ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הוא הודיע לבן, שעליו לחזור עד השעה 1 בלילה, ואם יחזור בשעה מאוחרת יותר, הוא לא יוכל להיכנס הביתה. הבן צפצף על אביו, איחר לחזור, וגילה לתדהמתו שהדלת נעולה. הוא דפק בחוזקה, אך האב התעקש לשים גבולות לבן, ולא פתח.
התקשר הבן למשטרה, וזו הגיעה ואילצה את האב לפתוח את הדלת לבן...
(איני נכנס כאן לדיון החינוכי אם האב צדק במעשהו או שלא. בפשטות לא צדק בכך שהציב לבן בגיל כזה, ניסיון כזה, כפי שנאמר שלא יכה אדם את בנו הגדול, שמא הבן יכהו חלילה בחזרה. אך אני מביא סיפור זה בשביל לדון בדרך שבה טיפלה המשטרה בסיפור).
אמרה על כך רבנית אחת, אשת חינוך דגולה – ' הבן הרוויח מיטה ללילה, אך הפסיד אבא לתמיד...'.
סיפור זה הוא גם משל לנקודה עמוקה וחשובה ביסוד פרשת חוקת, הנוגעת מאוד לדורנו. כידוע, הפרשה נקראת חוקת, לפי שפרה אדומה היא חוק בלתי מובן.
ואכן כידוע, אפילו שלמה המלך החכם מכל האדם, "ויחכם מכל האדם" (מלכים א, ה, יא), העיד על עצמו שניסה להבין את פרשת פרה אדומה, אך לא הצליח להבינה, "אמר שלמה: על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי (קהלת ז) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (במדבר רבה, יט, ד).
והנה, למרבה ההפתעה, משה רבינו כן זכה להבין פרשה זו, "ויקחו אליך פרה אדומה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחר חקה" (שם, ו).
ולכאורה נשאלת השאלה – הכיצד זכה משה להבין עניין ששלמה לא זכה להבינו, והלא שלמה היה חכם יותר?
אפשר לענות, שגם משה לא היה זוכה להבין זאת, אלא שה' גילה לו. ובעצם, עומקה של תשובה זו היא שיש למצווה זו הסבר, אך ההסבר לא קשור לחכמה, אלא הוא נעוץ בקשר עם ה' למעלה מטעם ודעת. גם החכם הגדול ביותר, שימצה בנושא זה את כל כוח חכמתו, לא יעמוד על פשר העניין, אך משה שהוא הנביא הגדול ביותר, זוכה שה' מגלה לו נושא זה.
כשיש מצווה אחת כזו היא מלמדת על כל המצוות, שבאמת איננו מבינים אותם עד הסוף. ללמדך, שטעמי מצוות חשובים הם, אך חכמתו של ה' רחבה מחכמתנו, ובאמת אין ביכולתנו להבין את כל מצוותיו, ועלינו להתבטל אליו ולהתקשר אליו.
אם נעמיק יותר בעניין, נגלה שדווקא בבוא האדם להיטהר מטומאת המוות, שזו עניינה של פרה אדומה, עליו להפנים עניין זה שעלינו להתבטל לדבר ה'. המוות מבטא את מוגבלותו וסופיותו של האדם, אך באמת רק הגוף החומרי מוגבל הוא, ואילו הנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל היא נצחית, ובזה מיטהר האדם מהמוות. נמצא, שהבא ליטהר, עליו להתבטל לה' האין סופי, וכך הוא משתחרר מחכמת האדם המוגבלת, ומתדבק בה' האין סופי.
ובימינו, יש מי שמדמה לחשוב שהוא מבין עד הסוף את טעמי המצוות, ולכן ביכולתו לתת בהם פנים שונות, ולקיימם למחצה, לשליש ולרביע. טעות זו נותנת לאדם 'מקום לישון בו לילה אחד', אך גורמת לו להפסיד את אבא שבשמיים.
אך מי שמתבטל לצו ה' האין סופי, זוכה ונדבק באבא שבשמיים, מיטהר מטומאת המוות, וחייו הם חיי נצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
