ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
האומנם ההידברות הישירה בין הצדדים לפתרון הסכסוך בדרך של גישור עולה בקנה אחד עם המשפט העברי? כמו תמיד, המקורות מגלים בעניין זה תמונה מורכבת. מצד אחד, מקורות רבים מצביעים על ריבוי ההתדיינויות המשפטיות ועל ההליך השיפוטי כדרך המלך ליישוב סכסוכים. מצד שני, מקורות המשפט העברי מעלים על נס את הפשרה והבאת שלום בין אדם לחברו מחוץ לכותלי בית המשפט.
לא לחינם קבע המחוקק הישראלי - ודומה שאין לו אח ורע בעולם - את השלום כאחד הערכים המחייבים את בית המשפט בבואו להכריע את הדין. סעיף 2 לחוק יסודות המשפט התש"ם 1980 קובע שכשיש בחוק לקונה, משעולה לפני בית המשפט "שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". מה טיבו של "שלום" זה ומה מקומו ביחס ל"דין" ול"צדק"? האם ערך אחד עדיף ממשנהו? ואולי אלה שתי דרכים חלופיות ומקובלות? ושמא ניתן לעשות שלום דווקא על ידי ה"דין" - המערכת השיפוטית, כפי שנרמז במקרא: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה ח, טז)?
כל אחד בנפרד
מצוות הרדיפה אחר השלום ויישוב הסכסוך, שהיא חובת כל אדם ולא רק בית הדין, מובלטת ומודגשת בתפילה שנאמרת מדי יום ביומו בפתיחת תפילת שחרית: "אלו דברים שאין להם שיעור... אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ואלו הן: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים... והבאת שלום בין אדם לחברו (ובין איש לאשתו)".
בפירושו הקלאסי למשנה, 'תפארת ישראל', עמד ר' ישראל ליפשיץ על הביטוי המיוחד "הבאת שלום", לא "עשיית שלום", ופירשו: "הבאת שלום - אפילו אין שניהם רוצים, אפילו הכי יטריח את עצמו לפתותם לתווך השלום ביניהם. ומהאי טעמא, לא אמר התנא 'לעשות שלום', רק 'הבאת שלום'. דהיינו, להביא עצות מרחוק להכריחם בדבריו הרכים להביא שלום ביניהם".
סמל ל"הבאת שלום" הוא אהרן הכהן, שנאמר עליו במשנה שהיה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א, יב). התלמוד משווה בין משה, אבי הדיינים, ובין אהרן, אשר משמש כסמל למגשרים המבקשים ליישב סכסוכים מחוץ לבית הדין: "משה היה אומר: ייקוב הדין את ההר (כלומר, יש למצות את הדין). אבל אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו, שנאמר: 'תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך איתי'" (סנהדרין ו, ב).
ופירש רש"י: "כיוון שהיה שומע מחלוקת ביניהם, קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהן ומטיל שלום ביניהן". היינו: אהרן היה נפגש עם הצדדים לפני הדיון המשפטי ומבקש למנוע מהם את הכאב והסבל המלווים את ההליך המשפטי. יתר על כן, אפשר שמשמעות ה"שלום" כאן רחבה מיישוב הסכסוך גרידא, וכמו בהליך הגישור, משמעה שסיימו הצדדים את הסכסוך ביניהם מתוך שלום הדדי, בניגוד לתוצאותיו האופייניות של ההליך המשפטי, שבדרך כלל מגביה את חומות האיבה שבין הצדדים.
המדרש המפורסם מתאר את אהרן, המגשר ורודף השלום, כמי שפנה לכל צד בנפרד וטען בפניו כי חברו מצטער על כך שאינו בשלום עמו וכך השיג את השלום ביניהם. כביכול נקט אהרן הכהן בטכניקה של קיום ישיבות נפרדות, שמטרתה לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך. לעיתים הסכסוך בין הצדדים קשה מאוד, והם אינם יכולים לתקשר איש עם רעהו. עקב חוסר האמון ביניהם, כל אחד מתייחס בחשדנות לעמיתו, והישיבה הנפרדת מאפשרת להם להתבטא באופן חופשי באוזני המגשר, ולהביע את רגשותיהם באווירה רגועה, נינוחה ובלתי מאיימת, בלי חשש שהדברים יגיעו לצד השני בלא הסכמתם או ידיעתם.
המגשר יכול לנהל את התקשורת בין הצדדים ולתרגם את המידע שקיבל בכל אחת מהפגישות הנפרדות שקיים לשפה נייטרלית, תוך הדגשת נקודות שעשויות להביא לסיום הסכסוך. במקרה המתואר באבות דרבי נתן, בחר אהרן להדגיש את הצער של האחר, כדי לפתוח פתח לשיכוך המתח ועידוד ההידברות בין הצדדים.
בהמשך התיאור מובא פן נוסף המאפיין את הליך הגישור: "מפני מה בכו ישראל את אהרן שלושים יום, אנשים ונשים? מפני שדן אהרן דין אמת לאמיתו. מימיו לא אמר לאיש 'סרחת', ולא אמר לאישה 'סרחת'. לכך נאמר: 'ויבכו את אהרן שלושים יום'".
בניגוד לשופט, המגשר אינו מביע עמדה במחלוקת שלפניו. עליו להימנע מחלוקת ציונים למתדיינים. אין זה תפקידו להעריך את אופיים או לשפוט את מעשיהם, אלא לסייע להם לנהל ביניהם משא ומתן ליישוב הסכסוך. השופט צריך להיות ניטרלי במהלך הדיון, ובסיומו להכריע במחלוקת ולומר לאחד הצדדים: סרחת, ואתה חייב בדין. לא כן המגשר, שצריך להיות ניטרלי גם בסוף ההליך.
גישור בקהילה
הגישור הוא הליך שמטרתו יישוב סכסוכים בהסכמה. המגשר, איש מקצוע ניטרלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן להשגת הסכמה ויישוב המחלוקת שביניהם. המגשר חסר סמכות להכריע בסכסוך. הליך הגישור הוא וולונטרי בכל שלביו, והוא מתקיים בהסכמת הצדדים. בהליך השיפוטי הכרעת השופט מבוססת על טיעונים משפטיים בדבר הזכויות של כל צד, והוא מחליט איזה מהם חזק יותר, בהנחה שרווח לצד אחד שווה להפסד לצד השני. הנחה זו אינה מביאה בחשבון את העובדה שלכל צד יש צרכים משלו, ושייתכנו כמה נושאים השנויים במחלוקת, שערכם וחשיבותם היחסיים בעיני הצדדים שונים.
לעומת זאת, אין למגשר סמכות לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, ותפקידו רק לסייע להם לנהל את המשא ומתן ביניהם על ידי בחינת הנושאים השנויים במחלוקת וזיהוי האינטרסים האמיתיים שלהם. מבנה ההליך, כולל פגישות משותפות ונפרדות עם הצדדים, מסייע לצדדים לתקשר זה עם זה, והם מגבשים את הפתרון המתאים להם. המשא ומתן עוסק בדרך כלל ביותר מנושא אחד. פתרון הסכסוך יכול להתבסס גם על התחשבות באינטרסים ובצרכים לאו דווקא כספיים - כמו הצורך בכבוד, בהכרה וכדומה - ויש בזה כדי להגדיל את העוגה העומדת לחלוקה ביניהם.
בגישור אין אפוא מנצחים ומפסידים. הגישור מנצל את ההבדלים בהשקפות הצדדים ובערכיהם להרחבת קשת הפתרונות האפשריים או להגדלת הרווח של צד אחד בלא לגרום הפסד לאחר. בדרך כלל, הסכם שהושג בשיתוף פעולה אמיתי ובהסכמה יהיה מקובל על הצדדים יותר מפתרון שנכפה עליהם על ידי בית המשפט, והם ייטו יותר לכבדו. לשם כך יש לחזק את שפת הגישור בקהילה, לא רק ביישוב סכסוכים שכבר החלו אלא גם במניעתם.
השבת, כחלק משבוע 'דיבור חדש – שבוע הגישור והדיאלוג בקהילה', אנחנו מציינים את פרשת משפטים כפרשת מגשרים. מטרת שבוע דיבור חדש, בהובלת עמותת מוזאיקה, היא לחשוף את הציבור לפעילות המבורכת של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה שפועלים ברשויות רבות.
מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה פועלים על פני כל השנה הן כדי לתת אלטרנטיבה גישורית ליישוב סכסוכים והן כדי להנחיל ברשויות ובקהילות את הגישור כשפה וכדרך חיים. פרט לצוות המרכז, בכל מרכז גישור ודיאלוג בקהילה מתנדבים כ-20 מגשרים ויותר, אשר נותנים מזמנם, ממרצם וממקצועיותם כדי להרבות את השלום בסביבת מגוריהם.
יש בטעמי הגישור, הפישור ויישוב הסכסוכים שהבאנו כאן ללמדנו פרק גדול בתורת המשפט העברי, שעדיין לא נידון כל צורכו. דומה שלא בכדי הוא שהמשפט העברי שיונק את מימיו מתורת חיים, ומציב בפנינו דרך חיים של גישור שיש בה אהבת שלום ורדיפת שלום, אהבת הבריות וקירובן לתורה כאחת.
***
פרופ' אביעד הכהן הוא נשיא המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' וראש המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









