ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים שפעם אחת נתבקש היהודי הקדוש, ר' יעקב יצחק מפשיסחה, לבחון בגמרא את הנער חנוך, שהיה אז בן שלוש-עשרה ולימים נודע בתור הרבי חנוך הניך מאלכסנדר. הנער נאלץ לעיין בדברי הגמרא במשך שעה, עד שידע לפרשם. אחר-כך נתן הצדיק את ידו על לחייו של הנער ואמר: "כשהייתי בן שלוש-עשרה נתחוורו לפני ברגע אחד מאמרים קשים ביותר, וכשהייתי בן שמונה-עשרה נחשבתי לגדול בתורה. יחד עם זאת, הכרתי שבלימוד בלבד אין אדם יכול להגיע לידי שלמות. הבנתי מה שמסופר על אברהם אבינו, שחקר את השמש, את הירח ואת הכוכבים, ולא מצא בשום מקום את האלוקים, ורק מתוך זה שלא מצא נתגלה אליו ה'. בדעה זו התהלכתי שלושה חדשים. אחר-כך חקרתי זמן רב, עד שגם אני הגעתי אל האמת מתוך שלא מצאתי".
לפנינו מפגש בין שתי דמויות: ר' יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחה, והנער. היהודי הקדוש הוא בוגר והנער הוא צעיר. היהודי הקדוש הוא בוחן, והנער הוא נבחן. נראה שהנער אינו מצליח לעמוד במבחן. עליו לעיין במשך שעה בדברי הגמרא, עד שידע לפרשם.
אם המטרה של מבחן רגיל היא לבחון מה הנבחן יודע, כאן התברר שהנבחן לא ממש יודע. הוא מעיין בדברי הגמרא, אבל במקום הסבר נערמות על דרכו בעיות, קושיות וקשיים בהבנת הדברים. זהו השלב שבו במערכת החינוך הרגילה מסתיים המבחן. השאלות נשאלו, הנבחן ידע או לא ידע, והתוצאות ברורות.
אלא שלא כך הם פני הדברים אצל היהודי הקדוש. כשהמבחן מסתיים, מתחיל המסר האמיתי שלו. מהי משמעות אי הידיעה? מהי משמעות התהיות? מהי משמעות הקושיות, הבעיות, חסרון ההבנה, חסרון הדעת? ליהודי הקדוש לא חסר דבר בתחום היכולת הלימודית. בגיל שלוש-עשרה כבר הבין סוגיות חמורות, ובגיל שמונה-עשרה כבר נקרא גדול בתורה. אבל יחד עם הצמיחה הלימודית, הלכה והתחזקה אצלו ההכרה שבלימוד בלבד, האדם אינו יכול להגיע לידי שלמות. השלמות אינה רק מה שאדם למד, אלא גם מה שלא למד, מה שעדיין חסר לו, מה שעדיין לא הבין.
היהודי הקדוש עוזב את נושא הלימוד ומתחיל לדבר עם הנער על אמונה. כך היתה דרכו של אברהם אבינו: חיפש את האלוקות בכל מקום, נשא את עיניו לשמים וראה את גרמי השמים ואת כוחם הגדול, אולם יחד עם זאת הבין שהם אינם אלא כלים בידיו של כוח עליון. את ה'מה לא' כבר הבין אברהם מדעתו. רק לאחר שהבין שכל הנראה לנגד עיניו אינו אלא מעטפת חיצונית של מציאות אלוקית, עליונה הרבה יותר, רק אז הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו: אני הוא בעל הבירה. ההשגה באה לאברהם מתוך ההבנה שכל ההבנות האחרות אינן נכונות. שכל הדימויים הגשמיים ביחס לבורא אינם נכונים. רק אז זכה לגילוי אלוקים.
היהודי הקדוש מעביר לנער את המסר, שההגעה אל אמיתות עמוקות עוברת דרך שלילת אמיתות מדומות, שלילת הסברים מוטעים. ככל שהולכת ומתחזקת אצל האדם ההכרה בחיסרון, כך מתחזקת גם התנועה לקראת השלמות. היהודי הקדוש מגיע להבנה שתחושת היש, תחושת הקניין של כל הידיעות שרכש עד היום, לא תביא אותו אל השלמות. ההיפך הוא הנכון: תחושת היש מעניקה לאדם תחושה מדומה של מלאות, המביאה אותו לנוח על זרי הדפנה, לא לחפש יותר, לא להתאמץ יותר. העבודה האמיתית מתחילה כשהאדם מרגיש את מה שעדיין לא השלים.
מספרים על נער בן שלוש-עשרה שבא לר' מאיר שפירא מלובלין על מנת שיקבלנו לישיבת חכמי לובלין. ר' מאיר שפירא שאל את הנער באיזו מסכת ירצה להבחן, והציג לו שאלה באותה מסכת. הנער, שההתרגשות תקפה עליו, לא ידע את נפשו והתבלבל. ר' מאיר עזב את החדר והשאיר את הנער לנפשו. כשחזר, ראה שדפי הגמרא רטובים מדמעותיו של הנער. בו במקום קיבלו ר' מאיר שפירא לישיבה. הדמעות הן הסמל למה שעדיין לא השגתי אבל ברצוני להשיג. הדמעות הן דמעות החסר, אבל הן שיובילו את האדם להשגה המלאה של מה שהוא צריך בימי חייו.
זוהי תשובתו של היהודי הקדוש לנער: כישלון, אי ידיעה, אי עמידה במבחן - אינם סוף פסוק. הם רק ההתחלה. רק לאחר שאדם מבין מה עליו להשלים, יוכל לצאת לדרך ההשתלמות האישית שלו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
