ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
נראה כי בנוסף לאתגר הביטחוני בדרום ובצפון – גם אתגר ביטחוני מצד ערביי ישראל עומד כעת לפתחנו, במידה רבה יותר מאשר בעבר. האלוף יצחק בריק, אשר תחזיותיו התגשמו לצערנו, מתריע כבר שנים רבות מפני זה ודורש הקמת משמר לאומי של 200 אלף בעלי נשק בכל מקום בארץ כדי להגן מפני אירוע דומה לאירועי שומר החומות, שעלול להיות עוצמתי עוד יותר. לפיכך יש לשוב ולדון בסוגיה חשובה זו מן ההיבט התורני.
גר תושב
ארץ ישראל היא נחלה לעם ישראל, ואנו מצווים שלא לתת לזרים לשלוט בה. יחד עם זאת מותר, ואפילו רצוי, שגויים יחיו בינינו, אם יקיימו את כל התנאים הנדרשים. המושג המקראי וההלכתי הוא "גר תושב", מה שמעמיד את הקבוצה הזאת הן מבחינה לשונית והן מבחינה עקרונית בסמוך לגר צדק.
הראי"ה קוק כתב: "הרבה יותר חופש ויותר גדלות ממה שיש בתיאור של 'שבת גוי' ('שאבעס גוי'), שהוא מושג מדולדל של הגלות, אנו מוצאים דווקא בהאופי של ישיבתנו בארץ בתור עם שליט על ארצו ונדיב ברוחו. וזה הגר התושב אשר בשערינו שלא חדלה תורתנו הקדושה להזכירו בתור אחד מהנספחים לחיינו החברותיים".
יחד עם זאת, בפרשת כי תבוא אנו קוראים: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמיים לתת מטר ארצך בעיתו ולברך את כל מעשה ידך והלווית גוים רבים ואתה לא תלווה. ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצוות ה' אלוקיך אשר אנוכי מצווך היום לשמור ולעשות". וכשאנו חוטאים – "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילווך ואתה לא תלוונו, הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב". כלומר, אותו גר תושב עלול להפוך לרועץ, ולשוט בידי הקב"ה להעניש אותנו כשאנו חוטאים.
האתגרים במציאות של גר תושב
בסוגיה זו ישנם כמה אתגרים: ביטחוניים, רוחניים וכלכליים. התורה מגדירה גר תושב במעמד של כפיפות אלינו: "היה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך".
הפוסקים שעסקו בסוגיה זו טרם הקמת המדינה ולאחריה, עד היום, סוברים כולם בלי יוצא מן הכלל כי מתוך רשימת התנאים לקבלת גר תושב (שמקבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח), הרי שתנאי בסיסי לגר תושב שעליו אין לוותר בשום אופן הוא שיקבל על עצמו להיות נתין שלנו. גם הרב הרצוג, הרב הראשי לישראל שאחד השיקולים בסברתו המקלה בנושא זה הוא דעת הקהל העולמית והאפשרות לקיים מדינה בתמיכת העולם, נקט שיש לדרוש מחויבות ונאמנות למדינה כדי להיקרא אזרח. הוא מציין כי זוהי דרישה שבוודאי יסכימו לה בעולם, שאף הוא נוהג כך טרם מתן זכות ישיבה למי שאינו בן הלאום, ואצלנו הרי זו מצוות התורה.
הרב צבי יהודה קוק הדגיש וחידד: "צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט השנאה בין יהודים ובין ערבים. להרבות ידידות והתקרבות ולבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, על זה אין מה לדון. הארץ כולה של הקב"ה, הוא נתנה לעם ישראל ואין לאיש מאיתנו רשות לוותר על שום חלק ממנה. באופן פרטי הם יכולים להישאר פה כמיעוטים. ואם הם לא יגרמו לנו צרות ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזו, לא נפגע בהם. לא לקחנו מהערבים שום ממשלה, הם אף פעם לא שלטו כאן (חוץ מאשר במשך תקופה קצרה מאוד לפני מאות שנים) היה פה שלטון טורקי ואחר כך האנגלים שלטו, ואנחנו קיבלנו את הארץ מן האנגלים. אי אפשר להתכחש לאמת שאנו לא חייבים לערבים כל ממשלה בארץ ישראל".
זהו החשש שמפניו הזהירה התורה – שהם נאחזים בארצנו ודוחקים את רגלינו ממנה. לפי ההלכה יש למנוע כל מעמד אוטונומי ומינהל עצמאי לנוכרים בארץ ישראל. החשש מפני התפתחויות ביטחוניות ומדיניות שליליות הוא כה חמור, עד שאנו מעדיפים את הימצאות הנוכרים בתוכנו ממש, וכדברי הרמב"ם: "מותר לנו להושיבן בינינו בארץ ישראל". כפי שעינינו רואות כיום, יש יישובים שבהם המשטרה נמנעת כמעט לגמרי מלפעול, למעט במסגרת מבצע מיוחד ולזמן מוגבל, ובהם אין דין ואין דיין.
הפוסקים דנים גם בהיבט הכלכלי, ונוקטים כי אין לאפשר מצב שבו גר תושב יהפוך נטל כלכלי על היהודים. לכן גם האחוזים שלו באוכלוסייה לא יהיו גבוהים. גם כדי למנוע התבוללות יש להקפיד על מספר נמוך יחסית של גר תושב.
היסטוריה
במשך 18 שנה – מתש"ח ועד תשכ"ו (1966-1948) – היה מוטל ממשל צבאי על ערביי ישראל, מתוך תפיסה שהם גיס חמישי ועלולים גם להפריע למהלך ההתיישבות היהודית במקומות הסמוכים אליהם. בשנים ההן הם לא היוו בעיה ביטחונית, בוודאי לא באופן שהיא כיום, וגם לא נוצרה בעיית התבוללות של צעירות יהודיות עימם – הן מחוסר אפשרות לקשר ומגע, והן מהיותם במעמד נחות. בה בעת הייתה להם זכות בחירה לכנסת.
רק התנגדות של חרות (!) מצד אחד ומק"י מהצד האחר, אשר יצרו לחץ ציבורי גובר והולך, גרמה לביטולו של מצב זה. לא היה לחץ בינלאומי, והערבים גם לא דרשו הכרה בתור לאום. היה ברור לכול שהם שייכים לארצות הערביות סביבנו שמהן באו.
הסרת המשטר הצבאי יצרה שינוי קיצוני במצב. החלה בנייה בלתי חוקית בהיקפים הולכים וגדלים, קמו ארגוני פשע שהתחמשו באופן מסיבי, התבססה הכרה לאומית פלשתינית המתנגדת לעצם קיומה של מדינת היהודים. בשנים האחרונות קיים פרויקט איחוד משפחות שהביא לכאן ערבים רבים נוספים, שבחלקם עוין מאוד את המדינה, ומספר הולך וגובר של צעירות יהודיות הנישאות לגברים ערביים.
התנגשות עם יהודים ועם כוחות הביטחון הפכה לעניין קבוע, החל מאירועי "יום האדמה" בשנת תשל"ו (1976) בעקבות הפקעת אדמות של ערבים בגליל, ומאז בכל שנה בתאריך 30 במרץ יום ההפקעה. רף האלימות הולך וגדל, והגיע להקצנה באירועי פרעות ראש השנה תשס"א (שנת 2000) שנמשכו כשבועיים, בהם התפרעו ערבים וחסמו צירי תנועה ויישובים ותקפו מכוניות ואזרחים לאחר שזיהו אותם כיהודים.
בשנת תשפ"א (2021), בזמן מבצע שומר החומות, היו התפרעויות אלימות של ערבים בכל הארץ, כולל פגיעות בנפש וברכוש רב ושריפת בתי כנסת. בעשרות השנים האחרונות מזדהים חלק גדול מהערבים אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת ישראל עם העם הפלשתיני ומפגינים בדרכים רבות את אי קבלת השלטון של מדינת ישראל.
מאורעות תשפ"א גרמו לאלוף בצה"ל לומר שבמלחמה הבאה הצבא לא יעבור בוואדי ערה, מה שמהווה איום ביטחוני קשה בעת מלחמה כשיצטרכו להעביר כוחות צפונה.
הקואליציה שהוקמה עם מפלגה ערבית בשנת תשפ"א – לראשונה מאז קום המדינה – המחישה היטב את האיום "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". יישובים לא חוקיים של בדואים חוברו לחשמל בעוד יישובים יהודיים חוקיים לא חוברו אליו.
חוק הנאמנות
כל הפוסקים רואים חשיבות בנאמנות, הן הלכתית והן מתוך הכרת המציאות, כתנאי לקבלת אזרחות. כדי להתמודד עם הבעיה החמורה ביותר משלל הבעיות העומדות לפתחנו, הן הלכתית והן מציאותית, אפשר וצריך להחיל חוק נאמנות, שכבר עבר החלטת ממשלה (10.10.2010).
חוק זה צריך להיות מיושם על כל מי שמבקש להיות אזרח, וגם על מי שכבר מוגדרים אזרחים אבל שייכים ללאום אחר, בגלל שהמצב השתנה בעליל. יש לתת לחוק הזה שיניים בדמות שלילת אזרחות ממי שלא יקבל על עצמו את הנאמנות וגירוש מהארץ.
גם מי שמכריזים כי הם בעד שוויון זכויות גמור לערבים לא מוכנים שיהיה ערבי חייל בצבא, לא שר ביטחון או אוצר ועוד משרות חשובות, וקל וחומר ראש ממשלה. חברי הכנסת הערבים מודרים גם מדיונים בוועדות רגישות העוסקות בביטחון המדינה.
לא למותר לציין כי מאז הטבח בשמחת תורה מדינות רבות באירופה מחמירות את התנאים להגירה של מוסלמים לתוכן. צחוק הגורל הוא כי הקנצלר הגרמני אולף שולץ החליט לשנות את החוק כדי שיוכלו לגרש מאות אלפי מהגרים מוסלמים, וראש האופוזיציה שם, פרידריך מרץ, שעומד בראש המפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה בסקרים, הציע להכריח להחתים כל מתאזרח גרמני חדש על הצהרה שבה הוא יכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ואם לא יעשה זאת - לא יוכל לקבל אזרחות גרמנית.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
