ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
זכינו לאוצר בלום של אגרות של רבי עקיבא איגר שהדריך את אנשי עירו להתמודד עם מגפת הכולרה שהתפרצה בתקופתו. אגרותיו של רבי עקיבא איגר מלאות בהדרכות רוחניות והלכתיות שכוחן יפה להאיר גם בתקופתנו.
מגפת הכולרה בשנת תקצ"א
לפני 189 שנה, בשנת תקצ"א (יולי 1831) התפרצה מגפת הכולרה (חלי-רע), מחלה זיהומית מידבקת קשה, בפולין (בחלק הפרוסי). השלטונות ניסו כמיטב יכולתם לעצור את המגפה והטילו הגבלות על האזרחים ונוסד ועד-מפקח שהדריך את התושבים כיצד להתמודד עם המגפה.
רבי עקיבא איגר [=להלן רעק"א] היה באותה תקופה אב"ד ק"ק פוזנא והוא החליט להקדיש את כוחותיו לעצור את המגפה. רעק"א ייסד ועד יהודי להיאבק במגפה, דאג לתקציב והוציא הנחיות הלכתיות, רפואיות, תברואתיות וסוציאליות כדי להדריך את יהודי פוזנא . רעק"א פעל בנמרצות וביעילות כה גדולה עד כי המלך הפרוסי, פרידריך וילהלם השלישי שלח לו מכתב תודה על פועלו .
הדרכותיו של רבי עקיבא איגר
חלק מהדרכותיו של רבי עקיבא איגר עוסקות בהנחיות רפואיות כמו הימנעות מהתקהלות של למעלה מ15 איש במקום אחד, להשמר מהתקררות, להימנע מאכילת מאכלים רעים כמו מלפפונים, למעט באכילת פירות, דגים ושתיית שיכר. להעדיף ארוחות קטנות רבות ביום מאשר ארוחות גדולות. להימנע מלצאת מהבית עם קיבה ריקה. וכן בהנחיות תברואתיות כמו לשמור על היגיינה בגוף ובבית, להחליף בגדים בתדירות גבוהה במשך השבוע. להזליף על החדרים מידי פעם חומץ המעורב במי וורדים (מכתבי רבי עקיבא איגר קמו). ההדרכות הרפואיות והתברואתיות של רעק"א ניתנו לאור הידע הרפואי שהיה ידוע בתקופתו. אולם ההדרכות הרוחניות, ההלכתיות, החברתיות והמוסריות יפות לכל תקופה ונוכל לשאוב מהן כוחות גם לתקופתנו.
חומרת הציות להנחיות הרופאים
באגרת מתאריך כ"ד מרחשון תקצ"ב רעק"א סיפר לידידו הרב משה כ"ץ אב"ד אנסבך שבבוואריה שבגרמניה על הדרכותיו לקהילת פוזנא להתמודדות עם הכולרה. אחת מהדרכותיו היא "גם הזהרתי פעמים הרבה באזהרה שיהיו הנהגתם באכילה ושתיה כפי אשר סדרו ואשר שפטו הרופאים להזהר מזה וירחקו כמטחוי קשת כאילו הם מאכלות אסורות ולא יעברו על דבריהם אף כמלא נימא ובכלל הזה להשמר מכל דבר ודבר כגון שלא לצאת בשחרית מביתו אליבא ריקנא, וההכרח לשתות חמין מקודם". רעק"א כותב המאכלים שהרופאים קבעו שהם מזיקים בשעת מגפה, מוגדרים כמאכלות אסורות ולכן אסור לאוכלם. בהמשך דבריו רעק"א כותב "והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לה' במאוד כי גדול סכנתא מאיסורא ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים שגורם ח"ו התפשטות החולי בעיר וגדול עונו מנשוא" (מכתבי רבי עקיבא איגר שם). רעק"א מדריך את אנשי עירו שהציות להוראות הרופאים הוא בעל תוקף הלכתי חמור ביותר ולכן מי שעובר עליהן פוגע גם בתחום שבין אדם למקום. בנוסף, רעק"א מלמד על האחריות החמורה המוטלת על כל אחד למנוע את התפשטות המגפה. ולכן ההתרשלות בשמירה על הוראות הרופאים עלולה לגבות מחיר כבד ולהעמיד את העיר בסכנה. ועל כן מי שלא מציית להנחיות הרופאים בשעת מגפה "גדול עונו מנשוא".
להתפלל על ישראל ועל העולם כולו
רעק"א כותב באגרת הנ"ל את ההדרכות שהדריך את בני עירו. יש "לפשפש במעשים ולתקן את המעוות", יש להתפלל לה' "לדפוק על פתחי ה' בתפלות ותחנונים". רעק"א מורה מהו סדר התפילה: לומר מזמורי תהילים לפי היכולת, פטום הקטורת ולהרבות בצדקה המצלת ממיתה. ובתוך כך, רעק"א מדריך הדרכה מעניינת "ולהתפלל גם כן על אדוננו מלך האדיר ה' ירים הודו ועל זרעו ושריו ועבדיו וכל אנשי מדינתו". ובאגרת נוספת כתב שיש לומר מזמורי תהילים ובתפילת "ויהי רצון" אחר התהילים "ולהזכיר בתוכו גם על המלך י"ה וזרעו ושריו וכל שוכני ארצו" (שם קמו). רעק"א הורה להתפלל לא רק עבור יהודי העיר, אלא גם עבור כלל תושבי המדינה שאינם יהודים. רעק"א מלמדנו שהתפילה של עם ישראל צריכה לכלול גם תפילה עבור העולם. שהרי עם ישראל הוא לב האומות כדברי החבר "ישראל באומות כלב באברים, הוא רב חלאים מכלם ורב בריאות מכלם" (הכוזרי מאמר ב אות לו).
סולידריות ועזרה הדדית
באותה אגרת רעק"א כותב על החשיבות בעזרה ההדדית ובאחריות המוטלת על כתפיי כל אחד ואחד לדאוג למעוטי היכולת בשעות הקשות. רעק"א כותב שעקב המגפה בתקופתו, ישנם רבים וטובים שירדו מנכסיהם, אך הם מתביישים לבקש עזרה ומגיעים עד לפת לחם. "ובמסתרים בכתה נפשם לסבול דוחק מבלי לבזות את עצמם בפני אחרים". רעק"א מוציא הנחיות שאנשי הועד צריכים לפקוח עין במיוחד על אותם אומללים ולתת להם צדקה בסתר כדי שלא יתביישו. בנוסף, רעק"א כותב שמעבר לערך העצמי בדאגה למעוטי היכולת, הדבר הינו הצלת נפשות ממש גם עבור הכלל "כי בהצר להם מוכרחים לאכול מאכלים גסים אשר לפי משפט הרופאים זה גורם להמשיך על עצמם החולי רע ח"ו. ולא על עצמם לבדם תמשוך הרעה כי גורמים ח"ו ג"כ רעה לאחרים כפי טבע החולי זה שכששולטת מתרחבת ומתפשטת ח"ו". רעק"א מלמדנו תובנה קריטית, בשעת מגפה אין הבדלי מעמדות, אלא כולם בסירה אחת. הגורל של האחד הינו הגורל של כולם. ולכן, מלבד החשיבות הערכית של הערבות ההדדית המחייבת לסייע לחלשים, בשעת מגפה יש לכך צורך קיומי המקרין על הכלל כולו. ולכן דווקא בשעה זו יש לחזק את הסולידריות והדאגה לזולת ביתר שאת.
התמהמהות בטיפול רפואי עלולה להיות גורלית
רעק"א כותב שהוא מצא במהלך מגפת הכולרה בתקופתו כי לעיתים אנשים מתמהמהים מטיפול בסימפטומים הקלים של המחלה בשל העלויות הכספיות הכבדות הכרוכות בעניין. "גם על זאת פקחנו עינינו למחיש שימצאו לפעמים מתי מספר שיקשה עליהם כובד ההוצאה לעסוק ברפואות ולהזיל זהב מכיסם. ועוד בהתחלת הרגשת שליטת החולי בהם יסתמו הדבר מבלי לקרוא הרופא ויתמהמה בזה יום או יומים עד שיכבד החולי". רעק"א מתרה על הסכנה הגדולה בהחמרה בחולי הנשקפת מהתמהמהות זו "והיה אחר כך מעוות לא יוכל לתקן, כאשר ידוע מטבע החולי שתיכף בהרגשת מעט מזעיר מחולי זו ההכרח למהר לעסוק ברפואות מבלי להשהות אף רגע אחד". ולכן, כדי למנוע התמהמהות עקב בעיות כלכליות, רעק"א הנחה את הוועד להשתתף ולסייע בהוצאות הרפואיות. "והזהרתי פעם אחר פעם שבהרגשת מעט מזעיר מענין החולי זו...שלא יאחרו רגע אחד, ויקראו מיד להרופא".
הדרכות הלכתיות
1. תפילות במניין
רבי אליהו גוטמאכר אב"ד פלזן (בבוהמיה שבצ'כיה) שאל את רעק"א מהי ההדרכה ההלכתית לקיום תפילות במניין בשעת מגפה? רעק"א השיב באגרת שנשלחה בתאריך כ' אלול תקצ"א בדברים הבאים: "מכתבו הגיעני בענין תפלה בבית הכנסת לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון אבל אפשר להתפלל כתות כתוב ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים, ויתחילו כאור הבוקר ואחריה כת אחרת ויהיה מיוחד לאנשים אלו באיזהו זמן יבואו להתפלל שם".
2. תפילות בימים הנוראים
רעק"א הבין שהצפיפות והדוחק בתפילות הימים הנוראים בשעת המגפה עלולים להביא לסכנה ולכן ציווה את אנשי קהילתו לצמצם את נוכחות המתפללים. כל המתפללים עשו הגרלה על התפילות השונות ורק מי שזכה בהגרלה קיבל כרטיס מיוחד עם שמו שהקנה לו את היכולת להגיע לבית הכנסת (ע"פ שאול בלום ב'גדולי ישראל: חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר' עמ' 82).
3. צפיפות בתפילות הימים הנוראים
רעק"א דרש ממשטרת פוזנא להעמיד שוטרים שיפטרלו במסדרונות בתי הכנסת בימים הנוראים ויוודאו שלא תהיה צפיפות אסורה (שם).
4. קיצור התפילות
רעק"א התיר לקצר את התפילות בראש השנה והזהיר את הציבור שלא יתעכבו בבית הכנסת זמן רב. בנוסף, ציוה לקצר את התפילות ביום הכיפורים ולעשות הפסקות ארוכות בין התפילות (שם).
5. שתיה חמה לפני התפילה
בפוזנא היה מנהג שלא לשתות שתיה חמה לפני התפילה. אך רעק"א ביטל מנהג זה וציווה שכל אדם מחוייב לשתות שתיה חמה לפני שהולך לבית הכנסת. וכן, הזהיר שמי שאינו חש בטוב ילך מיד לביתו לאחר 'התקיעות דמיושב' ויסעד את ליבו (שם).
להימנע מדאגה ומעצבות
רעק"א כתב לתלמידו הרב אליהו גוטמאכר לגבי ההתמודדות עם המגפה "שלא לדאוג ולהרחיק כל מיני עצבות, שלא לילך בלילה באויר העיר, בצהרים כשהחמה זורחת טוב לטייל על פני השדה לשאוב אויר ולפתוח החלונות בבקר שיבא אויר בחדרים" (שם קמו). נראה שההדרכה להימנע מדאגה ומעצבות אינה רק עצה לשמור על בריאות הגוף והנפש, אלא היא הדרכה רוחנית לכל דבר ועניין.
רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"צ כתב באגרת: "והנה נודע לכל לומדי תורת החסידות כי כללית ענין הדאגה והעצבות גם ממילי דשמיא היא מדה רעה אשר לא לבד שצריכים להתרחק ממנה כי אם צריכים לעקרה משרשה ומקורה להיותה אסקופה נדרסת לכל מיני רע" (אגרות קודש ד' אג' א'לג עמ' שנו-שנז).
אמנם הדאגה והעצבות הן רגשות אנושיות, אך אנו נדרשים לשלוט עליהן ולהסיר את הדאגה מן הלב על ידי השכל ולהרחיק את העצבות על ידי דברים משמחים. "ויגביר דעתו וכח בינתו להיות המוח שליט על הלב, ויגרש את עצבותו ויתנהג בסדר נכון באכילה ושתיה ושינה...ולכל לראש יהיה בשמחה וטוב לבב" (אגרות קודש שם).
רבי נחמן מברסלב מלמדנו שעל ידי השמחה מגיעים ליישוב הדעת וליכולת לנהוג בקור רוח וחירות: "אך דע, שע"י מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, וע"כ קשה לו ליישב דעתו. רק ע"י השמחה, יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו. כי שמחה הוא עולם החירות, בבחינת 'כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ' (ישעיה נה, יב), שעל ידי שמחה נעשין בן חורין, ויוצאין מן הגלות" (ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה י).
סיכום ומסקנות
ראיתי לנכון לפתוח את הלימוד בהדרכותיו של רבי עקיבא אייגר בחובה לציית להוראות הרופאים - ולסיים את הלימוד בעצה להימנע מדאגה ומעצבות. לדעתי הדרך הנכונה להתמודד עם הקורונה בתקופתנו היא בשילוב של השתיים: מצד אחד עלינו לציית לחלוטין לכל ההוראות של הגורמים הרפואיים המקצועיים למניעת התפשטות הנגיף. יש לכך חובה אנושית והלכתית חמורה ואחריות קולקטיבית. ומצד שני עלינו להימנע מדאגה ומעצבות אלא לשמור על שמחה ואמונה בה'.
"יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, לרחם עלינו ועל פלטתנו, ולמנוע משחית ומגפה מעלינו , ומעל כל עמו בית ישראל, ונאמר אמן" (מתוך התפילה בשני וחמישי לאחר קריאת התורה).
רשימה ביבליוגרפית
מכתבי רבי עקיבא איגר (ישראל תשכ"ט), עמ' קלה- קמא
רבי שלמה סופר, איגרות סופרים (יוסף שלעזינגר, וויען, תרפ"ט), עמ' 34-37.
שאול בלום, גדולי ישראל: חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר (אחיעבר, ורשה, תרצ"ח), עמ' 82-85.
רבי שלמה סופר, חוט המשולש (מונקאטש, תרנ"ד), עמ' מח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
