ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
כשם שמותר להכנס למצב של סכנה מסויימת לצורך פרנסה, ועל כן מותר לטפס על עמודי-חשמל ואנטנות לצורך עבודה, ומותר לעלות על פיגומים גבוהים לצורך בנין, ומותר ללכת במדבריות שיש בהם סכנה של ליסטים וחיות רעות ולשוט בספינה, כן מותר ואף חובה להכנס לסכנה בגדר כזה לצורך מצוה. ואם הסכנה בנסיעות בכבישי יש"ע אינה עולה על הסכנה שנוטלים לצורך פרנסה, מותר ואף מצוה, לנסוע בכבישי יש"ע, וקל-וחומר שמצוה לגור ביש"ע בתקופה זו.
אף אם מדת הסכנה בנסיעות בכבישי יש"ע גדולה יותר, והיא נחשבת לסכנה ממשית, דעת הרבה ראשונים ופוסקים, שרשאי אדם להכנס לסכנה גדולה לשם קיום מצוה, ובפרט בשעת הגזירה. וכך כתב הרמב"ן בחידושיו למסכת שבת (דף מט, א), על אלישע בעל כנפיים, שהניח תפילין בשעת השמד: "שהיה מוסר עצמו למיתה שלא לבטל מעליו מלכות שמים, ורשאי הוא בכך, ואינו כמתחייב בנפשו, אף על פי שאמרו 'יבטל ואל יהרג', שכל מצוה שהחזיקו בה ישראל בשעת השמד, נוטלין עליה שכר הרבה, ועדיין מוחזקת בידם. ואמרו בהגדה, 'מה לך יוצא ליסקל? על שמלתי את בני! מה לך יוצא ליצלב? על שנטלתי את הלולב! וכו'. וכן מצינו בדניאל שמסר עצמו למיתה על התפִלה, שהיא מצות-עשה דרבנן". מדבריו עולה שמותר למסור עצמו למיתה לקיום מצוה בשעת השמד, ונוטלין עליה שכר הרבה.
כדבריו כתב גם הר"ן, וכך פסק הטור ביורה-דעה סימן קנז: "כל עבירות חוץ מגילוי-עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, שאומר לו אדם שיעבור עליהם או יהרג, אם הוא בצנעה - אם ירצה יעבור ואל יהרג, ואם ירצה להחמיר על עצמו רשאי", וכך פסק גם השולחן-ערוך. והרמ"א כתב: "אם השעה צריכה לכך ורוצה ליהרג ולקיימו, הרשות בידו". כלומר להרמ"א רק בשעת הגזירה, כשיש חשיבות למסירות הנפש, רשאי ליהרג בשביל קיום מצוה, אך להטור ולשולחן-ערוך אין את התנאי של "השעה צריכה לכך", ותמיד יכול למסור את הנפש על קיום מצוה.
הרמב"ם מחלק בין שעת גזירה, שאז חובה למסור את הנפש על כל העבירות, ובין שלא בשעת הגזירה, שאז אסור למסור את הנפש. לפי הרמב"ם נראה שבשעת גזירה מחוייב למסור את הנפש גם על מצות-עשה, שלא חילק בין מצוות-עשה ללא-תעשה, מה שאין כן לשאר הראשונים לעיל, הרמב"ן והר"ן, שלדעתם אין חובה למסור את הנפש אפילו בשעת גזירה על מצוות עשה, אלא שרשאי לעשות כן.
וכעת, כשאנו נמצאים בעיצומו של מאבק על שליטתנו במרחבי ארץ-ישראל ועל קיום ההתישבות ביש"ע, ולהכרעה במאבק זה יש משמעות גורלית, והגויים רוצים לעקור אותנו מחבלי ארץ-ישראל ולהפקיע את ארץ-ישראל מידינו, ואין כוונתם להנאת עצמם גרידא, שכן עיקר רצונם במקומות המקודשים לנו בדוקא, כדי לחזק את אמונתם כנגד אמונתנו, כעת בוודאי שיש להגדיר שעה זו כשעת הגזירה, וכל פעולה של חיזוק עמידתנו ביש"ע היא בגדר קיום המצוה הגדולה של יישוב-ארץ-ישראל ושלא נניחנה ביד זרים, מצוה השקולה כנגד כל התורה.
על כן לדעת הטור והשולחן-ערוך, רשאי אדם לסכן עצמו על קיום המצוה, ולדעת הרמב"ם מחוייב לסכן עצמו לצורך קיום המצוה, ולכל הדעות נוטל עליה שכר הרבה. לכן מותר לנסוע בכבישי יש"ע ולגור ביש"ע בשעה זו, ומצוה גדולה הוא עושה.
ומכאן הקריאה לכל אנשי החיל אמיצי הלב יראי-ד', לבוא לעזרת ד' בגיבורים, ולהתיישב כעת ביש"ע. ועל מתיישבי יש"ע נאמרו הדברים במכילתא דרבי ישמעאל בפרשת יתרו על הפסוק "לאוהבי ולשומרי מצוותי": "רבי נתן אומר: אלו ישראל שיושבים בארץ-ישראל ונותנים נפשם על המצוות. מה לך יוצא ליהרג? על שמלתי את בני-ישראל! מה לך יוצא לישרף? על שקראתי בתורה! מה לך יוצא ליצלב? על שאכלתי מצה! מה לך לוקה? על שנטלתי לולב! ואומר (זכריה יג, ו): 'אשר הוכיתי בית מאהבי' - מכות אלו גרמו לי ליאהב על אבי שבשמים". ועליהם נאמר: "לאוהבי ולשומרי מצוותי".
מתיישבי יש"ע מתקנים את חטא המרגלים, שמחמת חוסר אמונה ופחד, לא רצו להכנס לארץ-ישראל, והאמונה ומסירות-הנפש של אנשי יש"ע מתקנת את חטא המרגלים. ובזכות המסירות הזאת תתקיים ארץ ישראל בידינו, בע"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
