ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
דרכם של גדולי ישראל לדורותיהם
אך למען האמת, דברי הנצי"ב מתייחסים למשכילים ולחילונים במזרח אירופה, שאומנם הפנו עורף לתורה, אך לא הקימו דת חדשה כחלופה ליהדות . ובעיקר, הנצי"ב והאדמו"ר מטשורטקוב אכן התנגדו להפרדת הקהילות, כפי שאנו לא מעלים על דעתנו להפריד את המדינה לשתי מדינות, אחת ליראי ה' ואחת לאלו שאינם; אולם שניהם מעולם לא הכירו בתנועה הרפורמית ולא נפגשו עם נציגיה ו'רבניה'. וכמוהם, כך גם כל גדולי ישראל מאז ועד עתה: מרן הרב קוק זצ"ל, מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, הגר"א שפירא זצ"ל, הגר"מ אליהו זצ"ל, וכל הרבנים הראשיים לדורותיהם. כך גם כל גדולי ישראל שבארה"ב, שהכירו את התנועה הרפורמית מקרוב, כמו הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל, הרבי מלובביץ' זצ"ל והגר"מ פיינשטיין זצ"ל. מעולם לא עלה בדעתו של אף אחד מהם להיפגש בפגישה רשמית עם ראביי רפורמי כפי שעשה הרב מלמד שליט"א, ואף אחד מהם לא ראה במדיניות ברורה זו איזושהי פגיעה באחדות ישראל או באהבת ישראל. הם נהגו כפי שפסקו גדולי הדורות הקודמים, הגר"ע אייגר והחת"ם סופר ושאר הגדולים (עיין בספר 'אלה דברי הברית'). וזאת, מפני שיש חלוקה ברורה בין הפרדת הקהילות - שגם הרצי"ה קוק זצ"ל התנגד לה, לבין מתן לגיטימציה לתנועות אלו ולנציגיהן כ'רבנים' ומנהיגים (עד כמה הייתה מדיניות זו חזקה, ברורה ומושרשת, נוכל ללמוד מהעובדה שהגאון ר' משולם ראטה זצ"ל - שהיה גדול הדור, כפי שהאריך הרב מלמד לספר במאמר אחר - סירב לקבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית יחד עם הגאון ר' שאול ליברמן, שמצד עצמו היה תלמיד חכם מופלג ויהודי כשר, אך לימד במוסד JTS הקונסרבטיבי).
אדגיש שוב: ודאי שהרפורמים הם אחינו לכל דבר (דהיינו היהודים שבהם, כי חלק ניכר מהם הם גויים, שהרי הרפורמים מכירים גם בבן של אב יהודי כיהודי. ויעוין במאמר של פרופ' מיכאל מאיר, 'יסודות ועקרונות - לתולדות היהדות הרפורמית', המופיע באתר של התנועה הרפורמית בישראל), וכיום הם ודאי כולם גם בגדר תינוקות שנשבו. ולכן רצוי וטוב לשתף פעולה עם יהודים רפורמים בפעולות של צדקה וחסד או תמיכה במדינת ישראל, כמו למשל במסגרת שדולת איפא"ק (אם הם אכן תומכים במדינת ישראל, כמבואר להלן), או במאבק באנטישמיות וכדומה. אך בשום אופן אי אפשר לשתף פעולה עם תנועות אלו עצמן, שכל מהותן ודגלן הוא לבטל ולהפר את תורת ה', שהיא סם החיים של עם ישראל כולו ושל כל פרטיו.
הרב מלמד כמובן מסכים גם הוא, ואף מדגיש במאמרו, ש"איננו מסכימים להחשיב את הרפורמים כזרם שמבטא את מסורת התורה". אך בפועל, המרחק מהכרה בתנועה הרפורמית ונציגיה להכרה בה כזרם לגיטימי של היהדות קצר מאוד (ומכאן הביקורת הנוקבת על דבריו של מר בנט, בהיותו שר התפוצות - ביקורת שהרב מלמד מחה נגדה). כבר במאמר זה עצמו הרב מלמד לא הסתפק בהגדרת הרפורמים כאחינו (שכאמור היא נכונה ומוסכמת ביחס ליהודים שבהם), אלא שיבח גם את התנועות עצמן. לעומת זאת, מרן הרב קוק זצ"ל (שוודאי אינו חשוד על חוסר אהבת ישראל) כותב עליהם: "אלה אשר השחיתו את כרם ד' צב־אות בית ישראל, וידיחו רבים מאחרי ד' א־להי ישראל ותורתו הנאמנה... והרבה מהם נשתמדו ונבלעו בין גויי הארץ ונכרתו לגמרי מבית ישראל, וגם אשר לא עשו עדיין את הצעד הזה של השמד המכלה, הנה הם כאיברים מדולדלים (שמחוברים בחיבור דק וקלוש, עיין כריתות ג, ח) בגוף האומה, בלא תורה ובלא אור של יהדות אמיתית, ועינינו רואות וכלות עליהם" (מאמרי הראיה, עמ' 511). ואילו הרב מלמד, באופן מפתיע, קורא לתנועות אלו "תנועות מרכזיות וחשובות".
הכותל - מאבק לקבלת לגיטימציה
יתרה מכך, הרב מלמד גם מתקומם על "החרמתם" של הרפורמים והקונסרבטיבים בכותל. אך הרי אין שום החרמה בכותל. הכותל המערבי פתוח לכולם, וכל יהודי מכל סוג שהוא (וגם כל גוי) יכול לבוא ולהתפלל בכותל, כמובן על פי ההלכה - בהפרדה בין גברים לנשים (שכתב הגרי"ד סולובייצ'יק שהיא הלכה מדאורייתא). אלא שהרפורמים רוצים לקבל חלק מהכותל כדי שיוכרו כזרם לגיטימי ביהדות (שינהגו בו כפי מנהגי הגויים, המנוגדים לכל מסורת ישראל וקדושתו - להתפלל יחד גברים ונשים), "לבלע את הקודש ולהשחית את קדושת האומה וטהרתה" (כהגדרת הרב במאמרי הראי"ה שם). כל אחד מבין שגם תנועות יהודיות עולמיות, כמו 'בני ברית', הג'וינט או מכבי העולמי, לא היו מעלות על דעתן שמגיע להן איזה חלק בכותל המערבי, וכל דרישתה של התנועה הרפורמית נובעת מהרצון לקבל לגיטימציה דתית בארץ. ובכל זאת הרב מלמד הלך למפגש זה, כדבריו, בגלל המאבק החריף של שאר הרבנים בעניין הכותל, שהתנגדו לזה.
בשיחה שהייתה בינינו הוסיף הרב מלמד והסביר שלדעתו המצב השתנה, כיוון שבעבר הרפורמים התנגדו לארץ ישראל ולמדינת ישראל, והיום הם תומכים בהן, ולכן עלינו לחזק אותם, כיוון שעל ידם נשמר הקשר עם היהדות, ומתוך כך גדל הסיכוי לעלייה לארץ ולמיעוט ההתבוללות. אך לצערי בירור המציאות לאשורה מורה שהעובדות רחוקות מאוד מתזה זו.
ראשית, התנועה הרפורמית אינה מחזקת את הקשר ליהדות, כיוון שהיא מעודדת בגלוי התבוללות. נשיא התנועה, ריק ג'ייקובס, תקף לפני כשש שנים את אלו הרואים בנישואי תערובת בעיה. בפועל יש אצל הרפורמים 50% התבוללות, ועל פי דוח מכון PEW משנת 2013, גם הילודה אצל הרפורמים קטנה אפילו מהממוצע הכללי בארה"ב: 1.7 ילדים למשפחה לעומת 2.2 בממוצע הכללי, בעוד שאצל האורתודוקסים יש 4.7 ילדים למשפחה. גם העלייה של רפורמים לארץ היא אחוז זניח מכלל העלייה מארצות הברית, ואין לה משמעות גדולה בהרבה מעלייה של חילונים שאינם קשורים לרפורמים.
שנית, הרפורמים עומדים בחזית המאבק נגד יהדותה הציבורית של מדינת ישראל, נגד אחיזתנו בארץ ונגד סמכותה של הרבנות הראשית במדינה (כך בעתירות הרבות לבג"ץ שהגישה התנועה הרפורמית בכל תחום יהודי). התנועה הרפורמית פרסמה את התנגדותה להעברת שגרירות ארה"ב לירושלים שלא במסגרת הסכם שלום הכולל מדינה פלשתינית ו"שיקוף מעמדה של ירושלים כעיר הקדושה לשלוש דתות". המרכז הרפורמי לענייני דת ומדינה עתר לבג"ץ לביטול 'חוק החרם' שחוקק נגד ארגוני ה־BDS, ולהעמדת הרב שמואל אליהו לדין על פסיקתו בעניין הדין של 'לא תחונם'. הרפורמים בחלקם בלטו גם בתמיכה בהסכם הגרעין עם איראן ובארגוני שמאל כמו J-Street ו'רבנים למען זכויות אדם'.
גם ה"אידיאלים החשובים של תיקון עולם" שמשבח הרב מלמד, משמעותם בפועל היא מאבק להשלטת ערכי השמאל הפרוגרסיבי (יעוין בהרחבה במאמר: Levi Cooper, The Assimilation of Tikkun Olam, Jewish Political Studies Review, Fall 2013, Volume 25, Numbers 3-4, pp. 10-42), שברובם מנוגדים לחלוטין לתורה ולרוח ישראל, כמו מאבקם למען הארגונים הלהט"ביים, לנישואין שלא כדת משה ולהכרה בנישואי תערובת.
בסופו של דבר, התנועה הרפורמית הולכת ופושטת את הרגל בארצות הברית ובעולם. מלבד ההתבוללות העצומה ומיעוט הילודה, הצעירים גם פחות ופחות מתעניינים בה, על פי דוח מכון PEW משנת 2013, והמצב רק הולך ומידרדר. הפתרון שמצאה התנועה הוא לנסות לתקוע יתד במדינת ישראל, ולהמשיך כאן במלאכת החורבן שחוללה בחו"ל. ברור לנו כשמש שאין הרב מלמד תומך בכל הנ"ל, אך לצערנו מעשה מעין זה יכול, בלא כוונה, לחזק מגמות אלו, ועל כן מקווים אנו שלאחר עיון מחודש יחזור בו הרב מלמד מדבריו בעניין זה, ומודים דרבנן היינו שבחייהו.
***
הכותב הוא רב מושב רמת מגשימים וראש הישיבה באיתמר
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
