ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי באחד ממסעות המסחר שלו התעכב ר' שמחה בונם מפשיסחה בדרכו, יחד עם סוחרים אחרים שהיו עמו, בביתו של יהודי אחד כדי להתפלל תפילת מנחה. כשעמד להתפלל חש בריח מוזר הנודף מן הכתלים של החדר שבו עמדו. מעולם לא התפלל במין חדר שכזה. רמז ר' שמחה בונם לבני לווייתו, והם יצאו החוצה. הרבי פנה ללכת לבית אחר, אבל לאחר פסיעות אחדות עמד מלכת. "עלינו לחזור" אמר הרבי, "הכתלים תובעים אותי לדין משום שזלזלתי בהם".
את הסיפור שלנו אפשר להבין בכמה רבדים. הרובד הפשוט המבצבץ מבין השיטין הוא הגישה האנושית של ר' שמחה בונם לכל נברא, ובכלל זה גם לכותלי החדר שבו רצה להתפלל בתחילה. ראשית, נראה שהכתלים רוצים שר' שמחה בונם יתפלל במחיצתם. באופן בלתי מילולי הם מביעים את כמיהתם. בשפה חסידית היינו אומרים כי הם מבקשים את תיקונם בתפילתו של הצדיק בחדר.
על רקע זה של ייחוס דפוסי התנהגות אנושיים לכתלים, מורגשת כעת בצורה חריפה גם טענתם של הכתלים על ר' שמחה בונם, כשהוא מחליט להעדיף את התפילה במקום אחר. נכון, יש לו סיבה שלא להתפלל במקום הזה - בשל הריח המוזר הנודף מהכתלים, אבל מה יגידו הכתלים שר' שמחה בונם מצא בהם פגם? הכתלים כמוהם כבני אדם, נעלבים בשעה שהצדיק מואס בהם מלשמש כמקום תפילה.
נראה שגישה זו, המתייחסת אל הכתלים כאל ישות אנושית, נעוצה עמוק בשורשי החסידות, שהורתה לנו כי "לית את פנוי מיניה" (כלומר, אין מקום פנוי ממנו יתברך). אין מקום ריק מתוכן רוחני. אין מקום שאין בו גילוי של יסוד אלוקי. מי שמאמין ביסוד זה, יודע כי לכתלים יש חיות משל עצמם, למרות היותם דוממים. גם הם חלק מן הבריאה המלאה בנוכחותו של בורא עולם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
89 - שחמט עם הרבי
90 - עלבונם של הכתלים
91 - זה ספר תולדות האדם
טען עוד
נקודה זו, מחויבותו של האדם, הצדיק, לתיקון העולם, מתקשרת למסגרת הסיפורית כולה. ר' שמחה בונם יוצא לדרך לרגל מסחרו. הבעש"ט לימד אותנו כי לעתים נדמה לאדם כי הוא יוצא לדרך לצורכי מסחר, אבל האמת היא שהאדם יוצא לדרך כדי לתקן את מה שצריך לתקן, כדי להגיע לכל האנשים, החפצים והמציאויות המבקשים תיקון על-ידו.
המסחר הוא רק הגורם המזמן, המגלגל את האדם אל הדברים האמיתיים שעליו לעשות בצאתו לדרך. ר' שמחה בונם יוצא אמנם למסחר, אך האמת היא שהכתלים שם על אם הדרך הם שקראו לו, הם המצפים לתפילה שיעשה במחיצתם.
מכאן מגיעים אנו לעיקרון חשוב ביותר, שנוסח בצורה חזקה בתורת פשיסחה. הנסיעה לצורכי מסחר היא נסיעה לקראת משהו, לקראת מטרה שאינה מצויה כאן, אלא במקום אחר. האדם מטלטל את עצמו כאילו אין לו כאן מה שהוא צריך. חסידות פשיסחה אמרה שאם "לית אתר פנוי מיניה" הרי שהאור האלוקי יכול להתגלות גם כאן. אין צורך לנדוד אחריו למרחקים. הנסיעה מיותרת בעצם; הכל מצוי תחת היד.
בדרך זו פירש ר' שמחה בונם את הפסוק: "ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך". יש אנשים המבקשים את ה' במהלך של "ובקשתם משם". ה' אינו נראה להם במקום שבו הם נמצאים, ומשום כך הם צריכים לחפש אותו "שם". אבל האמת היא "ומצאת - כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", כלומר, האפשרות של האדם למצוא את ה' היא אם יבקשנו "בכל לבבך", כלומר בלב ובנפש של עצמו. אין צורך בנדודים, יש צורך לחפש במקום שבו האדם נמצא כרגע ממש.
מכאן חוזרים אנו אל הסיפור. ר' שמחה בונם נכנס להתפלל בחדר אחד, אולם הוא יוצא למקום אחר. בסופו של דבר הוא שב למקום הראשון - הכתלים תובעים אותו לדין. היציאה למקום אחר כמוה כחיפוש ה' משם. כביכול אין ה' במקום הראשון שבו היית. הכתלים תובעים את ר' שמחה בונם לא בשל העלבון האישי, אלא בשל הגישה. אם הניח למקום אחד לטובת מקום אחר, משמע שאין קדושה במקום הראשון, משמע יש אתר פנוי ממנו, חס ושלום? ר' שמחה בונם חוזר על עקביו: את ה' אפשר למצוא בכל מקום, כי "לית אתר פנוי מיניה" - גם לא המקום שהאדם נמצא בו בדיוק כרגע.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
