ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
חסידים מספרים כי רבי בונם זצ"ל זי"ע, היה מתאונן תמיד על מה שמתוך דוחק הגלות עם ישראל בוכה ומתפלל על חיי בני מזוני וכדומה, ומבקש רק עניינים גשמיים, ולא מתחנן ומבקש מהקב"ה שישיב שכינתו בינינו וישוב וירחם עלינו, ויבנה בית המקדש במהרה.
והיה ממשיל דבר זה במשל יפה, משל למלך שהיה לו בן יחיד, אשר אהבו מאוד והיה קשור אליו בכל לבבו. והמלך פינק אותו מאוד, וכל מה שביקש - לא מנע ממנו. יום אחד סרח אותו הבן היחיד, פגע באביו והכאיב לו מאוד. נמלך המלך בדעתו, באיזה עונש להענישו, והחליט להגלותו למדינה קשה, רחוקה מביתו, תחת שלטון קשה ומלך קשה, בתקווה שבמקום כזה הבן ילמד לקח וידע איך להתנהג ולכבד את אביו.
אמר ועשה: שלח את בנו לארץ נידחה, אשר אין כל קשר בינה ובין מדינת המלך האב. ישב שם הבן שנים על שנים. בתחילה עוד זכר כי הוא בן מלך ויחסן גדול, אולם ברבות הימים והשנים שכח מכל מה שהיה לו, שכח שהיה פעם בן מלך. ובפרט שהמלך לא שלח לו כדי מחייתו, והיה הוא רעב וצמא, הולך קרוע ובלוי, בלי כסות ושלמה, בלי פרוטה לפורטה.
לאחר רבות השנים, ויתעצב המלך אל לבו, ויאמר אל עבדיו: זוכרים אתם את הבן היחיד שלי ששלחתיו אל ארץ גזרה? אולי הגיע הזמן להחזירו אלי הביתה? ויאמר אליהם, הנה אני אשלח את אחד מהשרים העומדים לפני אל הארץ ההיא אל בני מחמדי, וכאשר יפגוש בו השר, יראה בעינו אם לבבו לחזור אלי או שהוא לגמרי שכח ממני.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
53 - אוסרים את החג
54 - יי"ש במקום בית מקדש
55 - אין יאוש בליל הסדר
טען עוד
ויסע השר הלוך ונסוע, עד שהגיע למדינה שבה נמצא בן המלך. והתחיל לחפשו בכל מיני מקומות, וישאל עליו את אנשי המקום, ויאמרו לא ידענו מקומו, כי הוא נע ונד בכל המקומות השפלים והבזויים. וכאשר נכנס השר לחפשו בבתי מרזח שבעיר, והנה לפתע רואה הוא את בן המלך יושב ליד אחד השולחנות, שיכור כלוט, לובש קרעים ובלאים. והנה הוא קם ומתחיל לרקוד עם הגויים השיכורים, בלי כתונת לגופו ובלי מנעלים לרגליו.
ויגש אליו השר, ויאמר לו: שלום עליך, המכיר אתה אותי? ויסתכל עליו בן המלך, ויאמר לו: בוודאי אני מכיר אותך, הלוא אתה הוא השר הקרוב ביותר אל אבי המלך. ויאמר לו השר, יפה מאוד שהכרתני, ועוד יותר שמח אני כי זוכר אתה שאביך הוא המלך. הנה הבאתי לך פרישת שלום מאביך, וביקש לשאול אותך אם יש לך איזה משאלה שאתה מבקש ממנו?
איי, אומר לו בן המלך, באת ממש בזמן הנכון. תגיד בבקשה לאבי, אם היה שולח לי זוג גרביים חמים מצמר ונעליים טובות בלי חורים - זה היה יכול להיות בשבילי ממש הצלת נפשות. כי רואה אתה כי קר מאד, ואני הולך יחף כי אין בידי כסף לקנות נעליים וגרביים. על כן, ידידי היקר, תאמר לאבי שישלח לי כנ"ל, וגם בכלל לא יזיק אם ישלח לי כמה בקבוקי יי"ש לחיות את נפשי.
סיים הרבי רבי בונם זי"ע את המשל, נאנח ואמר: תראו את בן המלך הזה, עד כמה הוא נעשה מגושם. במקום לומר לשר: 'קח אותי הביתה אל אבי!!' 'מר לי פה מכל הצדדים!!' מבקש הוא זוג גרבים וקצת יי"ש.
כן עם ישראל בגלות המר. בעונותינו הרבים, צועקים כל היום, 'הב לנו בני' 'הב לנו מזוני', ובימים הנוראים מתפללין רק על הדברים הגשמיים. מוטב היה להם לעם ישראל אם היו צועקים על גלות השכינה, "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", ואז ממילא השי"ת ברחמיו היה נותן לנו את כל צרכינו בחסד וברחמים.
משלו של ר' שמחה בונם ולקחו, נראים פשוטים על פניהם. עם ישראל איננו מעסיק את עצמו בבעיה האמיתית של הגלות: התערערות מערכת היחסים הנפלאה שהיתה בינינו לבין הקב"ה בשעת יציאת מצרים, הנתק הנורא שנגזר עלינו מיום שחרב בית מקדשנו וגלינו מעל אדמתנו. זו בעצם היתה צריכה להיות הבעיה העיקרית שבה היינו משקיעים את עצמנו, ועליה היינו צריכים לבקש ולזעוק כל העת לפני בורא עולם.
במשל אנו מוצאים רגע של הארה: המלך שולח שר אל בנו על מנת לבדוק את האפשרות להחזיר את המצב לקדמותו. אולם בן המלך כה שקוע בבעיות העכשיו עד שאינו מסוגל לראות את ההארה במלוא משמעותה. את רגע ההארה הקצר, את רגע הרחמים, הוא מנצל כדי לפתור לעצמו בעיות מקומיות, במבט של גלות. חסרות לו גרביים חמות, חסרים לו כמה בקבוקי יי"ש.
בן המלך מרגיש שהשליח הגיע בדיוק בזמן הנכון, משום שבדיוק כעת הוא נתקל בקושי נוסף שהגלות יוצרת לו. הוא מנצל את הרגע שבו מופיע השליח, את רגע החסד, למה שבדיוק כרגע לוחץ עליו: הגרביים, היי"ש. ר' שמחה בונם רוצה היה שנביט במהלך הגאולה בראייה רחבה יותר. שנראה את רגעי החסד כרגעים שנועדו ליצור שינוי בכל מערך המציאות. שננצל את הרגעים הללו כדי לתבוע ולבקש על נפשנו, לתקן את הכל, להחזיר את הקשר בינינו לבין הקב"ה למצב הראשוני.
במקום להתחנן על קשיי הגלות, צריכים אנו לבקש על הגאולה השלמה. במקום להצטער בצערנו, עלינו להצטער בצערו של הקב"ה, שנאלץ להגלות את בניו משולחן אביהם. עלינו להתחנן על הקלקול הראשוני, על הפרת האהבה בינינו לבין אבינו שבשמים. קלקול זה שגרם לכל-כך הרבה חילול השם, כמו שמשתקף במשל בדמותו של בן המלך, שהגיע עד לדרגה הנמוכה של השיכור המתגולל בניוולו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
