ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי בימי עלומיו נתארח נכדו של המגיד מקוז'ניץ, ר' אלעזר מקוז'ניץ, אצל רבי נפתלי מרופשיץ. פעם אחת נסתכל בחלונות ותמה כשראה שפרושים עליהם וילונות. על שאלת מארחו, מדוע הוא תמה, אמר: ממה נפשך, אם רוצים שיביטו החוצה, המסך למה הוא בא? אם רוצים שלא יביטו החוצה, הזכוכית למה היא באה? השיב לו מארחו, ר' נפתלי, בשאלה: וכיצד אתה מבאר זאת? השיב ר' אלעזר: המבקש ליתן לאהוב לבו להביט פנימה, מסלק הוא את המסך לצדדים...
הסיפור שלפנינו מפגיש בין אדם צעיר, נצר לשושלת מפוארת לבית קוז'ניץ, ובין מארחו המבוגר ממנו - ר' נפתלי מרופשיץ. ר' אלעזר רוצה להיכנס עם ר' נפתלי בדברים. כניסה זו בדברים, כמו הביקור כולו, איננה עומדת בסימן ביקור נימוסין. המטרה המוצהרת היא כדי לעמוד על טיבו של ר' נפתלי, כדי לנסות לקבל ממנו את שיש לו לתת. ר' אלעזר נכנס עם ר' נפתלי בדברים, בדברים שעתידים לסלול את הדרך שתגרום לר' נפתלי להיפתח אליו, ללמד אותו, לתת לו מתורתו.
הנושא שסביבו מתנהלת השיחה הוא היחס בין החלונות לווילונות. לכאורה, שיחה של מה בכך - למדנות מיותרת על הצורך בווילונות ובחלונות. הורונו חכמים: שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד. היחס שבין החלון והווילון הוא היחס שבין הגילוי וההעלם. הווילון בא לכסות, בעוד שהחלון בא לחשוף ולגלות.
שאלתו של ר' אלעזר היא שאלה עקרונית: אם המגמה היא לכסות או לגלות. אם המגמה היא לכסות, מדוע בכל זאת יש אפשרות של חשיפה? ואם המגמה היא לחשוף, מדוע בכל זאת יש אפשרות להסתיר? שתי המגמות משמשות בערבוביה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
74 - השדה אשר ברכו ה'
75 - בין גילוי והסתר
76 - בכל דרכך דעהו
טען עוד
ר' נפתלי מרופשיץ מבין שהעלם הצעיר איננו מדבר דברים של סתם. הוא בא על מנת להתקרב אליו, על מנת לקבל ממנו. מגמות של כיסוי וגילוי עומדות בפניו. העלם תוהה אם יחשוף ר' נפתלי לפניו את צפוני לבו, ובכך יהפוך להיות לו למורה דרך - או שמא יסתיר מפניו את עצמו, את תוכו, ובכך יהפוך המפגש ביניהם למפגש שאין בו ממש. ר' נפתלי מאפשר לעלם הצעיר לפרש את הגיגיו: את התמיהה של העלם הוא מחזיר אליו, ומבקש ממנו שיענה בעצמו על השאלה ששאל, משל היתה זו שאלה רטורית.
ר' אלעזר הופך את נקודת ההסתכלות של הדיון. אם השאלה עסקה ברצון של האדם להביט החוצה דרך החלונות, והווילונות הסתירו את החוץ מעיניו של האדם, הרי שההסבר שבו בוחר ר' אלעזר עוסק דווקא בנקודת המבט מבחוץ פנימה.
לכל אדם יש חלונות ולכל אדם יש וילונות. לכל אדם ישנה האפשרות להיחשף, אם רק ירצה בכך. אז יוכלו הסובבים אותו להביט אליו פנימה, ללמוד ממנו, לעמוד על סוד אישיותו, להתקרב אליו. ובהיפוך, לכל אדם יש וילונות על גבי חלונותיו: לכל אדם ישנה האפשרות להיחסם, להסתיר, להתכנס בתוך עצמו ולמנוע מהסובבים אותו לחוש מה מתחולל בקרבו פנימה.
במצב זה לא ידעו כלל מהו ומיהו. ר' אלעזר מסביר לר' נפתלי כי הוא בא אליו על מנת שיוכל להביט אליו פנימה. הוא רוצה את החלונות, ולא את הוילונות. תמיהתו היא: אם חלונות, לשם מה וילונות? ואם וילונות, לשם מה חלונות?
התשובה היא שאכן, בדרך כלל מסתגר האדם מאחורי הווילונות שהוא עצמו פרש על גבי חלונותיו. יחד עם זאת, במפגש עם אהוב לבו מסלק האדם את הווילונות, על מנת שהאהוב יוכל להציץ פנימה אל המתרחש בחדרי לבבו. הווילונות והחלונות משלימים למעשה זה את זה. הווילון אומר שהצצה פנימה אסורה, אבל בעצם קיומו של חלון מועבר מסר הפוך, והוא שבמקרים מסוימים יוסט הוילון לצדדים והתוכן הפנימי ייראה לחוץ.
במידה מסוימת אפשר אולי אף לומר שקיומו של וילון על גבי חלון מזמין ומושך אליו את הרצון להציץ פנימה. הווילון המוגף על גבי החלון מלמד כי יש משהו שם בפנים, יש מה לראות, אלא שהווילון מסתיר. ההסתרה הזו מביאה אנשים להתקרב אל הווילון ולהניע את העומד מאחוריו להסיט אותו ולאפשר להם להתקרב אליו.
זה מה שרצה ר' אלעזר לומר לר' נפתלי. ר' אלעזר יודע שר' נפתלי מסתיר את עצמו ממנו מאחורי הוילון, אלא שהיא גופא - במקום שבו יש וילון יש גם חלון; ואם כן הדברים, הרי שבאה העת שיסיט ר' נפתלי את הווילון המכסה את חלונותיו ויאפשר לר' אלעזר את ההצצה פנימה. ר' אלעזר רוצה להתקרב לר' נפתלי.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
