ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
עוד נאמר בדברי רבותינו (ספרי דברים, פיסקה פ') על הפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה, ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן לפניכם היום" (דברים יא, לא-לב), ששקולה מצוה זו כנגד כל המצוות שבתורה. לכן, בוודאי שראוי לכל אחד ואחד לזכות ולהיות שותף בקיום מצווה זו של ירושת הארץ וישיבתה והפרחת השממה שבה.
ישנן שתי דרכים לקיים מצווה זו. האחת היא דרך כיבוש ומלחמה כפי שעשה יהושע בן נון, והשנייה היא על ידי גאולתה בכסף כפי שעשו בזמן עזרא ונחמיה. דרך זו של ירושת הארץ בכסף יכולה להתבצע גם על ידי יחידים שסוללים דרך לרבים. כך נהג אברהם אבינו ע"ה שקנה את שדה המכפלה והמערה אשר בו בארבע מאות שקל כסף. כך עשה יעקב אבינו בשכם שקנה את השדה במאה קשיטה, כך עשה דוד המלך שקנה את מקום המקדש בשש מאות שקלי זהב, כך נהגו לאורך כל הדורות וכך נהגו גם בכל תהליך שיבת ציון בעת החדשה עד לימינו אלה.
השדה לפני המערה
אחד הדברים הבולטים במעשה הקניין של אברהם אבינו ודוד המלך הוא סירובם לקבל את חלקת השדה במתנה. הם התעקשו לשלם על כך בכסף מלא. אצל אברהם אבינו נאמר: "אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני" (בראשית כג, יג). אצל דוד המלך נאמר: "לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה עולות חינם" (שמואל ב' כד, כד). ומדוע? מכיוון שנתינת הכסף לגאולת הארץ מלמדת על הרצון הפנימי והכיסופים לגאול את הארץ. לכן כסף הוא מלשון כיסופים ("נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'"). נפשו של האדם נקשרת באופן פנימי למה שהוא קונה בכסף. ובעניין של גאולת הארץ בכסף לא רק שנקשרים אל הארץ, אלא מתגלים ויוצאים אל הפועל הכיסופים והגעגועים של כל אדם מישראל לאדמת ארץ ישראל. מתגלה בכך השייכות הנפשית שלנו לארץ.
לא רק הנפש מתעלה בשעה שהאדם גואל את הארץ. גם הארץ והאדמה כביכול מתעלים על ידי מעשה הגאולה. על כך מלמדת התורה כאשר היא מתארת מה קורה לשדה כשהוא עובר לרשותו של אברהם אבינו: "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם למקנה", ומפרש רש"י: "תקומה הייתה לו שיצאה מיד הדיוט ליד מלך". ללמד שכשגואלים את ארץ ישראל מקימים אותה ומחיים אותה.
נקודה נוספת המלמדת על החשיבות של גאולת הארץ בכסף היא ההעדפה לגאול את הארץ בדרך הזאת יותר מבדרך של כיבוש במלחמה. על כך מלמד הראי"ה קוק: "קניין ראשון הוא רק הקניין בכסף והוא גם נקרא כיבוש... והכיבוש בחרב בא רק למלאות את מקומו של קניין כסף בזמן שאין אפשרות להשתמש בו" (מאמרי הראי"ה). קניין אדמות בארץ ישראל מרחיב את מקום ההתיישבות ובעומק מרחיב את מקום השכנת השכינה, לכן ראוי להתאמץ ולקיים את המצווה הזאת כפי שמלמד ומצווה הנביא: "הרחיבי מקום אהלך" - יש להרחיב את מקום ההתיישבות, "ויריעות משכנותיך יטו" - הרחבה של גאולת הארץ וישיבתה לכל צד, "אל תחשוכי" - היינו, אל תפסיקי, וזאת למרות הקשיים הרבים והסיבוכים יש להמשיך ולהתמיד בהרחבת גבולה של ההתיישבות בארץ ישראל, "האריכי מיתריך" - בכל עת וזמן, ובזכות ההתרחבות מה שכבר קיים מתחזק - "ויתדותיך חזקי" (ישעיהו נד, ב).
באופן טבעי אנחנו מדגישים מאוד את קניית מערת המכפלה, שעל מעלתה הגדולה חז"ל לימדו אותנו שהיא מקום קבורת אדם וחוה ואבותינו הקדושים, וכן שהיא נקראת פתח גן עדן ופתח לעליית התפילות והנשמות ועוד מעלות רבות. אך אם נעיין בפשט הפסוקים נגלה סוד גדול. התורה מדגישה כמעט תמיד את שדה המכפלה לפני מערת המכפלה. אומנם אברהם אבינו הדגיש בפני עפרון את מערת המכפלה כדי שעפרון לא יבין את חשיבות השדה - "וייתן לי את מערת המכפלה", אבל בהמשך, התורה גילתה שעיקר כוונתו של אברהם אבינו הייתה דווקא על שדה המכפלה - "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה (הוא העיקר) והמערה (שהיא השנייה והטפלה לשדה) אשר בו, וכל העץ אשר בשדה (שוב השדה מוזכר והפעם לבדו) אשר בכל גבולו". ובהמשך שוב התורה מקדימה את השדה - "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם".
הרחבה מביאה קדושה
אברהם אבינו, שהתחיל את גאולת ארץ ישראל בכסף, לימד אותנו שלגאול שדה בארץ ישראל הוא הוא הזכות הגדולה. הוא העיקר. פשוט לגאול את הארץ ולהחיות אותה. זו הייתה כוונתו הפנימית של אברהם אבינו ללמד אותנו שעל נקודה זו צריך לשים דגש. כל המעלות הנוספות על כל משמעויותיהן הרוחניות בוודאי קיימות, אבל הן כטפלות לקיום המצווה הענקית הזאת של הזכות לגאול את הארץ.
את החשיבות הגדולה לגאול את הארץ כדי להחיות אותה ולא רק כדי לזכות על ידה לברכה גשמית או רוחנית מלמד הרב חרל"פ: "ואלו הצדיקים שבאו לארצנו הקדושה לשם ביסוס הרחבתה ולשם גאולה ובניין, זכו שתנוח עליהם רוח הקודש והופעה ממרומים, אולם אלה שבאו רק לשם השתלמות (השלמת עצמם ברוחניות או בגשמיות) בלבד, אף על פי שכוונתם רצויה, זכו למה שזכו, אבל להופעה של רוח הקודש לא זכו, שכן הופעת רוח הקודש באה דווקא על ידי ארץ ישראל, ארץ הנבואה, וקדושת הארץ מתגלה דווקא על ידי הרחבתה, גאולתה ובניינה" (מעייני הישועה, עמוד ש"ח).
לאור האמור לעיל, דווקא עכשיו, בימים אלו, על פי רוחו ומעשיו הקדושים של אברהם אבינו ע"ה, חובה עלינו להמשיך את המשימה הלאומית ולצאת לסבב נוסף של גאולת בתים בעיר האבות ובשדה המכפלה ביתר שאת וביתר עוז, לבנות קומה נוספת בתהליך הגאולה ולהביא בכך לשינוי היסטורי נוסף וגדול של מפת ההתיישבות בעיר האבות היקרה כל כך לה' ולישראל. ומעשה אבות סימן לבנים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
