ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים שפעם אחת נתבקש היהודי הקדוש, ר' יעקב יצחק מפשיסחה, לבחון בגמרא את הנער חנוך, שהיה אז בן שלוש-עשרה ולימים נודע בתור הרבי חנוך הניך מאלכסנדר. הנער נאלץ לעיין בדברי הגמרא במשך שעה, עד שידע לפרשם. אחר-כך נתן הצדיק את ידו על לחייו של הנער ואמר: "כשהייתי בן שלוש-עשרה נתחוורו לפני ברגע אחד מאמרים קשים ביותר, וכשהייתי בן שמונה-עשרה נחשבתי לגדול בתורה. יחד עם זאת, הכרתי שבלימוד בלבד אין אדם יכול להגיע לידי שלמות. הבנתי מה שמסופר על אברהם אבינו, שחקר את השמש, את הירח ואת הכוכבים, ולא מצא בשום מקום את האלוקים, ורק מתוך זה שלא מצא נתגלה אליו ה'. בדעה זו התהלכתי שלושה חדשים. אחר-כך חקרתי זמן רב, עד שגם אני הגעתי אל האמת מתוך שלא מצאתי".
לפנינו מפגש בין שתי דמויות: ר' יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחה, והנער. היהודי הקדוש הוא בוגר והנער הוא צעיר. היהודי הקדוש הוא בוחן, והנער הוא נבחן. נראה שהנער אינו מצליח לעמוד במבחן. עליו לעיין במשך שעה בדברי הגמרא, עד שידע לפרשם.
אם המטרה של מבחן רגיל היא לבחון מה הנבחן יודע, כאן התברר שהנבחן לא ממש יודע. הוא מעיין בדברי הגמרא, אבל במקום הסבר נערמות על דרכו בעיות, קושיות וקשיים בהבנת הדברים. זהו השלב שבו במערכת החינוך הרגילה מסתיים המבחן. השאלות נשאלו, הנבחן ידע או לא ידע, והתוצאות ברורות.
אלא שלא כך הם פני הדברים אצל היהודי הקדוש. כשהמבחן מסתיים, מתחיל המסר האמיתי שלו. מהי משמעות אי הידיעה? מהי משמעות התהיות? מהי משמעות הקושיות, הבעיות, חסרון ההבנה, חסרון הדעת? ליהודי הקדוש לא חסר דבר בתחום היכולת הלימודית. בגיל שלוש-עשרה כבר הבין סוגיות חמורות, ובגיל שמונה-עשרה כבר נקרא גדול בתורה. אבל יחד עם הצמיחה הלימודית, הלכה והתחזקה אצלו ההכרה שבלימוד בלבד, האדם אינו יכול להגיע לידי שלמות. השלמות אינה רק מה שאדם למד, אלא גם מה שלא למד, מה שעדיין חסר לו, מה שעדיין לא הבין.
היהודי הקדוש עוזב את נושא הלימוד ומתחיל לדבר עם הנער על אמונה. כך היתה דרכו של אברהם אבינו: חיפש את האלוקות בכל מקום, נשא את עיניו לשמים וראה את גרמי השמים ואת כוחם הגדול, אולם יחד עם זאת הבין שהם אינם אלא כלים בידיו של כוח עליון. את ה'מה לא' כבר הבין אברהם מדעתו. רק לאחר שהבין שכל הנראה לנגד עיניו אינו אלא מעטפת חיצונית של מציאות אלוקית, עליונה הרבה יותר, רק אז הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו: אני הוא בעל הבירה. ההשגה באה לאברהם מתוך ההבנה שכל ההבנות האחרות אינן נכונות. שכל הדימויים הגשמיים ביחס לבורא אינם נכונים. רק אז זכה לגילוי אלוקים.
היהודי הקדוש מעביר לנער את המסר, שההגעה אל אמיתות עמוקות עוברת דרך שלילת אמיתות מדומות, שלילת הסברים מוטעים. ככל שהולכת ומתחזקת אצל האדם ההכרה בחיסרון, כך מתחזקת גם התנועה לקראת השלמות. היהודי הקדוש מגיע להבנה שתחושת היש, תחושת הקניין של כל הידיעות שרכש עד היום, לא תביא אותו אל השלמות. ההיפך הוא הנכון: תחושת היש מעניקה לאדם תחושה מדומה של מלאות, המביאה אותו לנוח על זרי הדפנה, לא לחפש יותר, לא להתאמץ יותר. העבודה האמיתית מתחילה כשהאדם מרגיש את מה שעדיין לא השלים.
מספרים על נער בן שלוש-עשרה שבא לר' מאיר שפירא מלובלין על מנת שיקבלנו לישיבת חכמי לובלין. ר' מאיר שפירא שאל את הנער באיזו מסכת ירצה להבחן, והציג לו שאלה באותה מסכת. הנער, שההתרגשות תקפה עליו, לא ידע את נפשו והתבלבל. ר' מאיר עזב את החדר והשאיר את הנער לנפשו. כשחזר, ראה שדפי הגמרא רטובים מדמעותיו של הנער. בו במקום קיבלו ר' מאיר שפירא לישיבה. הדמעות הן הסמל למה שעדיין לא השגתי אבל ברצוני להשיג. הדמעות הן דמעות החסר, אבל הן שיובילו את האדם להשגה המלאה של מה שהוא צריך בימי חייו.
זוהי תשובתו של היהודי הקדוש לנער: כישלון, אי ידיעה, אי עמידה במבחן - אינם סוף פסוק. הם רק ההתחלה. רק לאחר שאדם מבין מה עליו להשלים, יוכל לצאת לדרך ההשתלמות האישית שלו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
