ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לכבוד הרב שלום וברכה. אודה לך על הבהרת המושג קדושה, מה היא? מקום קדוש מהו? איש קדוש - למה מתכוונים? חפץ קדוש - מה הוא? איך צריך אדם להתייחס לחפץ, רעיון, מושג - שהחברה הכריזה עליו כקדוש? מי קובע שמשהו הוא קדוש? האם לקדושה יש דרגות מנמוך לגבוה?
תשובה:
ברשותך אתייחס לשאלתך בעיקרון, וממנו תלמד לפרטים. את המושג קדושה פגשנו בתורה בפרשת "קדושים" (ויקרא יט-ב): "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
שני הסברים ניתנו לכך בראשונים, אצטט את דברי הרמב"ן: "קדושים תהיו", הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י. אבל בתורת כוהנים ראיתי סתם, פרושים תהיו. וכן שנו שם, "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני", כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים.
רש"י אם כן לומד את המושג "קדושה" כהימנעות ממעשים שליליים. אם נשים לב נבחין גם שלדעתו התורה מלמדת אותנו מושג זה באחד מביטויי החומריות החריף ביותר - עריות, וגם בביטוי חומרי נוסף - אכילה (הפסוק שהביא הרמב"ן).
הרמב"ם נוטה לשיטתו של רש"י. כי אחד מספרי היד החזקה של הרמב"ם הוא ספר קדושה, שהוא עוסק בהלכות איסורי ביאה ובהלכות מאכלות אסורות (ובהלכות שחיטה, שהם חלק מענייני אכילה). כך שלמרות שהמושג קדושה שמצטייר לנגד עינינו הוא של אדם מופרש ומובדל מענייני העולם, מתקרב אל הקדוש ברוך הוא. אבל לשיטת רש"י והרמב"ם קדוש הוא מי שנשמר בעניינים אלו. כלומר מי שעושה את רצון ה' בעולם החומר. מי שמתנתק מדברים שליליים בעת שהוא חי בעולם, בעת שהוא עוסק בענייני העולם, אך בדרך שמתאימה לרצון ה'. זו דרך אחת, שלומדת שהקדושה היא תחום של "סור מרע".
הרמב"ן מוסיף על כך מדברי חז"ל שיש גם מושג כללי של הליכה בדרכי ה', שכמו שהוא פרוש מן הטבע, כך גם עלינו להפריש עצמנו. אין הכוונה שננתק עצמנו מחיי העולם הזה, שהרי בהלכה ישנם ביטויי קדושה לדברים גשמיים, למשל: שבת קדושה משאר הימים ("ויקדשהו"), קשר בין בעל לרעייתו מוגדר קידושין, ארץ ישראל קדושה היא, אוכל הניתן לכוהנים (תרומה) נקרא קודש.
ייתכן שכוונתו היא לדרך של "עשה טוב", כמו ששבת מיוחדת משאר הימים, כי אותה ייחד הקדוש ברוך הוא לעשייה רוחנית, ולא רק לעשייה גשמית כשאר ימות השבוע, כך קדש אתה את מה שניתן לך בעולם, צור את חייך בעולם הזה כחיים נעלים יותר, איכותיים יותר. תן לכל עשייה שלך בעולם החומר פן של רוח, של איכות.
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב בספרו 'משך-חכמה' כך: "ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים מעצמם. חלילה, השם יתברך שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית והוסר מהם כל קדושה והמה ככלי חול וכו'". (שמות לב-יט).
בהמשך דבריו אומר ה'משך-חכמה' שטיטוס יכול היה להיכנס למקדש כי הוסרה קדושתו, אחרי שחטאו ישראל. מפני שקדושה אמיתית ניטעת בדבר לאחר שבני ישראל מקדשים אותו במעשיהם. לכן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, כי ישראל קידשוה בהתנהגות הולמת. שבת מקודשת, אך חובה עלינו לקדשה במעשה קידוש. יתירה מזו, אם נקדש את שבת בשעה מוקדמת יותר היא תתקדש, כי יש בידנו יכולת להחיל קדושה. לכן יכולים אנו להקדיש חפץ לה', ולאסור אותו בכך. אישה מתקדשת לבעלה, והיא מיוחדת אך ורק לו. גם בכור שנולד ראשון לבהמה קדוש אמנם, אך מצוה עלינו להקדישו ולהחיל עליו תוספת קדושה, כלומר תוספת פרישות, תוספת עשיית רצון ה'.
אם כך, ודאי שישנם אנשים שבהליכותיהם מזהה אתה קדושה, וגם יש דרגות לקדושה (ארץ ישראל מכל הארצות, ירושלים יותר מכל ארץ ישראל ועוד), כי קדושה משמעה קירבה אל ה' והחלת רצונו בכל הנברא, ובראש וראשונה, באדם שהוא נזר הבריאה.
מרן הגראי"ה קוק זצ"ל כתב רבות על עסקי קדושה ומשמעותה. אצטט מאיגרת אחת בה שפך אורו על יעוד ישיבת עם ישראל בארצו וז"ל: " מפני שהקישור הפנימי האמיתי של עם ה' לאדמת קודש עומד הוא כולו בקדושה, בקדושת שם השם יתברך ואור קדושת חבת תוה"ק, בקדושת אמונת אמן ואהבת אמת לתורתו ומצוותיו, לעשות אותן על האדמה אשר נתן ה' לאבותינו מעולם" (אגרות הראי"ה ח"א, קנ"ט). כמה נאים דברים אלו וראוי להתפלל שאכן יתגשמו מאווייו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
