ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי איש אחד קיבל על עצמו את ניסיון השתיקה, ולא דיבר כלום במשך שלוש שנים חוץ מדברי תורה ותפילה. שלח היהודי הקדוש מפשיסחה לקרוא לו, וכך אמר לו: "אברך, מה זה שאיני שומע שום דיבור ממך בעולם האמת?" "רבי", הצטדק האברך, "למה לי לדבר דברי הבל? האם לא טוב יותר ללמוד ולהתפלל בלבד?" השיב היהודי הקדוש: "דע לך שממך עצמך אין שום דיבור בא בעולם האמת. מי שלומד ומתפלל בלבד ממית את דיבורו של עצמו. שמא תאמר לדבר דברי הבל? לא, אפשר לומר כל דבר שהוא כדבר הבל, ואפשר לומר כל דבר שהוא כדבר אמת. ועתה, בוא אלי אחרי ערבית ואלמדך לדבר". ישבו השנים יחד כל הלילה, וכשבא הבוקר הגיע זמן הלימוד לקצו.
האמת היא שאיננו מבינים את טענתו של היהודי הקדוש כלפי האברך המדובר. לפנינו אדם שקץ בדיבורים של הבל והחליט למנוע מעצמו את הדיבור למשך תקופה ארוכה. ומה רע בכך? כבר הפליגו חכמים בשבח השתיקה ואמרו: "סייג לחכמה שתיקה" ומה עוול מצא היהודי הקדוש בעבודתו של האברך?
יתר על כן, כשהיהודי קורא אליו את האברך, הוא מודיע לו שאין הוא שומע ממנו שום דיבור בעולם האמת. משמעות הדברים היא שלא רק דיבורים של הבל אינם נשמעים מפיו, אלא גם דיבורים של קדושה. דיבורי התפילה והתורה של אותו אברך אינם עולים לעולם האמת.
קרוב לוודאי שאחת הסיבות לשתיקתו הממושכת של האברך היתה הרצון להתרחק לא רק מדיבורים של הבל, אלא גם מדיבורים של שקר וכדומה. והנה, דווקא בעולם של אמת, שבו צריכה האמת להיות מוערכת ומקובלת, אין דיבורי התפילה והתורה שלו מתקבלים. טהרת הפה והלשון לא הועילה לו כדי להכניס את דיבורי הקדושה שלו לעולם האמת.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
83 - ללמוד את לשון החיות
84 - דיבורים של אמת
85 - לחפש כמו אברהם אבינו
טען עוד
האמת היא שלאחר הערתו הראשונה של היהודי הקדוש לאברך, מנסה האברך להצטדק ולטעון לפני היהודי את הטענה כי עדיף לצמצם בדיבורים ולהשתמש בהם רק לדברים של קדושה, ולא לדברים של הבל; אולם היהודי אינו מוותר. הוא חוזר על טענתו שדיבורי הקדושה של האברך אינם מתקבלים בעולם האמת. הסיבה לכך היא כי "מי שלומד ומתפלל בלבד ממית את דיבורו של עצמו".
ללמדך, שיש שתיקה ויש שתיקה. יש שתיקה של אדם שביסודו הוא מדבר, כלומר שיש לו כוח דיבור אלא שהוא נמנע מלדבר, ויש שתיקה של אדם השותק משום שניטל ממנו כוח הדיבור, כלומר היכולת לתקשר, להביע, להתבטא. לדעתו של היהודי הקדוש, הרסה השתיקה הממושכת של האברך את יכולת הדיבור שלו. שתיקתו איננה פועל יוצא של פרישות, אלא פועל יוצא של חוסר יכולת לתקשר ולהתבטא.
מי שניטל ממנו הכוח לדבר ולהביע את עצמו, דיבוריו - ואפילו דיבורי הקודש שלו - אינם נשמעים בעולם האמת. כדי שיישמעו הדיבורים בעולם האמת הם חייבים בראש ובראשונה להיות דיבורים. הם חייבים לבוא מלבו של אדם הרוצה לדבר, לתקשר, להתחבר. אדם שהרצון הבסיסי לדבר ניטל ממנו, אין דיבוריו דיבורים. אין התקשרותו בתורה ובתפילה התקשרות. הוא איננו מדבר.
מספרים על החפץ חיים כי פעם אחת נסעו איתו במשך נסיעה ארוכה של כמה שעות. החפץ חיים לא פסק מלדבר במהלך כל הנסיעה, אולם יחד עם זאת לא דיבר דיבור אחד של לשון הרע. אנשים חושבים כי הדרך להתמודד עם הדיבור האסור היא על-ידי הימנעות מדיבור, אך האמת היא שלא כך: האדם הוא 'מדָבֵּר', והדיבור הוא כלי גדול של קשר בין בני אדם ובין אדם לאלקים, אלא שעל האדם לדעת כיצד לעשות שימוש מושכל בכלי הנפלא הזה שניתן לו.
כאן מוסיף היהודי הקדוש הערה נוספת: שמא תאמר שיש בכל האמור לעיל משום היתר לדבר דברים של הבל? לא היא! האמור לעיל נועד להבהיר שיש אפשרות לומר כל דבר שהוא כדבר של הבל, ויש אפשרות לומר כל דבר שהוא כדבר אמת.
יש אפשרות לעמוד בתפילה או לעסוק בתורה, אבל הדיבורים אינם אלא מן השפה ולחוץ. הם אינם באים במגמה ליצור קשר בין האדם לאלקיו, אלא הם דיבורים של סתם, דיבורים של הבל. ויש אפשרות לדברים דברים של מה בכך, דברים שנראים כדברים בטלים, אבל כשהלב חושב בהם מחשבות נישאות, מחשבות של גמילות חסדים, מחשבות של אהבת אדם לאדם, מחשבות של אהבת אדם לאלוקיו - דיבורים של מה בכך הופכים להיות דיבורים של אמת, וקולם נשמע בעולם האמת.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
