ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
נאמר בגמרא במסכת מגילה (ז' ע"ב), בהקשר למצוות משלוח מנות "אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי". רש"י שם פירש "מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשנייה סועד חבירו עמו". והקשה הבית יוסף (ס"ס תרצ"ה) על דבריו, שלפירושו לכאורה אחד מהם לא היה מקיים משלוח מנות, שהרי רק אחד נתן סעודה לחבירו.
הרמ"א (בדרכי משה סק"ז) כתב שני דרכים בביאור קושיית הבית יוסף, ומבואר בדרכו הראשונה, שהבין שצריך שהאדם ישלח בעצמו, ולא שיזמין את חבירו לסעוד עימו. אמנם נראה שגם לדרך זו, אין זה משנה אם האדם ישלח בעצמו, או ימנה שליח, או אפילו יעביר המשלוח על ידי מי שאינו ראוי להיות שליח, שלא הקפיד הרמ"א, אלא במצב בו יזמין אחד את חבירו לאכול עימו, ונמצא שהמקבל לא קיבל דבר מוגדר, רק שהמזמין נתן לאורח "רשות" לאכול, ובזה יש חסרון שצריך שיתן "משלוח", אך אין שום חסרון אם יתן המשלוח בעצמו או על ידי שליח, והעיקר הוא שיתן "דבר מוגדר", ולא די בנתינת "רשות" לאכול.
בשו"ת בנין ציון (בסי' מ"ד) כתב לדקדק מלשון המגילה "ומשלוח מנות", שהקפיד הכתוב רק שהמנות יצאו מן המשלח לעבר המקבל. ומה שכתוב "משלוח מנות", די בכך שהמשלח שלח, ומששלח יצא, אף אם המקבל לא קיבל את המשלוח. ושוב כתב להסתפק לפי פירוש זה, במי שמביא בעצמו מנות ונותן לחבירו, האם יצא ידי חובת "ומשלוח מנות", שמצד אחד "שלוחו של אדם כמותו", אבל להיפך לא מצאנו שיהא הוא כשלוחו, וכיון שכתוב "ומשלוח מנות", יש לומר שצריך דווקא "שליחות", ואילו נתינה בלבד לא מועילה. והעיר על כך שלא ראה בפוסקים שהעירו על חומרה זו.
ושוב כתב, מכיון שמצאנו שני טעמים למצוות משלוח מנות. האחד כדי להרבות אהבה וחיבה בעם ישראל (ספר מנות הלוי), והטעם השני, לאפשר למקבל לקיים מצוות סעודת פורים (שו"ת תרומת הדשן). ואם כן, שני הטעמים למצוות משלוח מנות שייכים גם בנותן בעצמו לחבירו (ולא רק על ידי שליח), ולכן יוצא ידי חובה גם בנתינה בלבד. ואף שנכתב במגילה בלשון "ומשלוח", זה בא ללמד שיוצאים ידי חובה אפילו אם חבירו אינו רוצה לקבל את המשלוח, ולכן לא הזכירו הפוסקים שחובה לתת משלוח דווקא על ידי שליח. אך סיים דבריו וכתב "ומכל מקום אולי לכתחילה טוב יותר לשלוח המנות על ידי אחר".
הרי שלמעשה העלה שהשולח בעצמו יוצא ידי חובה, אמנם סיים ש"אולי לכתחילה טוב" לשלוח מנות דווקא על ידי שליח.
והנה לפי מה שהחמיר בסוף דבריו שישנה עדיפות לכתחילה לתת המנות על ידי שליח, יש לדון האם מי שמעביר משלוח על ידי רחפן, נכנס בכלל "ומשלוח", או נחשב כנותן בעצמו. אמנם לכאורה יש לתמוה בדברי הבנין ציון שהניח ש"משלוח" הוא דווקא על ידי שליח, ומניין לו ש"משלוח" הוא דווקא על ידי שליח ולא בעצמו, ולחידוש זה לא הביא שום ראיה. ונראה שלכן כתבו בלשון "אולי לכתחילה טוב". וראיתי שגם הכף החיים (אות מ"א) דחה דבריו וכתב "ולי נראה שאין לדקדק מזה דווקא על ידי שליח, שהרי מצינו בתורה בכמה מקומות לשון משלוח ואינו על ידי שליח".
ולכן נראה שאין צורך לחוש לחידוש הבנין ציון, שמלבד שכתבו בלשון ספק, ומלבד שגם לפי הספק, למעשה החידוש הוא רק בגדר "לכתחילה טוב", לכן אין לחוש לזה, וכפי שכתב בעצמו שהפוסקים לא הזכירו חומרה זו.
וראה בשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' ר"ז, שלמד מהכתוב "משלוח", שלמרות שבדרך כלל "מצוה בו יותר מבשלוחו", כאן אין עדיפות לקיום המצוה דווקא בעצמו, "קמ"ל קרא שבזה אין קפידא, ושלוחו שווה ממש כמו על ידי עצמו", ועוד כתב "אי נמי מצוה יותר בשלוחו, לפי שתכלית כוונת חז"ל במצווה זו, לקרב הלבבות לאהבת ריעים, ולכן יותר דרך כבוד לתת המנות על ידי שלוחו, אבל ודאי אין צורך בדין שליחות, שהרי מעשים בכל יום שמשלחין מנות על ידי קטנים וגם על ידי גויים וכו', ונכון הוא". הרי שפשוט שאין "דין שליחות" במצוות משלוח מנות, וכ"כ פוסקים רבים. ראה בספר חזון עובדיה (פורים עמ' קמ"ה) שכתב שכך נהג החזון איש, שנתן המשלוח דווקא בעצמו.
ולפי זה, אף אם הגון יותר לתת המשלוח בעצמו כדי להרבות אהבה, ועוד, שעדיף שהאדם יתעסק במצוה בגופו, וכפי שכתב רש"י בקידושין (מ"א ע"א) בטעם הדין שמצוה בו יותר מבשלוחו "דכי עסיק גופו במצות מקבל שכר טפי", למרות זאת, אם נותן על ידי אחר, כגון שליח או קטן או גוי, יוצא ידי חובה לכתחילה. ולכן ברור שאין שום חסרון אם יתן את המשלוח על ידי רחפן. קל וחומר אם נאמר שהנותן משלוח על ידי רחפן, נחשב כנותן בעצמו ממש.
אולם אם נאמר שטעם החומרה של הבנין ציון לתת על ידי אחר ולא בעצמו, הוא כדי שיתן "בדרך כבוד יותר", וכפי שכתב היהודה יעלה, לפי זה יש סברא לומר שנתינה על ידי רחפן אינה נתינה "בדרך כבוד". אך באמת אפשר שאדרבה, אדם שיקבל משלוח על ידי רחפן, ישמח מאוד וייהנה מהתרגיל והשעשוע, ונמצא שיש בנתינה מיוחדת זו דרך אהבה וכבוד. נמצא אם כן לעניין הלכה, שאפשר לכתחילה לתת משלוח מנות באמצעות רחפן.
בית ההוראה בית אברהם ע"ש מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל בנשיאות הרב יעקב שפירא, הרב איתן אייזמן, והרב יהושע מגנס. לשאלות לבית ההוראה ניתן לפנות בטל: 025437824 או במייל: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
