ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
עד היום לא הכרנו את המושג מגפה. קראנו על כך בספרי היסטוריה, שמענו על כך בתחזיות אפוקליפטיות, אבל לא הפנמנו את המשמעות. הפעם הראשונה ששמתי לב למילות התפילה "אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך" הייתה כעת, בימי מגפת הקורונה של חורף תש"ף.
אף אדם שחי על האדמה במאה השנים האחרונות לא חווה מגפה עולמית; לא ההורים שלנו ולא הסבים והסבתות. מגפה היא התמודדות שונה מכל התמודדות אחרת שעברנו במהלך חיינו. ההבדל נעוץ לאו דווקא בחשש הפיזי, שהרי רוב האוכלוסייה לא נמצאת בקבוצות הסיכון, אלא בצד הנפשי.
דימינו שאין עוד אתגרים משמעותיים לפנינו: הכלכלה פורחת, תוחלת החיים ארוכה, הסדר החברתי מנוהל ומשומן. גם ברגעי משבר נקודתיים דוגמת פיגוע או מלחמה - למרות הכאב והסבל, המערכות סביבנו תפקדו היטב במצבי חירום. כך גם ביחס למקרי כאב פרטיים כמו קרוב משפחה חולה - התחושה הייתה שתמיד ישנה מעטפת יציבה המעניקה רשת ביטחון.
מגפה כלל־עולמית הביאה תחושות חדשות לאנשי המאה ה־21 הזחוחים והבטוחים. תחושות של קריסת מערכות ואי־ודאות ביחס לעתיד. העולמות שעליהם השלכנו יהבנו - המדע, הרפואה והסדר החברתי - נדמו כמתמוטטים. בימים הראשונים למשבר התחושה הייתה כאוטית, ונדמה היה שאף אחד אינו יודע בדיוק מה לעשות. המגפה הביאה למאה ה־21 את הענווה.
לא כספומט
ענווה היא מושג חמקמק, ולעיתים יכולה להביא לייאוש. כדרכם של אסונות גדולים, גם ימי מגפה הם קרקע פורייה לדיבורים על 'סוף העולם'. אדם מאמין ידע, גם בעיצומו של המשבר, שאין זה סוף העולם, ושהכול יצמח לטובה. יתרה מזאת, מגפת הקורונה היא הזדמנות נדירה לפתח עבודת ה' 'לשמה'.
מגפת הקורונה פוגעת בכולם. בתחילת המגפה נשמעו קולות (שהשתתקו מהר, ובצדק) שטענו כי המחלה פוגעת דווקא בלא יהודים או 'במי שלא אוכל כשר' וכדומה. ואז, התברר שגם ציבור שומרי המצוות נפגע מהקורונה, ולעיתים אפילו ביתר שאת. פטירתן של דמויות מופת דוגמת הרב ישעיהו הבר זצ"ל היא עוד כשל בתיאוריה המדומיינת ש'אם אתנהג טוב - מיד אקבל שכר טוב מאת הקדוש ברוך הוא'. זוהי הזדמנות חשובה להבהיר: זה לא עובד ככה!
בעולם היהודי אנו לא רואים בקדוש ברוך הוא סוג של כספומט שתפקידו לספק לנו מה שאנו חושקים בו. מי שמחפש אלוקים מסוג זה איננו במקום הנכון .ההיסטוריה היהודית והאנושית מלאה באנשים טובים שסבלו ומתו טרם זמנם. הסיבה לכך שאנו מקיימים מצוות וגומלים חסדים איננה הבטחה שכך חיינו בעולם הזה יהפכו להיות טובים יותר (למרות שפעמים רבות כך אכן מתרחש), אלא פשוט מפני שזהו הדבר הנכון לעשות .
את ההבטחות שנכתבו בתורה כתגמול למעשים טובים, דוגמת 'למען יאריכון ימיך', יש להבין במשמעות העמוקה כחיבור לחיי הנצח, כפי שדורשים חז"ל - "ליום שכולו ארוך". בין כה וכה, הבעיה בהתניית מעשים טובים בקבלת גמול מיידי איננה רק שפעמים רבות אין זה כך, אלא בעיקר מפני שהתניה זו מפתחת בנפש קטנוניות, אינטרסנטיות ואף הסרת אחריות מוסרית.
לעיתים ניתן אכן להבחין בקשר ישיר בין התנהגות נאותה לבין תגמול (כפי שמכונה בלשון תורת הקבלה 'הנהגת המשפט'); אולם קיימת גם התנהלות ייחודית שבה מדרגה חדשה מופיעה, ואינה מבחינה בדרכה בעולם הזה בין צדיק לרשע ('הנהגת הייחוד'). ימי הקורונה הם ימים מובהקים של 'הנהגת הייחוד', והם זמן טוב להתחבר לאמת קורנת - עשיית הטוב לשם הטוב, לשם האמת.
אנשים לעיתים מתבלבלים ומתנים את התנהגותם הטובה בכך שיזכו לשפע שמימי כלשהו, ולא פעם מתאכזבים כשהדבר אינו מתקיים. גם נושא ה'סגולות' וה'קמעות' זוקק חידוד בהקשר הזה: ביהדות ישנה אפשרות לעשות מעשים מסוימים או לומר תפילות מסוימות במצבי מצוקה, אולם הרעיון הוא שבזכות המעשים או המילים הללו אדם מבטא את רצונו להיות טוב יותר, דבר שגורם לשינוי רצוני, אישיותי והתנהגותי; וכאשר הוא משתנה - לעיתים גם יזכה לראות שינוי במציאות הממשית (ולעיתים לא). המחשבה שעשיית פעולה סתמית או מלמול טכני פועלים כבמטה קסם - זוהי כבר מיסטיקה, ולא יהדות. זו אולי גם הסיבה לכך שרבים כל כך בורחים בימים אלו למחוזות הקונספירציות. השמועות בדבר 'ממשלת צללים עולמית' המשתילה שבבים בגופנו, אנטנות G5, ביל גייטס כמפיץ הקורונה - כל אלו הן ביטוי למצוקה פסיכולוגית. בעת שהקרקע נדמית כנשמטת מתחת לרגליים ונדמה שאין צדק בעולם - מחפשים הסברים מיסטיים ועל־טבעיים להצדיק את הסבל.
לעשות, לא להצליח
התלמוד במסכת ברכות (נט) כבר עמד על הקשר בין זעזועים עולמיים למיסטיקה. הגמרא שם מספרת על רב קטינא שחלף על פתח מערות של מכשף ('אובא טמיא') בעיצומה של רעידת אדמה ('גוהא'). אותו מכשף ניסה לתת הסבר מיסטי־דתי לזעזוע ('צערו של הקב"ה על הגלות'). אולם רב קטינא תקף את דבריו בחריפות ('הוא שקרן ודבריו שקריים'). רב קטינא ביטל מכול וכול את דברי המיסטיקן לא מפני שהמציאות היא חסרת פשר; ודאי שישנו הסבר רוחני לכל תופעה. הבעיה היא בהתניית ההנהלות האישית שלנו בכך. ייתכן שצער הגלות הוא הסיבה לרעידת האדמה, אולם אנו לא אמורים להתעסק בכך יותר מדי. אנו מצווים לעלות לארץ מפני שזוהי המצווה, בין אם תתרחש רעידת אדמה ובין אם לאו.
אנו מצויים בימים היסטוריים. ימי הקורונה הם ימים מצוינים לטיפוח אישיות שמתנהלת 'לשם שמיים', מצד האמת הצרופה. הקורונה פוגעת ללא הבחנה בין דת, לאום, גזע, מין והתנהגות מוסרית. זוהי הזדמנות לכל אדם לקיים את מה שהוא מאמין בו לא עקב ציפייה לשכר או חשש מעונש, אלא מפני שהוא חושב - מתוך לימוד תורה, שיקול דעת, התייעצות וניסיון חיים - שזהו המעשה הטוב והישר; או במילים אחרות - שזה מה שאלוקים רוצה ממנו.
כל אדם סופו למות במוקדם או במאוחר. השאלה היא לא כמה שנים חיינו בעולם הזה, אלא מה עשינו בשנים הללו. על פי חז"ל, כאשר אדם יתייצב מול אביו שבשמיים בבוא יומו, הוא יאמר סוג של וידוי הכולל בתוכו את הפסוק "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱ־לֹהָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי" (דברים כו, יד). שימו לב: לא נאמר 'הצלחתי ככל אשר ציוותני' אלא ' עשיתי ככל אשר ציוותני'. אדם לא מצווה להצליח בעולם הזה, אלא לעשות כמיטב יכולתו; וזהו אינו הדבר החשוב ביותר בחיים, אלא הדבר היחיד שחשוב בחיים.
אדם כמו הרב הבר זצ"ל, מילא את חייו באור ובחסד - וזה הדבר החשוב. מאות אנשים חבים לו את חייהם. מה יכול לבקש אדם יותר מכך? מעבר לזאת אדם כזה יקבל את שכרו, בעולם הזה - או בעולם הבא.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
