ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי לפני פטירתו היה ר' הירש מרימנוב אומר פעם בפעם לנפשו את הפסוק: "אל אמונה ואין עוול". אחר-כך אמר כי זהו עיקר התורה הקדושה, לדעת שהוא אל אמונה ואין עוול. שמא תאמרו: אם כן, למה לנו כל התורה כולה? הלא די היה אילו אמר הקדוש ברוך הוא בהר סיני את הפסוק הזה בלבד? אתרץ לכם כי אין האדם יכול להשיג את עומקו של הדיבור "אל אמונה ואין עוול" כל זמן שלא למד ולא קיים את כל התורה כולה.
במקורות חז"ל יש התייחסויות רבות לסיפורים, אמרות ומעשים שנעשו זמן קצר קודם פטירתם של גדולי עולם. הרבי מליובאוויטש היה נוהג לומר שלקראת סוף חייו של אדם הולכים כוחות הרוח שבו ומתחזקים, ולכן האמיתות שהוא אומר באותה העת הן האמיתות העמוקות של חייו.
בסיפור החסידי קיימת קבוצת סיפורים לא קטנה המספרת את סיפורם של גדולי החסידות בערוב ימיהם, טרם פטירתם. סיפורים אלו מביאים בדרך כלל התבטאות מסוימת שאמרו או מעשה שעשו. הסיפור שלפנינו שייך אף הוא לסוג זה של סיפורים. אנו מתוודעים לפסוק שאמר ר' הירש מרימנוב פעמים רבות בתקופה שקדמה לפטירתו מן העולם. משמע, רצה ר' הירש להעביר לנו אמת מסוימת שהוא מאמין בה בכל מאודו, המשקפת פן מסוים מהשקפת עולמו.
רבות נכתב ונאמר בפרקי המחשבה היהודית על סוגיית העיקרים ביהדות. יסודה של האפשרות לנסח עיקרים ליהדות מצויה כבר בגמרא (מכות כג:):
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
66 - שולחן השבת של ר' מנחם מנדל
67 - אל אמונה ואין עוול
68 - מלך שומע צעקה
טען עוד
"דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה".
נראה שכל אחת מהדמויות הנזכרות בגמרא זו רצתה לנסח את הציר המרכזי שעליו סובבת האמונה. רבים מן הראשונים, ובראשם הרמב"ם, ניסחו עיקרים או יסודות שלדעתם הם עיקרה של היהדות. לדידו של ר' הירש, די היה לו אם היה בורא העולם נותן לנו רק את הפסוק הזה: "הצור תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא".
מעניין שגם חבקוק הנביא וגם ר' הירש מדברים על אמונה כעל יסוד התורה שניתנה לנו, אלא שחבקוק הנביא מדבר על אמונתו של הצדיק, בעוד ר' הירש מדבר על אמונתו של בורא העולם, שהוא אל אמונה ואין עוול.
ננסה שוב להעמיד את הפסוק בשלמותו נגד עינינו: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא". הפסוק מדבר על תמימות המפעל, על משפט, על אמונה במובן של נאמנות, על ריחוק מכל עוול, על צדקות ועל יושר.
הערכים הללו הם ערכים חברתיים ביסודם. כל חברה מתוקנת שואפת להשתית עליהם את חייה. ר' הירש, שהעולם שממנו הוא עצמו צמח היה עולם פשוט וטבעי, מנסח את תמצית השקפת העולם היהודי במושגים של עולם מתוקן כפי שכל בר דעת מבין, מתוך הנטייה הטבעית, המוטבעת באדם באשר הוא ובעולם באשר הוא. אם יהיה האדם ישר וטבעי, הרי שמתוך עצמו יגיע לשלמות המוסרית הנתבעת ממנו. שלמות טבעית זו מקפלת לדעתו של ר' הירש את כל התורה כולה.
למרות הטבעיות של הנטיות המוסריות, ר' הירש אינו רואה בהן אידיאל חברתי. הסיבה לכך שעל האדם לדבוק בשלמות המוסרית היא משום שבורא העולם הוא מוסרי. החסידות ראתה בערכים המוסריים ערכים חשובים משום שעל-ידם יכול האדם להגיע אל האידאל הגבוה של הדבקות, שכן הפרשנות שנתנו חז"ל לציווי התורה "ולדבקה בו" היתה: "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון". לדידו של ר' הירש הכל אחד. האדם יוצא מתוך הטבעיות הפשוטה ומגיע אל המוסר הטבעי, שהוא גם המוסר האלוקי, ומתוך כך מגיע לקרבה ולדבקות בבורא עולם.
גישה טבעית זו עלולה לשים בצד את המחויבות של האדם למצוות התורה, כפי שניתנו לנו בסיני. אם הכל נובע מהטבעיות המוסרית והעקרונות הגדולים של צדק ומשפט, אל אמונה ואין עוול, לשם מה יש צורך במצוות פרטיות? ינהג כל אחד על-פי העקרונות הכלליים, ודי לנו בכך.
כאן מדגיש ר' הירש יסוד חשוב נוסף, והוא שהאדם אינו מסוגל להגדיר לעצמו את יסודות הצדק והיושר עד שאינו עוסק בתורה על כל מרכיביה הפרטיים. המצוות וההלכות לפרטי פרטיהן הן המסייעות בידינו להגדיר לעצמנו את המוסר האלוקי. רק לאחר שניתנה תורה זכינו לראות את כולה מקופלת בפסוק אחד: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
