ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
ראינו עיון חודר בנושא זה מהרב הגדול ר' צדוק הכהן, מלפני מאה וחמשים שנה, וכן הוא כותב שזו היא טענת המרגלים בימיו של משה רבינו. כך מסביר ב"דובר צדק" (אות ד, פרשת אחרי מות, במהד' הר ברכה, עמ' 186-187):
"וארץ ישראל הנגלה ממנה בכל מיני חמדות ותאוות, הוא משכא דחויא (=עור הנחש) ולכן אמרו ז"ל (ספרא, אחרי י"ג) דהכנענים גרועים מכל האומות. 1 וזה שאמרו (במדבר י"ג, כ"ח) אפס כי עז העם. ו'ארץ אוכלת יושביה' לא דבר ריק דיברו רק מכח משכא דחויא, מכל מיני שלוה וחמדת עולם-הזה הנמצא שם יכולים לימשך אחריהם. וכמו שדרשו חז"ל בשבת (קמ"ז ע"ב) גבי ר' אלעזר ואיתא בויקרא רבה (ה', ג') דשלוש עשרה דימוסיות היו לעשרת השבטים ונמשכו אחריהם...
ועדיין נסתפקו בְהָרַחֲבוּת ומותרות של תאוות. ודבר זה הוא רק בפירות הארץ והוא מצד המצוות רצה לומר כשעושה מצוה בפת ומאכל אז שורה על הָרַחֲבוּת ההוא שם שמים ממש כטעם ארץ ישראל.
ומרגלים ראו הלבוש דמשכא דחויא, ויהושע וכלב ראו הפנימיות ד'טובה הארץ' (במדבר יד, ז). ומה שהלבוש דמשכא דחויא מכשיל מאוד, על זה נאמר (במדבר יד, ח) 'אם חפץ בנו ה' ' וגו' פירוש אם ה' יתברך חפץ להביאנו, והוא יודע גם כן מֵהַמָשְׁכָא דחויא, על זה נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?". ואף על גב דחזי ברוח הקודש דהוה ליה בנין דלא מעלי כדאיתא בברכות (י'.). ועל זה אמר ר' שמעון בן יוחאי בפרשת בשלח שם אהא דחד איילתא, דתמן לא תשאל ולא תנסה את ה', והכי דייקא. [עכ"ל].
כלומר הקב"ה יודע שעלול לצאת בן רע כמו מנשה. אבל סופו לחזור בתשובה, ואסור לנו לנטוש מצוה אותה ציונו הקב"ה.
וזה משתלב עם מדרש המובא בילקוט שמעוני (איכה רמז תתרל"ז):
זכור תזכור. תני ר' חייא משל למלך שהלך לחמת גרר ונטל בניו עמו, פעם אחת הקניטוהו ונשבע שאינו נוטלן, והיה נזכר להם ובוכה ואומר הלואי יהוון בני עמי אע"פ שמקניטים אותי, הדא הוא דכתיב 'מי יתנני במדבר מלון אורחים' (ירמיה ט, א) אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי כמו שהיו במדבר שהיו מלינין עלי.
ודכוותיה 'בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה' (יחזקאל לו, יז). אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה.
אין לנו "להתחכם" על מצוותיו של הקב"ה, אלא לנהוג בתמימות ולציית לדברו. [ועוד עיין בזה "חזון הגאולה" בדברי הראי"ה קוק, עמ' רכב].
כי גם כאן עתיד כלל ישראל לשוב בתשובה, מפני קשר עמוק של נפשו בהקב"ה.
^ 1.מובא במדרש שיר השירים (ה, ד) בענין הנסיון הגדול של ארץ ישראל: רחצתי את רגלי מטינוף של עבודת כוכבים יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני [=מפתה אותי] לעבודת כוכבים. אע"פ כן 'דודי שלח ידו מן החור'" [הקב"ה פקד על המלך כורש לשלוח את עם ישראל לארץ ישראל]. וראו עוד דברים בענין נסיון זה ב"אוצרות הנצי"ב", שחיברתי בעזרת ה', עמ' רל"ז, בשם חתם סופר, אגרות בעל התניא, ר' זונדל מסלנט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








