ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
עד היום לא הכרנו את המושג מגפה. קראנו על כך בספרי היסטוריה, שמענו על כך בתחזיות אפוקליפטיות, אבל לא הפנמנו את המשמעות. הפעם הראשונה ששמתי לב למילות התפילה "אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך" הייתה כעת, בימי מגפת הקורונה של חורף תש"ף.
אף אדם שחי על האדמה במאה השנים האחרונות לא חווה מגפה עולמית; לא ההורים שלנו ולא הסבים והסבתות. מגפה היא התמודדות שונה מכל התמודדות אחרת שעברנו במהלך חיינו. ההבדל נעוץ לאו דווקא בחשש הפיזי, שהרי רוב האוכלוסייה לא נמצאת בקבוצות הסיכון, אלא בצד הנפשי.
דימינו שאין עוד אתגרים משמעותיים לפנינו: הכלכלה פורחת, תוחלת החיים ארוכה, הסדר החברתי מנוהל ומשומן. גם ברגעי משבר נקודתיים דוגמת פיגוע או מלחמה - למרות הכאב והסבל, המערכות סביבנו תפקדו היטב במצבי חירום. כך גם ביחס למקרי כאב פרטיים כמו קרוב משפחה חולה - התחושה הייתה שתמיד ישנה מעטפת יציבה המעניקה רשת ביטחון.
מגפה כלל־עולמית הביאה תחושות חדשות לאנשי המאה ה־21 הזחוחים והבטוחים. תחושות של קריסת מערכות ואי־ודאות ביחס לעתיד. העולמות שעליהם השלכנו יהבנו - המדע, הרפואה והסדר החברתי - נדמו כמתמוטטים. בימים הראשונים למשבר התחושה הייתה כאוטית, ונדמה היה שאף אחד אינו יודע בדיוק מה לעשות. המגפה הביאה למאה ה־21 את הענווה.
לא כספומט
ענווה היא מושג חמקמק, ולעיתים יכולה להביא לייאוש. כדרכם של אסונות גדולים, גם ימי מגפה הם קרקע פורייה לדיבורים על 'סוף העולם'. אדם מאמין ידע, גם בעיצומו של המשבר, שאין זה סוף העולם, ושהכול יצמח לטובה. יתרה מזאת, מגפת הקורונה היא הזדמנות נדירה לפתח עבודת ה' 'לשמה'.
מגפת הקורונה פוגעת בכולם. בתחילת המגפה נשמעו קולות (שהשתתקו מהר, ובצדק) שטענו כי המחלה פוגעת דווקא בלא יהודים או 'במי שלא אוכל כשר' וכדומה. ואז, התברר שגם ציבור שומרי המצוות נפגע מהקורונה, ולעיתים אפילו ביתר שאת. פטירתן של דמויות מופת דוגמת הרב ישעיהו הבר זצ"ל היא עוד כשל בתיאוריה המדומיינת ש'אם אתנהג טוב - מיד אקבל שכר טוב מאת הקדוש ברוך הוא'. זוהי הזדמנות חשובה להבהיר: זה לא עובד ככה!
בעולם היהודי אנו לא רואים בקדוש ברוך הוא סוג של כספומט שתפקידו לספק לנו מה שאנו חושקים בו. מי שמחפש אלוקים מסוג זה איננו במקום הנכון .ההיסטוריה היהודית והאנושית מלאה באנשים טובים שסבלו ומתו טרם זמנם. הסיבה לכך שאנו מקיימים מצוות וגומלים חסדים איננה הבטחה שכך חיינו בעולם הזה יהפכו להיות טובים יותר (למרות שפעמים רבות כך אכן מתרחש), אלא פשוט מפני שזהו הדבר הנכון לעשות .
את ההבטחות שנכתבו בתורה כתגמול למעשים טובים, דוגמת 'למען יאריכון ימיך', יש להבין במשמעות העמוקה כחיבור לחיי הנצח, כפי שדורשים חז"ל - "ליום שכולו ארוך". בין כה וכה, הבעיה בהתניית מעשים טובים בקבלת גמול מיידי איננה רק שפעמים רבות אין זה כך, אלא בעיקר מפני שהתניה זו מפתחת בנפש קטנוניות, אינטרסנטיות ואף הסרת אחריות מוסרית.
לעיתים ניתן אכן להבחין בקשר ישיר בין התנהגות נאותה לבין תגמול (כפי שמכונה בלשון תורת הקבלה 'הנהגת המשפט'); אולם קיימת גם התנהלות ייחודית שבה מדרגה חדשה מופיעה, ואינה מבחינה בדרכה בעולם הזה בין צדיק לרשע ('הנהגת הייחוד'). ימי הקורונה הם ימים מובהקים של 'הנהגת הייחוד', והם זמן טוב להתחבר לאמת קורנת - עשיית הטוב לשם הטוב, לשם האמת.
אנשים לעיתים מתבלבלים ומתנים את התנהגותם הטובה בכך שיזכו לשפע שמימי כלשהו, ולא פעם מתאכזבים כשהדבר אינו מתקיים. גם נושא ה'סגולות' וה'קמעות' זוקק חידוד בהקשר הזה: ביהדות ישנה אפשרות לעשות מעשים מסוימים או לומר תפילות מסוימות במצבי מצוקה, אולם הרעיון הוא שבזכות המעשים או המילים הללו אדם מבטא את רצונו להיות טוב יותר, דבר שגורם לשינוי רצוני, אישיותי והתנהגותי; וכאשר הוא משתנה - לעיתים גם יזכה לראות שינוי במציאות הממשית (ולעיתים לא). המחשבה שעשיית פעולה סתמית או מלמול טכני פועלים כבמטה קסם - זוהי כבר מיסטיקה, ולא יהדות. זו אולי גם הסיבה לכך שרבים כל כך בורחים בימים אלו למחוזות הקונספירציות. השמועות בדבר 'ממשלת צללים עולמית' המשתילה שבבים בגופנו, אנטנות G5, ביל גייטס כמפיץ הקורונה - כל אלו הן ביטוי למצוקה פסיכולוגית. בעת שהקרקע נדמית כנשמטת מתחת לרגליים ונדמה שאין צדק בעולם - מחפשים הסברים מיסטיים ועל־טבעיים להצדיק את הסבל.
לעשות, לא להצליח
התלמוד במסכת ברכות (נט) כבר עמד על הקשר בין זעזועים עולמיים למיסטיקה. הגמרא שם מספרת על רב קטינא שחלף על פתח מערות של מכשף ('אובא טמיא') בעיצומה של רעידת אדמה ('גוהא'). אותו מכשף ניסה לתת הסבר מיסטי־דתי לזעזוע ('צערו של הקב"ה על הגלות'). אולם רב קטינא תקף את דבריו בחריפות ('הוא שקרן ודבריו שקריים'). רב קטינא ביטל מכול וכול את דברי המיסטיקן לא מפני שהמציאות היא חסרת פשר; ודאי שישנו הסבר רוחני לכל תופעה. הבעיה היא בהתניית ההנהלות האישית שלנו בכך. ייתכן שצער הגלות הוא הסיבה לרעידת האדמה, אולם אנו לא אמורים להתעסק בכך יותר מדי. אנו מצווים לעלות לארץ מפני שזוהי המצווה, בין אם תתרחש רעידת אדמה ובין אם לאו.
אנו מצויים בימים היסטוריים. ימי הקורונה הם ימים מצוינים לטיפוח אישיות שמתנהלת 'לשם שמיים', מצד האמת הצרופה. הקורונה פוגעת ללא הבחנה בין דת, לאום, גזע, מין והתנהגות מוסרית. זוהי הזדמנות לכל אדם לקיים את מה שהוא מאמין בו לא עקב ציפייה לשכר או חשש מעונש, אלא מפני שהוא חושב - מתוך לימוד תורה, שיקול דעת, התייעצות וניסיון חיים - שזהו המעשה הטוב והישר; או במילים אחרות - שזה מה שאלוקים רוצה ממנו.
כל אדם סופו למות במוקדם או במאוחר. השאלה היא לא כמה שנים חיינו בעולם הזה, אלא מה עשינו בשנים הללו. על פי חז"ל, כאשר אדם יתייצב מול אביו שבשמיים בבוא יומו, הוא יאמר סוג של וידוי הכולל בתוכו את הפסוק "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱ־לֹהָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי" (דברים כו, יד). שימו לב: לא נאמר 'הצלחתי ככל אשר ציוותני' אלא ' עשיתי ככל אשר ציוותני'. אדם לא מצווה להצליח בעולם הזה, אלא לעשות כמיטב יכולתו; וזהו אינו הדבר החשוב ביותר בחיים, אלא הדבר היחיד שחשוב בחיים.
אדם כמו הרב הבר זצ"ל, מילא את חייו באור ובחסד - וזה הדבר החשוב. מאות אנשים חבים לו את חייהם. מה יכול לבקש אדם יותר מכך? מעבר לזאת אדם כזה יקבל את שכרו, בעולם הזה - או בעולם הבא.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









