ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לכבוד הרב שלום וברכה. אודה לך על הבהרת המושג קדושה, מה היא? מקום קדוש מהו? איש קדוש - למה מתכוונים? חפץ קדוש - מה הוא? איך צריך אדם להתייחס לחפץ, רעיון, מושג - שהחברה הכריזה עליו כקדוש? מי קובע שמשהו הוא קדוש? האם לקדושה יש דרגות מנמוך לגבוה?
תשובה:
ברשותך אתייחס לשאלתך בעיקרון, וממנו תלמד לפרטים. את המושג קדושה פגשנו בתורה בפרשת "קדושים" (ויקרא יט-ב): "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
שני הסברים ניתנו לכך בראשונים, אצטט את דברי הרמב"ן: "קדושים תהיו", הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י. אבל בתורת כוהנים ראיתי סתם, פרושים תהיו. וכן שנו שם, "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני", כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים.
רש"י אם כן לומד את המושג "קדושה" כהימנעות ממעשים שליליים. אם נשים לב נבחין גם שלדעתו התורה מלמדת אותנו מושג זה באחד מביטויי החומריות החריף ביותר - עריות, וגם בביטוי חומרי נוסף - אכילה (הפסוק שהביא הרמב"ן).
הרמב"ם נוטה לשיטתו של רש"י. כי אחד מספרי היד החזקה של הרמב"ם הוא ספר קדושה, שהוא עוסק בהלכות איסורי ביאה ובהלכות מאכלות אסורות (ובהלכות שחיטה, שהם חלק מענייני אכילה). כך שלמרות שהמושג קדושה שמצטייר לנגד עינינו הוא של אדם מופרש ומובדל מענייני העולם, מתקרב אל הקדוש ברוך הוא. אבל לשיטת רש"י והרמב"ם קדוש הוא מי שנשמר בעניינים אלו. כלומר מי שעושה את רצון ה' בעולם החומר. מי שמתנתק מדברים שליליים בעת שהוא חי בעולם, בעת שהוא עוסק בענייני העולם, אך בדרך שמתאימה לרצון ה'. זו דרך אחת, שלומדת שהקדושה היא תחום של "סור מרע".
הרמב"ן מוסיף על כך מדברי חז"ל שיש גם מושג כללי של הליכה בדרכי ה', שכמו שהוא פרוש מן הטבע, כך גם עלינו להפריש עצמנו. אין הכוונה שננתק עצמנו מחיי העולם הזה, שהרי בהלכה ישנם ביטויי קדושה לדברים גשמיים, למשל: שבת קדושה משאר הימים ("ויקדשהו"), קשר בין בעל לרעייתו מוגדר קידושין, ארץ ישראל קדושה היא, אוכל הניתן לכוהנים (תרומה) נקרא קודש.
ייתכן שכוונתו היא לדרך של "עשה טוב", כמו ששבת מיוחדת משאר הימים, כי אותה ייחד הקדוש ברוך הוא לעשייה רוחנית, ולא רק לעשייה גשמית כשאר ימות השבוע, כך קדש אתה את מה שניתן לך בעולם, צור את חייך בעולם הזה כחיים נעלים יותר, איכותיים יותר. תן לכל עשייה שלך בעולם החומר פן של רוח, של איכות.
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב בספרו 'משך-חכמה' כך: "ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים מעצמם. חלילה, השם יתברך שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית והוסר מהם כל קדושה והמה ככלי חול וכו'". (שמות לב-יט).
בהמשך דבריו אומר ה'משך-חכמה' שטיטוס יכול היה להיכנס למקדש כי הוסרה קדושתו, אחרי שחטאו ישראל. מפני שקדושה אמיתית ניטעת בדבר לאחר שבני ישראל מקדשים אותו במעשיהם. לכן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, כי ישראל קידשוה בהתנהגות הולמת. שבת מקודשת, אך חובה עלינו לקדשה במעשה קידוש. יתירה מזו, אם נקדש את שבת בשעה מוקדמת יותר היא תתקדש, כי יש בידנו יכולת להחיל קדושה. לכן יכולים אנו להקדיש חפץ לה', ולאסור אותו בכך. אישה מתקדשת לבעלה, והיא מיוחדת אך ורק לו. גם בכור שנולד ראשון לבהמה קדוש אמנם, אך מצוה עלינו להקדישו ולהחיל עליו תוספת קדושה, כלומר תוספת פרישות, תוספת עשיית רצון ה'.
אם כך, ודאי שישנם אנשים שבהליכותיהם מזהה אתה קדושה, וגם יש דרגות לקדושה (ארץ ישראל מכל הארצות, ירושלים יותר מכל ארץ ישראל ועוד), כי קדושה משמעה קירבה אל ה' והחלת רצונו בכל הנברא, ובראש וראשונה, באדם שהוא נזר הבריאה.
מרן הגראי"ה קוק זצ"ל כתב רבות על עסקי קדושה ומשמעותה. אצטט מאיגרת אחת בה שפך אורו על יעוד ישיבת עם ישראל בארצו וז"ל: " מפני שהקישור הפנימי האמיתי של עם ה' לאדמת קודש עומד הוא כולו בקדושה, בקדושת שם השם יתברך ואור קדושת חבת תוה"ק, בקדושת אמונת אמן ואהבת אמת לתורתו ומצוותיו, לעשות אותן על האדמה אשר נתן ה' לאבותינו מעולם" (אגרות הראי"ה ח"א, קנ"ט). כמה נאים דברים אלו וראוי להתפלל שאכן יתגשמו מאווייו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








