ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי הרבי מקאליב ביקש מאת תלמידו הגדול של ר' אורי מסטרליסק, ר' יהודה צבי מסטרטין, לומר לו דברי תורה ששמע ממורו. השיב ר' יהודה צבי: "תורת רבי היא כמו המן, שמכניס ואינו מוציא". כיוון שהרבי מקאליב לא פסק מלהפציר בו, פתח ר' יהודה צבי את מעילו על חזהו וקרא: "יביט מעלתו בתוך לבי וידע מהו רבי".
הרבי מקאליב רוצה לעמוד על טיבו של ר' אורי מסטרליסק. הדרך המקובלת לתהות על קנקנו של רב ומורה דרך לרבים היא על-ידי שמיעה של דברי התורה שלו. זו הסיבה שבגללה הוא פונה אל ר' יהודה צבי, בבקשה שיאמר לו תורה משמו של ר' אורי. ההנחה העומדת בבסיס הבקשה של הרבי מקאליב היא שאם ישמע דברי תורה משמו של ר' אורי, יוכל לצרפם יחד ולשרטט מתוך המארג המחשבתי העולה מתוכם את דמותו של ר' אורי.
בדיוק בשל כך ר' יהודה צבי אינו נענה לו. מי שישב שנים במחיצתו של הרב הגדול ר' אורי מסטרליסק איננו מסוגל לפרוס את דמותו של רבו הגדול לפרוסות של דברי תורה. הרושם שהשאיר המורה על התלמיד הוא רושם פנימי, רושם שאין לאל ידו לפרטו לפרוטות.
התשובה שמשיב ר' יהודה צבי מעניינת: "תורת רבי היא כמו המן, שמכניס ואינו מוציא".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
70 - תשובה מאירה
71 - הרבי הוא הלב
72 - זכרו - תורת משה
טען עוד
מובן שהדברים תמוהים. אנו יודעים עד כמה השקיעה החסידות בהפצת מעיינותיה החוצה. אנו יודעים את ערך ההעברה של תורות חסידיות מחסיד אחד לרעהו - ואם כן, מה טיבה של השתמטות זו של ר' יהודה צבי, בתואנה של השוואה למן, שמכניס ואינו מוציא?
עיון מעמיק יותר במקורו של הביטוי הזה - "מכניס ואינו מוציא" - ביחס למן, יביא אותנו להבנה טובה יותר של התייחסותו של ר' יהודה צבי. במדרש מובא ביטוי זה בהקשר לתלונותיהם של ישראל על המן. הם אמרו שכיוון שלאחר אכילת המן אין כל הפרשה של פסולת מן הגוף, הרי עתיד המן לתפוח במעיהם והם ימותו ממנו, שכן אין מאכל שאוכלים ממנו ואין מוציאים בגללו. אך בני ישראל לא ידעו שהמן "מכניס ואינו מוציא". הוא היה נבלע באיברים, וישראל היו כמלאכי השרת, מכניסים ואינם מוציאים.
יש לחם ויש לחם. יש לחם מן הארץ ויש לחם מן השמים. יש לחם שהוא שילוב של מרכיבים חומריים שנועדו להזין את הגוף. חלק ממרכיבים אלו הם הפסולת, שאינה נקלטת בגוף ויוצאת כפסולת. המן הוא הלחם מן השמים. הוא איננו המזון, אלא התזונה. המזון החומרי צומח מן הארץ. הוא ההזנה עצמה, הוא השבע, המילוי, הסיפוק. הוא שאמרו חכמים שהיה המן נבלע באברים - אין צורך להעביר את המן דרך כלי העיכול, משום שהוא איננו בא מן הארץ. המן מדבר בתזונה, בכוח המזין, ומשום כך הוא מכניס ואינו מוציא.
זוהי הנקודה בה אנו יכולים לשוב לדבריו של ר' יהודה צבי. הרבי מקאליב רוצה לקבל מר' יהודה צבי פרוסות של רבו, ר' אורי. הרבי מקאליב רוצה לקבל ממנו את המרכיבים שבסופו של דבר ייתנו את סך כל דמותו של ר' אורי. אולם ר' יהודה צבי אומר שהרבי הגדול היה כמו המן מכניס ואינו מוציא. הרבי איננו מרכיבים, הרבי הוא כוח ההזנה בעצמו. הרבי הוא הכל, הוא מציאות מופשטת שאי אפשר לנתח אותה בסכין חד של דברי תורה, ומתוכם להגיע להבנה של הדמות הגדולה.
משחש ר' יהודה צבי שאינו יכול לעמוד שוב בהפצרותיו של הרבי מקאליב, פתח את כפתורי מעילו, הצביע על לבו ואמר: "יביט מעלתו לתוך לבי וידע מהו רבי".
הוא אשר אמרנו: הרבי איננו חומר שאפשר להעביר אותו בשיעור. הרבי הוא הלב. הרבי הוא הדמות הנוצרת בתפיסתו של התלמיד, של החסיד היונק ממנו את דרכו בקודש. אפשר לנתח, לשרטט, לצייר ולאבחן את הלב; אבל את כוח הלב, את המצוי בין קירות הלב, אין איש שיוכל לדעת.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
