ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
עוד נאמר בדברי רבותינו (ספרי דברים, פיסקה פ') על הפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן לפניכם היום" (דברים יא, לא-לב), ששקולה מצוה זו כנגד כל המצוות שבתורה. לכן, בוודאי שראוי לכל אחד ואחד לזכות ולהיות שותף בקיום מצווה זו של ירושת הארץ וישיבתה והפרחת השממה שבה.
ישנן שתי דרכים לקיים מצווה זו. האחת היא דרך כיבוש ומלחמה כפי שעשה יהושע בן נון, והשנייה היא על ידי גאולתה בכסף כפי שעשו בזמן עזרא ונחמיה. דרך זו של ירושת הארץ בכסף יכולה להתבצע גם על ידי יחידים שסוללים דרך לרבים. כך נהג אברהם אבינו ע"ה שקנה את שדה המכפלה והמערה אשר בו בארבע מאות שקל כסף. כך עשה יעקב אבינו בשכם שקנה את השדה במאה קשיטה, כך עשה דוד המלך שקנה את מקום המקדש בשש מאות שקלי זהב, כך נהגו לאורך כל הדורות וכך נהגו גם בכל תהליך שיבת ציון בעת החדשה עד לימינו אלה.
השדה לפני המערה
אחד הדברים הבולטים במעשה הקניין של אברהם אבינו ודוד המלך הוא סירובם לקבל את חלקת השדה במתנה. הם התעקשו לשלם על כך בכסף מלא. אצל אברהם אבינו נאמר: "אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כג, יג). אצל דוד המלך נאמר: "לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה עולות חינם" (שמואל ב' כד, כד). ומדוע? מכיוון שנתינת הכסף לגאולת הארץ מלמדת על הרצון הפנימי והכיסופים לגאול את הארץ. לכן כסף הוא מלשון כיסופים ("נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'"). נפשו של האדם נקשרת באופן פנימי למה שהוא קונה בכסף. ובעניין של גאולת הארץ בכסף לא רק שנקשרים אל הארץ, אלא מתגלים ויוצאים אל הפועל הכיסופים והגעגועים של כל אדם מישראל לאדמת ארץ ישראל. מתגלה בכך השייכות הנפשית שלנו לארץ.
לא רק הנפש מתעלה בשעה שהאדם גואל את הארץ. גם הארץ והאדמה כביכול מתעלים על ידי מעשה הגאולה. על כך מלמדת התורה כאשר היא מתארת מה קורה לשדה כשהוא עובר לרשותו של אברהם אבינו: "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם למקנה", ומפרש רש"י: "תקומה הייתה לו שיצאה מיד הדיוט ליד מלך". ללמד שכשגואלים את ארץ ישראל מקימים אותה ומחיים אותה.
נקודה נוספת המלמדת על החשיבות של גאולת הארץ בכסף היא ההעדפה לגאול את הארץ בדרך הזאת יותר מבדרך של כיבוש במלחמה. על כך מלמד הראי"ה קוק: "קניין ראשון הוא רק הקניין בכסף והוא גם נקרא כיבוש... והכיבוש בחרב בא רק למלאות את מקומו של קניין כסף בזמן שאין אפשרות להשתמש בו" (מאמרי הראי"ה). קניין אדמות בארץ ישראל מרחיב את מקום ההתיישבות ובעומק מרחיב את מקום השכנת השכינה, לכן ראוי להתאמץ ולקיים את המצווה הזאת כפי שמלמד ומצווה הנביא: "הרחיבי מקום אהלך" - יש להרחיב את מקום ההתיישבות, "ויריעות משכנותיך יטו" - הרחבה של גאולת הארץ וישיבתה לכל צד, "אל תחשוכי" - היינו, אל תפסיקי, וזאת למרות הקשיים הרבים והסיבוכים יש להמשיך ולהתמיד בהרחבת גבולה של ההתיישבות בארץ ישראל, "האריכי מיתריך" - בכל עת וזמן, ובזכות ההתרחבות מה שכבר קיים מתחזק - "ויתדותיך חזקי" (ישעיהו נד, ב).
באופן טבעי אנחנו מדגישים מאוד את קניית מערת המכפלה, שעל מעלתה הגדולה חז"ל לימדו אותנו שהיא מקום קבורת אדם וחוה ואבותינו הקדושים, וכן שהיא נקראת פתח גן עדן ופתח לעליית התפילות והנשמות ועוד מעלות רבות. אך אם נעיין בפשט הפסוקים נגלה סוד גדול. התורה מדגישה כמעט תמיד את שדה המכפלה לפני מערת המכפלה. אומנם אברהם אבינו הדגיש בפני עפרון את מערת המכפלה כדי שעפרון לא יבין את חשיבות השדה - "וייתן לי את מערת המכפלה", אבל בהמשך, התורה גילתה שעיקר כוונתו של אברהם אבינו הייתה דווקא על שדה המכפלה - "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה (הוא העיקר) והמערה (שהיא השנייה והטפלה לשדה) אשר בו, וכל העץ אשר בשדה (שוב השדה מוזכר והפעם לבדו) אשר בכל גבולו". ובהמשך שוב התורה מקדימה את השדה - "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם".
הרחבה מביאה קדושה
אברהם אבינו, שהתחיל את גאולת ארץ ישראל בכסף, לימד אותנו שלגאול שדה בארץ ישראל הוא הוא הזכות הגדולה. הוא העיקר. פשוט לגאול את הארץ ולהחיות אותה. זו הייתה כוונתו הפנימית של אברהם אבינו ללמד אותנו שעל נקודה זו צריך לשים דגש. כל המעלות הנוספות על כל משמעויותיהן הרוחניות בוודאי קיימות, אבל הן כטפלות לקיום המצווה הענקית הזאת של הזכות לגאול את הארץ.
את החשיבות הגדולה לגאול את הארץ כדי להחיות אותה ולא רק כדי לזכות על ידה לברכה גשמית או רוחנית מלמד הרב חרל"פ: "ואלו הצדיקים שבאו לארצנו הקדושה לשם ביסוס הרחבתה ולשם גאולה ובניין, זכו שתנוח עליהם רוח הקודש והופעה ממרומים, אולם אלה שבאו רק לשם השתלמות (השלמת עצמם ברוחניות או בגשמיות) בלבד, אף על פי שכוונתם רצויה, זכו למה שזכו, אבל להופעה של רוח הקודש לא זכו, שכן הופעת רוח הקודש באה דווקא על ידי ארץ ישראל, ארץ הנבואה, וקדושת הארץ מתגלה דווקא על ידי הרחבתה, גאולתה ובניינה" (מעייני הישועה, עמוד ש"ח).
לאור האמור לעיל, דווקא עכשיו, בימים אלו, על פי רוחו ומעשיו הקדושים של אברהם אבינו ע"ה, חובה עלינו להמשיך את המשימה הלאומית ולצאת לסבב נוסף של גאולת בתים בעיר האבות ובשדה המכפלה ביתר שאת וביתר עוז, לבנות קומה נוספת בתהליך הגאולה ולהביא בכך לשינוי היסטורי נוסף וגדול של מפת ההתיישבות בעיר האבות היקרה כל כך לה' ולישראל. ומעשה אבות סימן לבנים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
