ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
כיוון שהמטע התייבש בחלקו, רצו אנשי המושב לנטוע עצים חדשים במקום העצים היבשים, והתעוררה השאלה - האם פיסטוק ואלה שונים מהותית זה מזה, והעצים הם כלאיים, ואסור לנטוע חדשים. הזמינו אנשי המושב את הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל (ההילולא שלו ב- כה סיוון) לפסוק בשאלה זו.
נסע הרב בעצמו למטע, פשט את מעילו, זחל מתחת לעץ ומצא עלים שצמחו מעץ האלה התחתון, והשווה אותם לעלים שצמחו מעץ הפיסטוק העליון. טעם הרב את העלים של שני העצים, ופסק שטעמם שונה, והם כלאיים, ואסור לנטוע עצים חדשים. (לפי 'קול צופייך', שיעור הרב שמואל אליהו).
יש כאן דרך פסיקה ייחודית המאפיינת את הרב מרדכי אליהו. הרבה מגדולי הפוסקים התאפיינו בשילוב בין גדלות בתורה ליכולת ללמוד לעומק את המציאות המעשית. אולם, דומה, שלרב אליהו הייתה יכולת מיוחדת ללמוד תורה ולפגוש את ה' מתוך ה"חומר" כפשוטו. הרב התפרסם כמומחה גדול בבדיקת אתרוגים, מומחה גדול בבחינת עידי בדיקה (וספרו הנפוץ ביותר "דרכי טהרה" עוסק בהלכות טהרת המשפחה), מומחה בהלכות סת"ם, ואולי היחידי בדור שפסק בהלכות כלאיים על פי טעמם של עלי העצים. המשותף לדברים שמניתי - תורה העוסקת ב"חומר" - חומר שאפשר למשש בידיים.
פעם, השתתפתי בכנס רבנים בעניין ארץ ישראל, ורוב הרבנים שנאמו בכנס דיברו על החיוב ההלכתי והחשיבות התורנית שארץ ישראל תהיה בידי עם ישראל. אולם הרב מרדכי אליהו, שדיבר אף הוא על שלמות הארץ, בחר לספר על טעמם הטוב והייחודי של פירות הארץ. מתאים הדבר לדרכו, ללמוד את התורה מתוך החומריות ממש.
ובאמת, מתאימה דרך תורנית זו לארצנו הקדושה, אשר בה דבר ה' מופיע מבין אבניה ופירותיה. ועניין זה הוא ציר יסודי בפרשת שלח. וכאן נשאל שתי שאלות בפרשה:
א. משה מבקש מהמרגלים לבדוק שורת נקודות בארץ, ורק בסיומם מציין שיביאו מפירות הארץ. "ויאמר אליהם... וראיתם את הארץ מה היא... ומה הארץ השמנה היא אם רזה, היש בה עץ אם אין, והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ..." (במדבר יג). אך בפועל כשהמרגלים שבים ממשימתם, הם מקדימים את התשובה על הפירות לתחילת הרשימה, "וישיבו אותם דבר ואת כל העדה, ויראום את פרי הארץ, ויספרו לו...". ונשאלת השאלה – מדוע הם נוהגים כגולם שהופך את הסדר ועונה על אחרון ראשון?
ב. מדוע התורה מציינת שהמרגלים יצאו לדרך בימי 'ביכורי ענבים'? במה פרט זה מוסיף להבנת הסיפור?
ודומה שהתירוץ לשאלות אלו נעוץ בשורש הרוחני לחטא המרגלים. אדמו"ר הזקן מבאר בליקוטי תורה (תחילת שלח), שהמרגלים אנשים גדולים ורוחניים היו, ולכן העדיפו להישאר במדבר, כי המדבר הוא מקום שקיבלנו בו תורה, המתאים ללימוד התורה, המפגישה אותנו עם ה' ברובד הגבוה של הדיבור. לעומת זאת, ארץ ישראל היא המקום שבו אנו פוגשים את ה' בענייני המצוות המעשיות, שהרי הרבה מהמצוות המעשיות ובפרט ענייני זרעים וקודשים תלויים בארץ ישראל. והמרגלים העדיפו להישאר ברובד הרוחני של המדבר ולימוד התורה הקדושה, וטעו בכך שלא הבינו שעיקר כוונתו של ה' היא "שיהיה דירה בתחתונים... ושיהיה נגלה לעין כל בשר ושיהיה הגילוי למטה כמו למעלה", וזה אפשר רק על ידי המצוות המעשיות שבשבילן צריך להיכנס לארץ ישראל.
ובמילים אחרות, המרגלים העדיפו להישאר במדבר ולאכול מן במקום את פירות הארץ. הם טעו וחשבו שעדיף לחם רוחני מהשמיים, מפני ש"לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", אך האמת היא שפירות הארץ, המלבישים את הרוחניות בלבוש מעשי, מעלתם גבוהה יותר.
כדי למנוע טעות זו, ביקש מהם משה שיטלו את הפירות רק לאחר שישלימו את כל משימות המסע, יתבוננו לעומק במעלת הארץ, ורק בסיום ההתבוננות יגיעו לפירות ואז יחושו במעלתם. אולם, המרגלים נהגו אחרת. הם יצאו בימי 'ביכורי ענבים', 'ביכורים' מלשון 'ראשונים', כלומר הם הפכו את הסדר ונטלו מהפירות מיד בהתחלה לפני שהשלימו את כל משימותיהם. נמצא שבשעה שפגשו המרגלים את הפירות, הם עדיין לא התבוננו והפנימו את הרוחניות הבוקעת מהפירות, וזו הסיבה שהוחמצה השעה ובאה תקלה תחת ידם.
ואף על פי שהמרגלים חטאו, בכל זאת נזרעו שם גם זרעי התשובה. כדברי הספורנו (א-ב) "המרגלים ששלח משה אף על פי שהרשיעו להניא לב העם... מכל מקום הכירו וספרו טובת הארץ, באמרם וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה... אלא שאמרו שהיה נמנע לכבשה. וכאשר הכירו ישראל חטאתם... שבו בתשובה ואמרו אנחנו נעלה ונלחמנו, והתפללו... אלא שלא קיבל האל יתברך תפילתם, מפני חילול ה' שעשו, שאינו מתכפר אלא במיתה..".
וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלים, ובעזרת ה' בימינו נזכה לשוב וללמוד את התורה מתוך החומריות ממש, בבחינת "ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי", ובזה ייגלה דבר ה' ונגאל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












