ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מידת הענווה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי פעם אחת שאל מישהו את המגיד ממזריטש מנין נוטלים התלהבות לעבודת ה' יתברך. השיב המגיד: "מי שצריך אש, יחפש באפר".
אמרה קצרה זו בשמו של המגיד, יפה נדרשת לצדי צדדים. כך היתה דרכם של מורי החסידות: היו אומרים אמרה קצרה, שהיתה מקפלת בתוכה אמת גדולה. זהו כל עניינו של ה'וורט' החסידי, שתרגומו לעברית - 'מילה'. רק מילה אחת, אבל כמה גדול כוחה.
אמר פעם חכם אחד, שכשהוא צריך לדבר שעה הוא מכין שעה, כשהוא צריך לדבר שעתיים הוא מכין חצי שעה, ואילו כשהוא צריך לדבר דקה הוא מכין שעות על גבי שעות. האמירה הקצרה מצריכה יכולת של צמצום והתמקדות. זהו כוחן של האמירות החסידיות הקצרות. הן עברו את כור המבחן של הזיקוק והצירוף לתוך מילה, שתיים או שלוש, וכך הן מקפלות בתוכן משמעויות רבות. הקדמה זו צריכה להיות לנגד עינינו כשאנו מנסים להבין את האמירה הקצרה של המגיד ממזריטש.
"הצריך לאש יחפש באפר". האפר סמל הוא לשפלות, כך אמר אבי האומה: "ואנכי עפר ואפר". האפר מסמל את השפלות ונמיכות הרוח ככל הנראה כתוצאה מכך שהוא נוצר לאחר שגוף מסוים עבר תהליך של שריפה. גוף גדול הופך לשריפה לערימת אפר. זהו תהליך של גימוד, של איפוס. הוא מרוקן את הדמות הגדולה, את האובייקט המרשים, מתוכנו, מחיותו, מדמותו החיצונית המרשימה. כך הופך דבר גדול ומרשים לדבר אפרפר הזרוי על הארץ. מגאווה לענווה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
81 - אש מתוך האפר
82 - מבחן הארנק המלא
83 - ללמוד את לשון החיות
טען עוד
מי שרוצה למצוא את אש ההתלהבות לעבודת ה' צריך לחפש באפר. אש ההתלהבות לעבודת ה' מסמלת את ההתבטלות כלפי ה', את קבלת העול. ההתלהבות נקשרה בתפיסה החסידית עם הדבקות בבורא. דבקות זו אפשרית רק לאחר שהאדם מבטל את עצמו, את אישיותו, את ה'אני' שלו, בעומדו לפני אלוקיו. מי שרוצה למצוא את אש ההתלהבות יחפש באפר של מידת הענווה. היא זו שתכשיר עבורו את הדרך ואת היכולת הפנימית להגיע לידי התלהבות של אמת.
"הצריך לאש יחפש באפר". אמרנו שהאפר סמל הוא לשפלות. יש שהשפלות מופיעה באישיותנו שלא בהקשר חיובי. זוהי השפלות הפסולה, השפלות של אובדן האמון בעצמי, של אובדן המוטיבציה.
האדם מאבד את האמון שלו ביכולת שלו לפעול, לשנות וליצור. עם אובדן האמון הפנימי הזה מאבד האדם גם את אש ההתלהבות לעבודת ה'. הכל נראה בעיניו תפל וחסר משמעות. הוא איננו מתלהב מכלום, ובוודאי שלא מעבודת ה'.
כשהאדם רוצה למצוא מחדש את אש ההתלהבות עליו לחפש באפר. בעומק אישיותו נשארים תמיד כמה גחלים עוממות, גצי אש שטרם כבו. על האדם למצוא את הנקודות שטרם רפו ידיהן, את הנקודות שעדיין יש כוח לרומם אותו ממצבו.
ר' נחמן היה נוהג לקרוא לנקודות הללו 'נקודות טובות'. על האדם לנבור בעמקי אישיותו ולחפש את אותן הנקודות הטובות, לחשוף אותן, לטפח אותן ולהעניק להן את המשמעות הנכונה בחייו. מי שרוצה להפיח בעצמו את אש ההתלהבות יחפש באפר הפנימי שלו וימצא את הכוחות שיאפשרו לו לחזור ולתפקד מתוך התלהבות ויוזמה.
"הצריך לאש יחפש באפר". הסיבה שהאפר הוא סמל לשפלות היא בשל היותו תוצאה של שריפה וכליון. כשם שהאפר הוא סמל לשפלות, כך הוא גם סמל לאבדן ולחורבן. כך היא דרכה של שריפה, שהיא מכלה הכל ומשאירה אחריה אדמה חרוכה, תרתי משמע. ומה יעשה מי שרוצה, לאחר השריפה והכיליון הגדול, לחדש את הבערה הפנימית של החיים? יחפש באפר.
צריך להאמין שגם לאחר שהאש כילתה כביכול כבר את הכל, עדיין יש אודים עשנים המוצלים מאש, שביכולתם להפיח מחדש את רוח החיים ב'יום שאחרי'. חסידי ברסלב נהגו לספר על אדם אחד שגר בברסלב וביתו נשרף עליו. ביום שלמחרת השריפה ראו אותו ר' נחמן וחסידיו כשהוא נובר באפר על מנת למצוא את החלקים שיוכל להשתמש בהם כדי לבנות את ביתו החדש. כשראה זאת ר' נחמן, שיבח מאוד את האיש באזני חסידיו. החיפוש באפר מלמד שגם אם נראה שהכל כבר שרוף, עדיין יש אש מלחשת במעמקי החורבן.
נראה שזהו עומקה של עבודת המקדש שנקראת 'תרומת הדשן'. לאחר שהאש שעל המזבח היתה מעכלת את הקרבנות ואת העצים, היה הכהן הזוכה בעבודה מרים את הדשן, כלומר את האפר מעל גבי המזבח, ומניח אותו במקום שפך הדשן. לאמור: הדשן אינו אפר שאין בו חפץ. יש להרים גם אותו, ומכאן לתרומת הדשן.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
