה, למען ערכי הנצח של עם ישראל. נתפלל כולנו ונייחל כי הקדוש ברוך הוא יפרוש עלינו סוכת שלומו, סוכת רחמים וחיים ושלום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









