ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי לפני פטירתו היה ר' הירש מרימנוב אומר פעם בפעם לנפשו את הפסוק: "אל אמונה ואין עוול". אחר-כך אמר כי זהו עיקר התורה הקדושה, לדעת שהוא אל אמונה ואין עוול. שמא תאמרו: אם כן, למה לנו כל התורה כולה? הלא די היה אילו אמר הקדוש ברוך הוא בהר סיני את הפסוק הזה בלבד? אתרץ לכם כי אין האדם יכול להשיג את עומקו של הדיבור "אל אמונה ואין עוול" כל זמן שלא למד ולא קיים את כל התורה כולה.
במקורות חז"ל יש התייחסויות רבות לסיפורים, אמרות ומעשים שנעשו זמן קצר קודם פטירתם של גדולי עולם. הרבי מליובאוויטש היה נוהג לומר שלקראת סוף חייו של אדם הולכים כוחות הרוח שבו ומתחזקים, ולכן האמיתות שהוא אומר באותה העת הן האמיתות העמוקות של חייו.
בסיפור החסידי קיימת קבוצת סיפורים לא קטנה המספרת את סיפורם של גדולי החסידות בערוב ימיהם, טרם פטירתם. סיפורים אלו מביאים בדרך כלל התבטאות מסוימת שאמרו או מעשה שעשו. הסיפור שלפנינו שייך אף הוא לסוג זה של סיפורים. אנו מתוודעים לפסוק שאמר ר' הירש מרימנוב פעמים רבות בתקופה שקדמה לפטירתו מן העולם. משמע, רצה ר' הירש להעביר לנו אמת מסוימת שהוא מאמין בה בכל מאודו, המשקפת פן מסוים מהשקפת עולמו.
רבות נכתב ונאמר בפרקי המחשבה היהודית על סוגיית העיקרים ביהדות. יסודה של האפשרות לנסח עיקרים ליהדות מצויה כבר בגמרא (מכות כג:):
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
66 - שולחן השבת של ר' מנחם מנדל
67 - אל אמונה ואין עוול
68 - מלך שומע צעקה
טען עוד
"דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה".
נראה שכל אחת מהדמויות הנזכרות בגמרא זו רצתה לנסח את הציר המרכזי שעליו סובבת האמונה. רבים מן הראשונים, ובראשם הרמב"ם, ניסחו עיקרים או יסודות שלדעתם הם עיקרה של היהדות. לדידו של ר' הירש, די היה לו אם היה בורא העולם נותן לנו רק את הפסוק הזה: "הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא".
מעניין שגם חבקוק הנביא וגם ר' הירש מדברים על אמונה כעל יסוד התורה שניתנה לנו, אלא שחבקוק הנביא מדבר על אמונתו של הצדיק, בעוד ר' הירש מדבר על אמונתו של בורא העולם, שהוא אל אמונה ואין עוול.
ננסה שוב להעמיד את הפסוק בשלמותו נגד עינינו: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". הפסוק מדבר על תמימות המפעל, על משפט, על אמונה במובן של נאמנות, על ריחוק מכל עוול, על צדקות ועל יושר.
הערכים הללו הם ערכים חברתיים ביסודם. כל חברה מתוקנת שואפת להשתית עליהם את חייה. ר' הירש, שהעולם שממנו הוא עצמו צמח היה עולם פשוט וטבעי, מנסח את תמצית השקפת העולם היהודי במושגים של עולם מתוקן כפי שכל בר דעת מבין, מתוך הנטייה הטבעית, המוטבעת באדם באשר הוא ובעולם באשר הוא. אם יהיה האדם ישר וטבעי, הרי שמתוך עצמו יגיע לשלמות המוסרית הנתבעת ממנו. שלמות טבעית זו מקפלת לדעתו של ר' הירש את כל התורה כולה.
למרות הטבעיות של הנטיות המוסריות, ר' הירש אינו רואה בהן אידיאל חברתי. הסיבה לכך שעל האדם לדבוק בשלמות המוסרית היא משום שבורא העולם הוא מוסרי. החסידות ראתה בערכים המוסריים ערכים חשובים משום שעל-ידם יכול האדם להגיע אל האידאל הגבוה של הדבקות, שכן הפרשנות שנתנו חז"ל לציווי התורה "ולדבקה בו" היתה: "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון". לדידו של ר' הירש הכל אחד. האדם יוצא מתוך הטבעיות הפשוטה ומגיע אל המוסר הטבעי, שהוא גם המוסר האלוקי, ומתוך כך מגיע לקרבה ולדבקות בבורא עולם.
גישה טבעית זו עלולה לשים בצד את המחויבות של האדם למצוות התורה, כפי שניתנו לנו בסיני. אם הכל נובע מהטבעיות המוסרית והעקרונות הגדולים של צדק ומשפט, אל אמונה ואין עוול, לשם מה יש צורך במצוות פרטיות? ינהג כל אחד על-פי העקרונות הכלליים, ודי לנו בכך.
כאן מדגיש ר' הירש יסוד חשוב נוסף, והוא שהאדם אינו מסוגל להגדיר לעצמו את יסודות הצדק והיושר עד שאינו עוסק בתורה על כל מרכיביה הפרטיים. המצוות וההלכות לפרטי פרטיהן הן המסייעות בידינו להגדיר לעצמנו את המוסר האלוקי. רק לאחר שניתנה תורה זכינו לראות את כולה מקופלת בפסוק אחד: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
