ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי פעם אחת, כשנתאספו חכמים הרבה אל שולחנו של הרבי מרוז'ין, שאל הרבי: "מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם?" השיב רב אחד: "מפני שהוא אומר במקום אחד שאריסטו ידע על ספירות השמים יותר מיחזקאל הנביא, ואיך לא יהיו חולקים עליו?" אמר הרוז'יני: "צדקו דברי הרמב"ם. שני אנשים באו אל ארמון המלך, האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות, ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר דרך האולמים והגה רק בדבר אחד: זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך".
יחסם של החסידים אל הרמב"ם היה יחס מורכב. הגוון הפילוסופי של דבריו הביא רבים מגדולי החסידות להסתייג מלימוד משנתו הפילוסופית. ר' מנדל מקוצק נהג לומר כי למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים מורה הנבוכים הוא מורה, ואילו למי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים מורה הנבוכים הוא נבוכים.
מתוך קישורו החזק של הרמב"ם אל הפילוסופיה יצר הרמב"ם הגדרות חדשות למושגי השלמות האמונית. כך לדעתו, האדם השלם הוא מי שמשכיל ומתבונן בהשגת מציאות הבורא יתברך בדרך השכל.
היסוד הראשון משלושה עשר העיקרים שעליהם משתית הרמב"ם את אמונת היהודי הוא ידיעת ה' - דווקא ידיעה ולא אמונה. גם צורת השכר העתידי בעולם הבא לבשה אצלו לבוש אינטלקטואלי. "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", משמעו לפי הרמב"ם הנאה מהשגת המושכלות והתענגות על השגה שכלית של מציאות האלקים. מתוך סולם הגדרות זה החשיב הרמב"ם ביותר את אריסטו, כמי שהגיע למדרגה גבוהה ביותר.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
60 - תיקון חצות
61 - היכל המלך
62 - יין המשומר
טען עוד
כל האמור יכול לשפוך אור על הדרך שבה נתפס הרמב"ם בתודעתם של החסידים. מכאן למשפט המושם בפי הרמב"ם בסיפור שלנו, והוא שהרמב"ם החשיב את אריסטו יותר מאשר את יחזקאל הנביא.
משפט זה מעמת בין שני עולמות, שעל פניהם הם עולמות שונים - עולם הנבואה ועולם הפילוסופיה. יחזקאל הנביא מוזכר בהקשר זה בשל חזיון המרכבה שלו זכה. אריסטו מוזכר בהקשר זה כמי שמייצג את העולם הפילוסופי, בשל הפילוסופיה האריסטוטלית שהרמב"ם היה כה קשור אליה.
מתוך הסיפור שלנו עולה כי הרבי מרוז'ין לא חשש מהשוואה בין השניים. הוא לא נטה להבחין הבחנה מהותית בין הנביא והפילוסוף. המעיין בהלכות יסודי התורה לרמב"ם יגלה כי פרקי הרמב"ם עשויים להיתפס כדומים מאוד לרעיונות קבליים ידועים - ארבעת הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה, העוסקים במציאות האל, בעולם המלאכים, בעולם הגלגלים ובעולם המעשה, עשויים להתקבל כמי שמכוונים כנגד ארבעת העולמות שעליהם דיברו המקובלים: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. עשרת השכלים עליהם דבר הרמב"ם עשויים להיות מכוונים כנגד עשר הספירות שעליהם דיברו המקובלים, וכך הלאה.
הנה כי כן, ייתכן שאפשר להגיע להכרות שכליות הן מהמישור הנבואי והן מהמישור הפילוסופי. הרבי מרוז'ין מצדיק את הדברים המושמים בפיו של הרמב"ם, המשווים בין אריסטו שבא מעולם הפילוסופיה לבין יחזקאל הנביא שבא מעולמה של הנבואה. אם נשפוט את הדברים מזווית ראייה שכלתנית של השגות שכליות, ייתכן לומר כי אכן, אריסטו זכה לדעת יותר על מבנה העולמות העליונים מיחזקאל הנביא.
אלא שכאן משנה הרבי מרוז'ין את סולם הערכים שעל-פיו הוא שופט את הדברים. ייתכן כי אריסטו ידע יותר מאשר יחזקאל הנביא, אבל האם זה משנה אם הוא ידע יותר או פחות? השאלה היא לא מה אתה יודע אלא מה הידיעה הזו עושה בך.
שני אנשים סובבים בהיכל המלך: האחד נותן את דעתו לשכיות החמדה, לכלי הפאר והאוצרות. עבורו מהווה היכלו של המלך מקום מעניין, שכדאי וחשוב לחקור אותו. הוא נעצר בהכרה כי כל מה שיש בהיכל המלך יפה הוא, חכם הוא, מעניין הוא, אולם את המלך עצמו אין הוא מבקש. ייתכן כי האדם השני הסובב בהיכל המלך יודע פחות ממנו על ההיכל עצמו, אולם כשהוא סובב בהיכל הוא חדור כל כולו בתודעה של התחברות עם המלך עצמו. להיכל המלך אין משמעות עצמית. להיכל המלך יש משמעות כשהוא מעורר את האדם להתחבר עם האלקים עצמו.
בנקודה שבה נעצר אריסטו המשיך יחזקאל הנביא. אריסטו הגיע להבנה של הכוחות השמימיים כולם, אולם הפעילות הקוסמית היתה עבורו חזות הכל, ובה הוא נעצר. יחזקאל הנביא ראה אף הוא את מעשה המרכבה של היקום כולו, אולם לדידו לא היה זה אלא חזיון מקדים לקשר שבא לאחר החזיון, לדבקות האישית של האדם באלוקיו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
