ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
בשם הגאון מווילנא נמסר הרמז המובהק לגאולתן של ישראל, כאשר כל יום בבריאה מקביל לאלף שנים וכל שעה מקבילה לארבעים ושתיים שנים. כך עולה לפי החשבון שהשעה החמישית של היום השישי בבריאת העולם, היא השעה שבה עמד על רגליו, עולה לשנת חמשת אלפים שבע מאות ושמונה ושליש. כלומר התש"ח בשליש הראשון שלה הנמנה מניסן. הרי לנו שבאייר תש"ח תקום קומת האדם של כנסת ישראל, וזוהי מדינת ישראל.
אך אחרי השעה החמישית באה השעה השישית, שהיא שעת קריאת השם. שעה זו לפי אותו חשבון עולה לשנת התש"ן, וממנה ואילך למשך ארבעים ושתיים שנים. זהו פרק הזמן שבו אחרי שהסדרנו את נשימתנו מרדיפת הגלות, והצלחנו להקים כאן מדינה מתוך דם ואש ותמרות עשן, הנה מגיעה מעט מנוחה ורווחה כלכלית יחסית, שמאפשרת לנו להתבונן פנימה ולנסות להגדיר ולתת שם אמיתי ועמוק לכל מה שקורה כאן.
כי זה שליהודים צריך להיות מקום שבו לא ימותו - מוסכם על כולם, וכולם נחלצים להילחם על כך. אך הגדרת המקום שבו יהודים יחיו כיהודים, זו מתבררת כמשימה מורכבת ביותר.
חוק הלאום שנמצא כעת על הפרק מציף את הקושי הזה ביתר שאת. הרי בסך הכול מדובר בחוק מאוד פשוט. מה יותר פשוט מלומר: אנחנו מדינה של העם היהודי, ושלו בלבד. זו זכותנו וחובתנו. כיהודים – נדאג לזכויות המיעוטים. אך המדינה היא מדינה יהודית, שתפקידה לדאוג לעם היהודי בארץ ובעולם, להביא אותו לכאן, לרכוש בעבורו אדמות ולהקים בעבורו יישובים.
נשמע פשוט, אך המציאות רחוקה מאוד מהתיאור הזה.
כי בשנים האחרונות, בכל פעם שחלה התנגשות בין הדמוקרטיה ובין הערך של מדינה יהודית, הדמוקרטיה ניצחה. כך, נכון להיום, אסור להקים במדינת ישראל יישוב ליהודים בלבד. אין לקנות אדמה שמיועדת רק ליהודים. אין למנוע ממסתננים שאינם יהודים לבוא לכאן, ואם כבר באו – אי אפשר לסלקם, והדברים ידועים.
יש כאן התנגשות מתמדת בין הערך של מדינה יהודית ובין דמוקרטיה – שהיא על פי מייסדיה אינה ערך, אלא צורת שלטון (שיש בה לא מעט מגרעות, אלא שבשיטות האחרות יש מגרעות רבות יותר). על כל פנים, דמוקרטיה היא רק פלטפורמה. היא אינה ערך. היא חשובה מאוד כדי שנוכל לנהל כאן את חיינו בלי לריב כל היום, אך אם אין ערך בליבת החיים שלנו, הדמוקרטיה מתחילה להשתולל ולהפוך את עצמה לדיקטטורה. דיקטטורה של הדמוקרטיה.
התחבולה של לבן
זהו האתגר של תקופתנו. היכולת לקרוא בשם לכל התהליך הזה. לומר אותו בצורה פשוטה וכנה.
מכל עבר מנסים למנוע מאיתנו את הקריאה הזאת. וזה כמובן לא מתחיל מהיום, אלא מלפני אלפי שנים. מהפעם הראשונה שבה ניסינו להפוך מיחידים ללאום.
לבן רודף אחרי יעקב ומנסה בכל כוחו לטשטש את ייחודיותו של יעקב. יעקב מנסה לבדל את עצמו מלבן על ידי הקמת מצבה שכל כולה באה להזכיר את מחויבותו לשוב לארצו. אך לבן מיד נדחף, ומנסה להסית את הברית אל כיוון הגל, המשתף, שכולם שווים בו, וקורא לו יגר סהדותא, ודוחף כמעט בכוח לתוך התורה מילים לועזיות, כדי שייווצר ערבוב. מין כ"ט בנובמבר כזה: גם כ"ט וגם נובמבר, גם יהודי וגם עולמי. לבן רוצה שיעקב יישאר יעקב, בעקב המציאות, בעקב שלו. הוא מנסה להכניס את יעקב תחת שם שמיים משותף כביכול, אלוקי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו. אבל יעקב נזהר, "ויישבע יעקב בפחד יצחק אביו".
המאבק לא תם עד אשר שרו של עשיו בעצמו שואל את יעקב את שאלת השאלות: "מה שמך?" - מי אתה? האם אתה מדינה יהודית? האם תדע לנקוב במהותך? או שתסתפק במשהו אמורפי כזה, מדינת כל אזרחיה בניחוח יהודי הנובע מהיות היהודים כאן רוב, אך לא בגלל אמירה עקרונית. יעקב שנאבק במלאך מסרב לשחרר אותו עד שיברך אותו. והברכה היא אחת: הכרה ביעקב כלאום. "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל".
במאבק הזה על קריאת שם יש צורך בנחישות רבה. כי מכל עבר מנסים לגרום לנו לשכוח את שמנו. חוק הלאום הוא צעד קטן אך חשוב בכיוון הזה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, של העם היהודי. זו המהות. הפרוצדורה השלטונית כאן היא דמוקרטיה. וזה לא מהות. השם כן קובע, אין להתעלם ולומר: מה זה משנה. גם כך אנו מתנהלים כמדינה יהודית. יעקב מבין את כל זאת, והוא נאבק עד שהוא מקבל את שמו הלאומי. וכלם מודים בכך.
העידן שלנו הוא עידן קריאת השמות והמהויות. גם ברמה הכללית (מי היא מדינת ישראל), ברמה הדתית (מה הוא גיור) וגם ברמה האישית של הזהות היהודית של כל אחד מיחידי העם. מתברר שלקרוא שם למדינה הזאת, שם פנימי עמוק ואמיתי, זו משימה לא פחות מאתגרת וחשובה מאשר עצם הקמת המדינה בעצמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
