- מדורים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי פעם אחת, כשנתאספו חכמים הרבה אל שולחנו של הרבי מרוז'ין, שאל הרבי: "מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם?" השיב רב אחד: "מפני שהוא אומר במקום אחד שאריסטו ידע על ספירות השמים יותר מיחזקאל הנביא, ואיך לא יהיו חולקים עליו?" אמר הרוז'יני: "צדקו דברי הרמב"ם. שני אנשים באו אל ארמון המלך, האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות, ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר דרך האולמים והגה רק בדבר אחד: זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך".
יחסם של החסידים אל הרמב"ם היה יחס מורכב. הגוון הפילוסופי של דבריו הביא רבים מגדולי החסידות להסתייג מלימוד משנתו הפילוסופית. ר' מנדל מקוצק נהג לומר כי למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים מורה הנבוכים הוא מורה, ואילו למי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים מורה הנבוכים הוא נבוכים.
מתוך קישורו החזק של הרמב"ם אל הפילוסופיה יצר הרמב"ם הגדרות חדשות למושגי השלמות האמונית. כך לדעתו, האדם השלם הוא מי שמשכיל ומתבונן בהשגת מציאות הבורא יתברך בדרך השכל.
היסוד הראשון משלושה עשר העיקרים שעליהם משתית הרמב"ם את אמונת היהודי הוא ידיעת ה' - דווקא ידיעה ולא אמונה. גם צורת השכר העתידי בעולם הבא לבשה אצלו לבוש אינטלקטואלי. "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", משמעו לפי הרמב"ם הנאה מהשגת המושכלות והתענגות על השגה שכלית של מציאות האלקים. מתוך סולם הגדרות זה החשיב הרמב"ם ביותר את אריסטו, כמי שהגיע למדרגה גבוהה ביותר.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
60 - תיקון חצות
61 - היכל המלך
62 - יין המשומר
טען עוד
כל האמור יכול לשפוך אור על הדרך שבה נתפס הרמב"ם בתודעתם של החסידים. מכאן למשפט המושם בפי הרמב"ם בסיפור שלנו, והוא שהרמב"ם החשיב את אריסטו יותר מאשר את יחזקאל הנביא.
משפט זה מעמת בין שני עולמות, שעל פניהם הם עולמות שונים - עולם הנבואה ועולם הפילוסופיה. יחזקאל הנביא מוזכר בהקשר זה בשל חזיון המרכבה שלו זכה. אריסטו מוזכר בהקשר זה כמי שמייצג את העולם הפילוסופי, בשל הפילוסופיה האריסטוטלית שהרמב"ם היה כה קשור אליה.
מתוך הסיפור שלנו עולה כי הרבי מרוז'ין לא חשש מהשוואה בין השניים. הוא לא נטה להבחין הבחנה מהותית בין הנביא והפילוסוף. המעיין בהלכות יסודי התורה לרמב"ם יגלה כי פרקי הרמב"ם עשויים להיתפס כדומים מאוד לרעיונות קבליים ידועים - ארבעת הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה, העוסקים במציאות האל, בעולם המלאכים, בעולם הגלגלים ובעולם המעשה, עשויים להתקבל כמי שמכוונים כנגד ארבעת העולמות שעליהם דיברו המקובלים: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. עשרת השכלים עליהם דבר הרמב"ם עשויים להיות מכוונים כנגד עשר הספירות שעליהם דיברו המקובלים, וכך הלאה.
הנה כי כן, ייתכן שאפשר להגיע להכרות שכליות הן מהמישור הנבואי והן מהמישור הפילוסופי. הרבי מרוז'ין מצדיק את הדברים המושמים בפיו של הרמב"ם, המשווים בין אריסטו שבא מעולם הפילוסופיה לבין יחזקאל הנביא שבא מעולמה של הנבואה. אם נשפוט את הדברים מזווית ראייה שכלתנית של השגות שכליות, ייתכן לומר כי אכן, אריסטו זכה לדעת יותר על מבנה העולמות העליונים מיחזקאל הנביא.
אלא שכאן משנה הרבי מרוז'ין את סולם הערכים שעל-פיו הוא שופט את הדברים. ייתכן כי אריסטו ידע יותר מאשר יחזקאל הנביא, אבל האם זה משנה אם הוא ידע יותר או פחות? השאלה היא לא מה אתה יודע אלא מה הידיעה הזו עושה בך.
שני אנשים סובבים בהיכל המלך: האחד נותן את דעתו לשכיות החמדה, לכלי הפאר והאוצרות. עבורו מהווה היכלו של המלך מקום מעניין, שכדאי וחשוב לחקור אותו. הוא נעצר בהכרה כי כל מה שיש בהיכל המלך יפה הוא, חכם הוא, מעניין הוא, אולם את המלך עצמו אין הוא מבקש. ייתכן כי האדם השני הסובב בהיכל המלך יודע פחות ממנו על ההיכל עצמו, אולם כשהוא סובב בהיכל הוא חדור כל כולו בתודעה של התחברות עם המלך עצמו. להיכל המלך אין משמעות עצמית. להיכל המלך יש משמעות כשהוא מעורר את האדם להתחבר עם האלקים עצמו.
בנקודה שבה נעצר אריסטו המשיך יחזקאל הנביא. אריסטו הגיע להבנה של הכוחות השמימיים כולם, אולם הפעילות הקוסמית היתה עבורו חזות הכל, ובה הוא נעצר. יחזקאל הנביא ראה אף הוא את מעשה המרכבה של היקום כולו, אולם לדידו לא היה זה אלא חזיון מקדים לקשר שבא לאחר החזיון, לדבקות האישית של האדם באלוקיו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
לקום מהתחתית של התחתית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך עושים קידוש?
בריאת העולם של פסח
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
סינון פסולת בשבת
עירוב תבשילין