ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
בני הציונות הדתית הם אידאליסטים, מרבים להתנדב, הם מהראשונים שנענים לכל קריאה של תרומה לציבור. יש מהם שמתנדבים ליחידות המובחרות בצבא, יש מהם שמתנדבים ללמוד תורה שנים רבות ולהרבצת תורה, יש מהם שמתנדבים לישוב הארץ, יש לעבודת החינוך ויש לעזרה לזולת. כולם מאמינים, כולם חוגגים את יום העצמאות בהלל והודאה לד' אלקינו שהחיינו והביאנו לזמן הזה של הקמת המדינה.
ההשקפה שמדינת ישראל היא שלב גדול בתהליך הגאולה ובהקמתה נתקדש שם ד', היא יחודית לבני הציונות הדתית, ועמהם במידה רבה או מעטה גם הציבור המסורתי. לא החרדים ולא החילונים רואים כך את הקמת המדינה. כל בני הציונות הדתית שואפים לחזק את המדינה, שואפים שתהיה מדינת העם היהודי כולו (ושתהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ואור לעולם כולו).
בתקופה זו, שהולכת ונקבעת דמותה של המדינה, זה הזמן שבני הציונות הדתית נדרשים להתאחד מקצה עד קצה לאחדות גדולה, שמתרוממת מעל חידוד ההבדלים בתוך המחנה ומתלכדת סביב היסודות המשותפים. רק ביחד אפשר לפעול לחיזוק יהדותה של המדינה, לעשותה מדינה יהודית בעלת אופי יהודי, יותר מוסרית, יותר אמונית, יותר מוארת באורה של תורה, צועדת לקראת העתיד להיות עם סגולה, ממלכת כהנים ואור לגוים.
לאחר הבחירות צריכים לשבת נציגי הגוונים השונים של הציונות הדתית ביחד על מנת לבנות מחדש את הגוף התנועתי המפלגתי באופן כזה שכל בני הציונות הדתית ירגישו שזה ביתם, וכתנועה גדולה איכותית וכמותית תהיה לה השפעה רבה על דמותה של המדינה. כל זה בלי לטשטש את הגוונים שבתוך המחנה, אלא איחוד סביב המטרה הכללית המוסכמת.
ולקראת הבחירות
אין מפלגה שתפעל להגשמת השאיפות של הציונות הדתית כמפלגת ימינה. על כן ככל שהמפלגה תהיה יותר גדולה כך תוכל יותר להשפיע על דמותה של המדינה.
שאלוני כמה מבני הישיבה: האם לא עדיף להקים מפלגה שתהיה כולה על טהרת הקודש, כלומר, ללא אלו שמכנים את עצמם ציונות דתית ליברלית.
התשובה: יסוד גדול מיסודי האמונה להאמין שאנו בתקופה של גאולה, שמדינת ישראל היא קידוש ד'. מי שלא רואה את מעשי ד' הגואל אותנו ומקבץ אותנו, הנלחם במלחמותינו והמושיב אותנו בארץ קדשו - יש פגם באמונתו.
מי שמפריד את עצמו מכלל ישראל שכעת מופיע במדינת ישראל, מפריד עצמו מאלקי ישראל המופיע על כל יחיד דרך כלל ישראל. האחדות של עם ישראל מתוך הכרת הסגולה האלקית היא יסוד האמונה, והאמונה הגדולה השלמה היא אמונתם של בני הציונות הדתית. התוצאה של אמונה זו היא ההכרה שלשרת בצבא ישראל זו מצוה גדולה שבגדולות, לשמור על עם ישראל וארץ ישראל.
בני הציונות הדתית שואפים לחזק את קיומה של המדינה, לעשותה מדינת העם היהודי כולו. להמשיך את מהלך הגאולה ולהיות עם סגולה ממלכת כהנים וגוי קדוש, להיות אור לגוים עד שיאמרו "לכו ונעלה אל הר ד' ואל בית אלקי יעקב ויורנו בדרכיו ונלכה באורחותיו".
האמונה הגדולה הזו שמשותפת לכל חלקי הציונות הדתית, גדולה הרבה יותר מהמשותף עם המדקדקים במצוות אבל לא מאמינים במעשי ד' הגואל אותנו, ומפרידים עצמם מכלל ישראל. כך הייתה דעתו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל.
בני הציונות הדתית אשר מתוך אמונה הולכים לצבא, משרתים שירות ארוך ומוסרים נפשם למען עם ישראל וארץ ישראל, זוכים בזכות גדולה מאוד. על מסירות נפש אמר רבי "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים", כלומר מסירות נפש למען ד' ועמו וארצו שקולה כנגד עבודת ד' שנים רבות.
זכות היא לבני הישיבה להיות מאוחדים עם מוסרי הנפש, וזכות גדולה לאנשי הצבא להיות מאוחדים עם לומדי התורה.
היחד הזה - זו המעלה של הציונות הדתית.
נ.ב ברור ומובן מאליו שיש משותף רב ועצום בין כל שומרי התורה והמצוות, גם עם אלו שמפרידים עצמם מאיתנו. אי אפשר להפריד בין עם ישראל שהוא אחד, ואי אפשר להפריד בין שומרי התורה. אנו אוהבים את כל החרדים לדבר ד' גם כשהם אינם משיבים לנו אהבה, אך בדברינו עמדנו על הדרך האמונית הגדולה של הציונות הדתית.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
