ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הפרשה שלנו היא פרשה של אמונה. תכליתה היא ליצור אמונה. וכך אומרת הגמרא במסכת מכות 1 :
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא ישעיהו והעמידן על שש... בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך' - 'עשות משפט' זה הדין, 'אהבת חסד' זה גמילות חסדים, 'והצנע לכת' זה הוצאת המת והכנסת כלה. והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה 'והצנע לכת', דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה. חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה'...
כלומר, הנביאים 'הורידו' את תרי"ג המצוות לשלש יסודות: משפט, חסד והצנע לכת. אחר כך בא חבקוק והוריד את מניין המצוות לאחת - היא מצוות האמונה. האמונה היא הבסיס, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" 2 . התברר שלכל התורה אפשר להגיע בדרך של אמונה, והכל כלול באמונה אם האדם מתחזק בה.
בהתחזקות באמונה יש דרגות רבות - אולי אלפי אלפים של דרגות 3 , עד למדרגת "וצדיק באמונתו יחיה", ועד לדרגת משה רבינו. תמצית התמציתיות יכולה להתקיים על ידי אמונה הכוללת הכל, ומתוכה מתקיימים גם המשפט והחסד.
המשפט והאמונה
פרשתינו היא פרשה של משפט. זוהי תקופה בת שנה של משפט מצרים, כדברי המשנה במסכת עדויות 4 "משפט המצריים שנים עשר חודש", כאשר התכלית של הכל היא חיזוק האמונה: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" 5 . לשם כך נועדה יציאת מצרים. בספל שהמצרי שתה דם, היהודי שתה מים 6 - השכל אינו תופס זאת, וכך אנו רואים שה' מנהל את העולם.
לפי הרמב"ן, משפט מצרים נועד להראות את עניין האמונה, שהעונש והשכר הוא לפי המעשים, ולשם כך בא כל החידוש בהנהגת העולם. הרמב"ן בפרשת בא 7 מפרט את סוגי הכפירה השונים:
מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון... ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית... ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח הא-ל בהם ואין עמהם עונש או שכר... כי בכל זה היו המצריים מכחישים או מסתפקים" וכו'.
המצרים כפרו בהשגחה לסוגיה השונים, וכל הפרשה היא 'למען תדע': "לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ" 8 - להורות על החידוש כי הם שלו שבראם מאין, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" 9 - להורות על ההשגחה כי לא עזב אותה למקרים, "לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה' אֱלֹהֵינוּ" 10 , ו"בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ" 11 - להורות על היכולת שהוא שליט בכל.
המגמה - תיקון הכל
ישנן שתי אפשרויות ליציאה של בני ישראל ממצרים. ישנה יציאה שבה רק עם ישראל מכיר בכוחו של ה':
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם... וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" 12 , וכפי שמחדש הרמב"ן במקום, כי טעם יציאת מצרים הוא להראות את ההשגחה המיוחדת על עם ישראל:
טעם 'וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים'... תדעו כי אני ה'... ואני אלהיכם, ובעבורכם עשיתי, כי אתם חלק השם.
ובנוסף, יש אפשרות של יציאה שבה גם המצרים מגיעים להכרה זו: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" 13 . ישנה יציאה בכוח גדול ובשפטים גדולים, וזאת כאשר המצרים אינם שומעים בקול ה' ואינם מכירים בכוחו, ורק בני ישראל יודעים "כי אני ה'". אך התכלית היא שהמצרים יגיעו מעצמם להכרה ולידיעה "כי אני ה'", ויוציאו את בני ישראל מרצונם, ואז לא יהיה צורך בשפטים גדולים. לכן התורה חוזרת על עצמה בשלושה מקומות ואומרת: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'" 14 . הספורנו עומד מספר פעמים 15 על כך, שהתכלית היתה שהמצריים יחזרו בתשובה, ויהיה בכך תיקון העולם, "כי לא אחפוץ במות המת" 16 , ורק אחרי חמש פעמים שבהן פרעה הקשה את ליבו, כיון ש"אדם מטמא עצמו... מלמטה - מטמאין אותו מלמעלה" 17 . איך מטמאים את פרעה? באופן כזה שהוא ימשיך לחטוא, והדבר יכתב בתורה. מכך נוצרת התורה, ומשה מתנהג לפי תורה זו. אולם יש לזכור כי "בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" 18 איננה התכלית, אלא התכלית היא ההכרה של פרעה עצמו שהוא היה שוטה כשאמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'" 19 , וכפי שמבאר זאת הרשב"ם שם. התכלית היא האמונה של העולם כולו בבוראו.
--------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
^ 1 כג ע"ב – כד ע"א.
^ 2 חבקוק ב, ד.
^ 3 עיין עוד בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת צו (עמוד קיא, מהדורת ירושלים תשט"ו), בספר גנזי שערי ציון (ספר זיכרון לרבי בן ציון הלוי במברגר) עמוד קפא (מהדורת בני ברק תשס"ג), ובהקדמה לספר נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) חלק א עמוד יא (מהדורת רחובות תשנ"ט).
^ 4 פרק ב, י.
^ 5 שמות ו, ז; י, ב.
^ 6 ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור עח (י) ד"ה ויהפוך לדם: "'ויהפוך לדם יאוריהם' - בתחלה היו המצריים וישראל ממלאים את חביותיהם מים כאחת, והיתה החבית של ישראל מלאה מים, וחבית של מצריים מלאה דם. חזרו להיות ממלאין בספלים יחד, והיה הספל של ישראל מלא מים, וספל של מצרי מלאה דם. חזר ואמר המצרי לישראל, נמלא אני ואתה בספל אחת ונשתה בספל אחת, והיו שניהם כאחד כורעים ראשיהם ופיהם בספל, והיה ישראל שותה מים, ומצרי שותה דם" וכו'.
^ 7 שמות יג, טז.
^ 8 שמות ט, כט.
^ 9 שמות ח, יח.
^ 10 שמות ח, ו.
^ 11 שמות ט, יד.
^ 12 שמות ו, ז.
^ 13 שמות ז, ה.
^ 14 שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח.
^ 15 ראה שמות פרק ז, פסוקים ג, ד; פרק ט, פסוק טז; פרק י, פסוקים א, ג.
^ 16 יחזקאל יח, לב.
^ 17 ראה יומא דף לט ע"א.
^ 18 שמות ט, טז.
^ 19 שמות ה, ב.
^ 2 חבקוק ב, ד.
^ 3 עיין עוד בקובץ אגרות חזון איש חלק א אגרת צו (עמוד קיא, מהדורת ירושלים תשט"ו), בספר גנזי שערי ציון (ספר זיכרון לרבי בן ציון הלוי במברגר) עמוד קפא (מהדורת בני ברק תשס"ג), ובהקדמה לספר נהרות איתן (לרבי אברהם ישראל רובין) חלק א עמוד יא (מהדורת רחובות תשנ"ט).
^ 4 פרק ב, י.
^ 5 שמות ו, ז; י, ב.
^ 6 ראה מדרש תהלים (בובר) מזמור עח (י) ד"ה ויהפוך לדם: "'ויהפוך לדם יאוריהם' - בתחלה היו המצריים וישראל ממלאים את חביותיהם מים כאחת, והיתה החבית של ישראל מלאה מים, וחבית של מצריים מלאה דם. חזרו להיות ממלאין בספלים יחד, והיה הספל של ישראל מלא מים, וספל של מצרי מלאה דם. חזר ואמר המצרי לישראל, נמלא אני ואתה בספל אחת ונשתה בספל אחת, והיו שניהם כאחד כורעים ראשיהם ופיהם בספל, והיה ישראל שותה מים, ומצרי שותה דם" וכו'.
^ 7 שמות יג, טז.
^ 8 שמות ט, כט.
^ 9 שמות ח, יח.
^ 10 שמות ח, ו.
^ 11 שמות ט, יד.
^ 12 שמות ו, ז.
^ 13 שמות ז, ה.
^ 14 שמות ז, ה; יד, ד; יד, יח.
^ 15 ראה שמות פרק ז, פסוקים ג, ד; פרק ט, פסוק טז; פרק י, פסוקים א, ג.
^ 16 יחזקאל יח, לב.
^ 17 ראה יומא דף לט ע"א.
^ 18 שמות ט, טז.
^ 19 שמות ה, ב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
