ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
בשם הגאון מווילנא נמסר הרמז המובהק לגאולתן של ישראל, כאשר כל יום בבריאה מקביל לאלף שנים וכל שעה מקבילה לארבעים ושתיים שנים. כך עולה לפי החשבון שהשעה החמישית של היום השישי בבריאת העולם, היא השעה שבה עמד על רגליו, עולה לשנת חמשת אלפים שבע מאות ושמונה ושליש. כלומר התש"ח בשליש הראשון שלה הנמנה מניסן. הרי לנו שבאייר תש"ח תקום קומת האדם של כנסת ישראל, וזוהי מדינת ישראל.
אך אחרי השעה החמישית באה השעה השישית, שהיא שעת קריאת השם. שעה זו לפי אותו חשבון עולה לשנת התש"ן, וממנה ואילך למשך ארבעים ושתיים שנים. זהו פרק הזמן שבו אחרי שהסדרנו את נשימתנו מרדיפת הגלות, והצלחנו להקים כאן מדינה מתוך דם ואש ותמרות עשן, הנה מגיעה מעט מנוחה ורווחה כלכלית יחסית, שמאפשרת לנו להתבונן פנימה ולנסות להגדיר ולתת שם אמיתי ועמוק לכל מה שקורה כאן.
כי זה שליהודים צריך להיות מקום שבו לא ימותו - מוסכם על כולם, וכולם נחלצים להילחם על כך. אך הגדרת המקום שבו יהודים יחיו כיהודים, זו מתבררת כמשימה מורכבת ביותר.
חוק הלאום שנמצא כעת על הפרק מציף את הקושי הזה ביתר שאת. הרי בסך הכול מדובר בחוק מאוד פשוט. מה יותר פשוט מלומר: אנחנו מדינה של העם היהודי, ושלו בלבד. זו זכותנו וחובתנו. כיהודים – נדאג לזכויות המיעוטים. אך המדינה היא מדינה יהודית, שתפקידה לדאוג לעם היהודי בארץ ובעולם, להביא אותו לכאן, לרכוש בעבורו אדמות ולהקים בעבורו יישובים.
נשמע פשוט, אך המציאות רחוקה מאוד מהתיאור הזה.
כי בשנים האחרונות, בכל פעם שחלה התנגשות בין הדמוקרטיה ובין הערך של מדינה יהודית, הדמוקרטיה ניצחה. כך, נכון להיום, אסור להקים במדינת ישראל יישוב ליהודים בלבד. אין לקנות אדמה שמיועדת רק ליהודים. אין למנוע ממסתננים שאינם יהודים לבוא לכאן, ואם כבר באו – אי אפשר לסלקם, והדברים ידועים.
יש כאן התנגשות מתמדת בין הערך של מדינה יהודית ובין דמוקרטיה – שהיא על פי מייסדיה אינה ערך, אלא צורת שלטון (שיש בה לא מעט מגרעות, אלא שבשיטות האחרות יש מגרעות רבות יותר). על כל פנים, דמוקרטיה היא רק פלטפורמה. היא אינה ערך. היא חשובה מאוד כדי שנוכל לנהל כאן את חיינו בלי לריב כל היום, אך אם אין ערך בליבת החיים שלנו, הדמוקרטיה מתחילה להשתולל ולהפוך את עצמה לדיקטטורה. דיקטטורה של הדמוקרטיה.
התחבולה של לבן
זהו האתגר של תקופתנו. היכולת לקרוא בשם לכל התהליך הזה. לומר אותו בצורה פשוטה וכנה.
מכל עבר מנסים למנוע מאיתנו את הקריאה הזאת. וזה כמובן לא מתחיל מהיום, אלא מלפני אלפי שנים. מהפעם הראשונה שבה ניסינו להפוך מיחידים ללאום.
לבן רודף אחרי יעקב ומנסה בכל כוחו לטשטש את ייחודיותו של יעקב. יעקב מנסה לבדל את עצמו מלבן על ידי הקמת מצבה שכל כולה באה להזכיר את מחויבותו לשוב לארצו. אך לבן מיד נדחף, ומנסה להסית את הברית אל כיוון הגל, המשתף, שכולם שווים בו, וקורא לו יגר סהדותא, ודוחף כמעט בכוח לתוך התורה מילים לועזיות, כדי שייווצר ערבוב. מין כ"ט בנובמבר כזה: גם כ"ט וגם נובמבר, גם יהודי וגם עולמי. לבן רוצה שיעקב יישאר יעקב, בעקב המציאות, בעקב שלו. הוא מנסה להכניס את יעקב תחת שם שמיים משותף כביכול, אלוקי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו. אבל יעקב נזהר, "ויישבע יעקב בפחד יצחק אביו".
המאבק לא תם עד אשר שרו של עשיו בעצמו שואל את יעקב את שאלת השאלות: "מה שמך?" - מי אתה? האם אתה מדינה יהודית? האם תדע לנקוב במהותך? או שתסתפק במשהו אמורפי כזה, מדינת כל אזרחיה בניחוח יהודי הנובע מהיות היהודים כאן רוב, אך לא בגלל אמירה עקרונית. יעקב שנאבק במלאך מסרב לשחרר אותו עד שיברך אותו. והברכה היא אחת: הכרה ביעקב כלאום. "לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל".
במאבק הזה על קריאת שם יש צורך בנחישות רבה. כי מכל עבר מנסים לגרום לנו לשכוח את שמנו. חוק הלאום הוא צעד קטן אך חשוב בכיוון הזה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, של העם היהודי. זו המהות. הפרוצדורה השלטונית כאן היא דמוקרטיה. וזה לא מהות. השם כן קובע, אין להתעלם ולומר: מה זה משנה. גם כך אנו מתנהלים כמדינה יהודית. יעקב מבין את כל זאת, והוא נאבק עד שהוא מקבל את שמו הלאומי. וכלם מודים בכך.
העידן שלנו הוא עידן קריאת השמות והמהויות. גם ברמה הכללית (מי היא מדינת ישראל), ברמה הדתית (מה הוא גיור) וגם ברמה האישית של הזהות היהודית של כל אחד מיחידי העם. מתברר שלקרוא שם למדינה הזאת, שם פנימי עמוק ואמיתי, זו משימה לא פחות מאתגרת וחשובה מאשר עצם הקמת המדינה בעצמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
